מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לסגירת עסק לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים

בהליך צו מניעה - סגירה מנהלית לעסק (צ"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו צ"מ 47154-09-19 מדינת ישראל נ' דגן ואח' לפני כבוד השופט איתי הרמלין המבקשת: מדינת ישראל ע"י עו"ד מאיה לויאן, עו"ד אריאל אררט ועו"ד טל בסון המשיבים: 1.נעם דגן 2. אברהם כהן שניהם ע"י עו"ד ערן ברנר ועו"ד גלינה פסחוב החלטה בבקשה להוצאת צו סגירה לעסק לפי סעיף 22ב לחוק רשוי עסקים
עם זאת, אין לטענה זו השלכה על התוצאה, שכן לנוכח קיומו של הסדר ספציפי בסעיף 17, לאחר הגשת כתב אישום אין עוד מקום לתת צו לפי סעיף 22ב. לנוכח האמור לעיל אני דוחה את הבקשה להוצאת צו מכוחו של סעיף 22ב לחוק רשוי עסקים.
...
בסופו של דבר התקיים הדיון בבקשה ב-21.5.2020.
כיוון שכך ולנוכח העובדה שאני סבור שיש לדחות את הבקשה על הסף, החלטתי כי על מנת שלא לפגוע בחופש הפעולה של הצדדים, אין מקום שאמתין עוד להחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים.
עם זאת, אין לטענה זו השלכה על התוצאה, שכן לנוכח קיומו של הסדר ספציפי בסעיף 17, לאחר הגשת כתב אישום אין עוד מקום לתת צו לפי סעיף 22ב. לנוכח האמור לעיל אני דוחה את הבקשה להוצאת צו מכוחו של סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים.

בהליך רישוי עסקים (רע"ס) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמוכן הצביעה התביעה על כך שבהליך האחרון שהוגש , הוגשה גם בקשה לסגירת העסק לפי סעיף 17 לחוק רשוי עסקים.
...
הרי אם זה היה המצב מדוע ממשיכה היא להפעיל אותו? אני סבור שמצבה הכלכלי של הנאשמת מצדיק התחשבות מסוימת במתחם הענישה אך נראה לי שהתחשבות זו תבוא לידי ביטוי בפריסת הקנס שיגזר לתשלומים.
לסיכום אני מוצא שמתחם הקנס הראוי בהתחשב בנסיבות המעשה ובנסיבות העושה נע בין 8,000 ל- 30,000 ₪.
לסיכום, לאחר שבחנתי את נסיבות העבירה , מתחם הענישה הראוי ונסיבות הנאשם אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: קנס ע"ס 8,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתם.

בהליך בקשות רישוי (בר"ש) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"השיקולים ששם בית המשפט לנגד עיניו בעת דנו בבקשה על-פי סעיף 17 לחוק רשוי עסקים, שהיא הבקשה המונחת בפני, אינם השיקולים שמשווה בית המשפט לנגד עיניו בעת דונו בגזירת העונשים שיש להטיל על נאשם שהורשע בניהול עסק ללא רישיון עסק. במקרה הראשון, שהוא המקרה הנידון כאן, שוקל בית המשפט את הסיכונים הנובעים מכך שהעסק לא ייסגר באופן מידי לתקופת המשפט, ואילו במקרה השני, אם יורשעו הנאשמים בעבירות שמייחס להם כתב האישום, השיקולים יהיו שקולי ענישה ואמצעים נוספים שקובע חוק רשוי עסקים." הפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 17 לחוק נועדה ליתן סעד מיידי, עוד בטרם נתבררה אשמתו של הנאשם בהליך הפלילי שהוגש כנגדו, ככל שיש ראיות לכאורה לביסוס אשמתו וכאשר קיים טעם המצדיק נקיטת הליך למניעת המשך הפרתו של החוק, מבלי להמתין לסיומו של ההליך הפלילי.
...
סבורני כי בבואי לערוך את האיזון הראוי בין מכלול השיקולים העומדים בפניי, מחד פגיעה בזכויותיהם של המשיבים ומאידך האינטרס הציבורי, הרי שסבורני שבנסיבות – האחרון גובר.
בקשתה החלופית של המבקשת כי בית המשפט יורה על הפסקת פעילותו של העסק בחצר, הינה מידתית, וזאת בין היתר, נוכח העובדה שאין חולק גם לשיטתם של המשיבים כי מדובר בחצר משותפת שאינה שייכת לעסקם של המשיבים ואפנה לעניין זה לסעיף 3.6 לבקשתם כי: "המבקשת טוענת במספר סעיפים כי החצר המשותפת הינה בשימוש העסק, זוהי טענה לא נכונה שכן מדובר בחצר משותפת לכלל דיירי הבניין, כך מופיע בחוזה מול העמותה שמתפעלת את הבניין וזוהי אף המציאות בשטח". אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על המשיבים להפסיק את העיסוק בעסק בחצר.
הצו יכנס לתוקפו בתוך 30 ימים מהיום בו תומצא החלטתי למשיבים.

בהליך בקשות רישוי (בר"ש) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

לפני בקשה למתן הוראה להסרת שלשלאות מדלתות מבנה בו הופעל עסק אשר הוצא נגדו צו סגירה לפי סעיף 17 לחוק רשוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק") וכן לאפשר השבת החזקת המבנה לבעליו.
...
סבורני כי לא ניתן באמצות הצו מושא בקשה זו לאסור כלל את השימוש במבנה על ידי בעליו.
נוכח כל האמור לעיל, אני מוצאת כי יש לקבל את הבקשה.
לפיכך אני מורה למבקשת להסיר את השלשלאות הנועלות את המבנה בו הפעיל המשיב את העסק מושא הצו ולאפשר לחברה ולמר צדיק לקבל חזרה את החזקה בו. לשם הבטחת התחייבותו של המבקש שלא לשוב להפעיל במבנה האמור עסק, במישרין או בעקיפין, אני מורה כי המבקש יפקיד סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת למשך 12 חודשים מהיום.

בהליך צו אחר (צ"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 21 לחוק רשוי עסקים קובע כי: "צו הפסקה מנהלי יעמוד בתקפו שלושים יום מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט; בתום התקופה של שלושים יום רשאי מי שנתן את צו ההפסקה המנהלי לבקש את הארכת תוקפו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שלגביו ניתן הצוו; הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת תוקפו של צו הפסקה מנהלי, יעמוד הצוו בתוקפו למשך שבעה ימים נוספים, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת; הוראות סעיף זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17". סעיף 22(א) לחוק רשוי עסקים כלשונו קובע כי "לא יבטל בית המשפט צו הפסקה מנהלי אלא אם כן הוכח לו שהעסק פעל כדין או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו לפי חוק זה, או אם היתקיימה אחת מעילות המשפט המנהלי שמצדיקה את ביטול הצוו". כמשתמע מסעיף זה, על בית משפט זה לבחון את צו ההפסקה המינהלי שניתן משלוש זויות: הזוית החוקית, הזוית הפרוצדורלית והזווית המנהלית.
זאת ועוד, לעניין טענת המבקשים כי המשיבה לא פעלה במסגרת סמכותה בזמן סביר, אני מוצאת לנכון לדחות טענה זו. סעיף 20 לחוק רשוי עסקים אינו נוקב בלוח זמנים אשר חל על משטרת ישראל לעניין הוצאתו של צו סגירה מינהלי.
...
סוף דבר מכל האמור לעיל, אין עוררין כי המשיבים מפעילים את העסק כאשר אין בידם רישיון עסק או היתר זמני כחוק.
לפיכך, אני דוחה את בקשת המבקשים לביטול הצו מחד, ומקבלת את בקשה המשיבה מאידך.
אני מורה בזאת על הארכת תוקפו של צו ההפסקה המנהלי לעסק, כדלקמן: ייאסר בזאת ניהול של העסק במקום, עד אשר ישיג מי המשיבים רישיון עסק או היתר זמני כדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו