בקשה לנתינת צו מניעה זמני בסכסוך קיבוצי

ביום 7.7.22 עתרה המבקשת למתן סעדים וצוי מניעה אירעיים, זמניים וקבועים בבקשת צד בסכסוך קבוצי ובשל פגיעה בהתארגנות ראשונית כנגד המשיבה.

...

אנו מקבלים גם את ההפניות של המבקשת לדבריו של מר אקרמן בשיחה בסעיף 11 לסיכומיה, לרבות זהות הטענות של מר אקרמן והמשיבה בדבר נוסח ההודעות מטעם ההסתדרות, שהטעו לכאורה את העובדים.

" לאור כל האמור לעיל ובשים לב לחשיבות הדברים, ולרבות שבמהלך אותה יממה בוטלו כ-40 טפסי הצטרפות (מב/18), יש לאפשר לנציגי המבקשת להיכנס לחצריה של המשיבה כפי שביקשה ביום 30.6.22 (מש/5).

לפיכך, אנו מורים על מתן הסעדים הזמניים: צו המורה למשיבה ולמי מטעמה, לחדול לאלתר מכל פנייה לעובדים בכל הנוגע להתארגנות, השלכותיה ולמימוש הזכות להתארגנות, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות הפצת מסרים נגד ההתארגנות באמצעות מנהלים או באמצעות עובדים אחרים, עד להכרעה בסעד העיקרי; צו המורה למשיבה לחדול לאלתר מלהתערב במהלך ההתארגנות בחברה, במעשה או בהתבטאות השוללים את ההתארגנות, במישרין או בעקיפין, לרבות הפעלת לחץ על עובדים לחתום על טפסי ביטול ,עד להכרעה בסעד העיקרי; צו המורה למשיבה לאפשר את כניסת נציגי ההסתדרות לחצרי המשיבה כדי לקיים אספות עובדים כמתחייב בדין.

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת הבכירה עידית איצקוביץ ונציגי הציבור גב' הילה ידיד ברזילי ומר משה כפיר; ס"ק 38985-06-19) מיום 20.8.2019, אשר דחה את בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על פיטורי המבקש 2 מעבודתו במשיבה.

אוסיף ואעיר, כי עד למתן ההחלטה, למעלה מחודשיים מיום הגשת הבקשה, לא הוגש הליך עקרי בתיק, מבלי שניתן למבקשים היתר, כפי שנתבקש על ידם בבקשה, שלא להגיש הליך עקרי (בין כתביעה במישור הקבוצי, בין כתביעת פרט ובין כשני הליכים אשר צרופם התבקש בהתאם לתקנה 16 לתקנות סיכסוך קבוציים): "כידוע, 'על הסעד הזמני להלום את נושא התובענה העיקרית' (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 859 (מהדורה 12, 2015)), כך ש'אין מקום ליתן צו זמני (או צו ביניים אחר) אלא בצמוד לתובענה שהוא בא לשרת' (גורן, שם 872). לפיכך, 'לא די בכך שסכויי ההליך גבוהים; השאלה היא אם הסעד הזמני המבוקש עומד בהתאמה לסעד המבוקש בהליך או שהוא מתבקש ממנו באופן ישיר' (רע"א 2815/16 בנק הפועלים בע"מ נ' חגאי. פסקה 15 (7.7.2016)). בנסיבות אלה נפסק, כי 'ככלל, למעט במקרים חריגים, יימנע בית הדין מליתן סעד זמני, אשר נועד להוות כלי עזר ולשרת את ההליך העקרי, ללא הגשת תביעה עיקרית. סעד זמני יינתן, לפיכך, טרם הגשת תביעה עיקרית רק בנסיבות דוחקות, כגון פיטורים מידיים, ובכפוף לחיוב בהגשת כתב תביעה בתוך פרק זמן נקוב' (בר"ע (ארצי) 36369-09-16 נופר – מדרשת שדה בוקר בנגב. פסקה 20 (13.10.2016); ראו גם – בר"ע (ארצי) 48889-09-17 שדה – מדינת ישראל. פסקה 14 (1.10.2017))". (בר"ע (ארצי) 21682-09-18 אביבה חיים – מדינת ישראל.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה לרשות הערעור, החלטת בית הדין האזורי ומכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את בקשת רשות הערעור, אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיבה.

בין כך ובין כך, לנוכח הקביעה העובדתית של בית הדין האזורי שלא מצא כל קשר בין פיטורי המבקש לפעילותו ביציגים, אין מנוס מלקבוע כי אפילו אם הועבר הנטל למשיבה (להעברת הנטל בנסיבות דומות ראו בין היתר: בש"א (ארצי) 634/09 חביב – ק.א.ל קווי אויר למטען בע"מ. חוות דעת השופט [כתוארו אז] י' פליטמן (24.3.2010)) עלה בידה בשלב הראשוני והלכאורי של ההליך להרימו כמשתמע מקביעתו הנחרצת של בית הדין האזורי על היעדר ראיות לקיומו של "קשר כלשהו" בין הפעילות ביציגים לבין הפיטורים.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

כך, בית הדין האיזורי התרשם כי "המשא ומתן אכן רחוק ממיצויו, אך הצדדים נמצאים במבוי סתום בנוגע ל-2 נקודות, שמונעות היתקדמות לעבר דיון במחלוקות נוספות", כי בין הצדדים קיימים "פערים כספיים של ממש וכי הם לא מצליחים לעת הזו לגשר עליהם, חרף מספר פגישות שהתקיימו" וכי "הבעיה היום אינה נעוצה עוד באי מיצוי לכאורה של הליך הידברות, כי אם בחוסר יכולת לגשר על מחלוקות כלכליות". עוד ציין בית הדין האיזורי כי "עלה בלבנו ספק בנוגע לכך שהמו"מ מיתנהל מבחינת המבקשת בצורה אפקטיבית". נוסף על כך, מהחלטת בית הדין האיזורי עולה כי "דרישות העובדים הוצגו פני ההנהלה הנוכחית כבר בחודש ינואר שנה זו ועד עתה לא חלה כל היתקדמות, בין היתר, בשים לב למצב הכללי ששורר במשק בשמונת החודשים האחרונים". יתר על כן, כך צוין, "הואיל ולא מדובר בדרישות חדשות ודוקא משום שהנהלת המבקשת מודעת לחילופי הגברי אצלה, היה מצופה ממנה לשנס מותניים ולהשקיע את כל מרצה בניהול מו"מ אפקטיבי עם נציגות העובדים". סיכומם של דברים קבע בית הדין האיזורי כי "הצדדים אכן מצויים במבוי סתום בכל הקשור לפן הכלכלי הטהור של הסיכסוך ביניהם, קרי, העלות הכספית הכוללת של הדרישות", ולפיכך "אין עוד הצדקה למנוע מהמשיבים לנקוט בצעדים אירגוניים במטרה לנסות ולהשיג את מטרותיהם הכלכליות". בשולי החלטתו קבע בית הדין האיזורי כי על מנת לאפשר למבקשת ולמטופלים אצלה להערך בהתאם, יפקע הצוו הארעי המונע את השביתה ביום 9.11.2020 בשעה 6:00 בבוקר.

במה דברים אמורים? בעניינינו בית הדין האיזורי יישם נכונה את ההלכות בדבר מתן סעדים זמניים בסכסוך קבוצי, ומסקנותיו הלכאוריות מבוססות בהרחבה ובאופן מפורט.

...

בנסיבות אלה ועל פני הדברים לא שוכנעתי כי נפלה בהחלטה טעות המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור, או כי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית הופעל שלא כהלכה.

מכל מקום לא שוכנעתי כי העדר התייחסות לטענה זו מצדיקה העתרות לבקשה הנוכחית.

שכן, שוכנעתי, בשלב זה לכאורה בלבד, כי סעיף השקט התעשייתי בהסכם אוגוסט 2020 אינו חל על המשא ומתן הנוכחי.

סוף דבר – על יסוד כל האמור לעיל, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי בחיפה (השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין; ס"ק 11746-09-19, מיום 20.1.2020) לפיה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו זמני לביטול פיטוריו של המבקש 3 (להלן: מר דיין) מעבודתו במשיבה 1 (להלן: זבחי צדק) שבוצעה בחצרי המשיבה 2 (להלן: דבאח).

בית הדין האיזורי יישם נכונה את ההלכות בדבר מתן סעדים זמניים בסכסוך קבוצי, כשגם במסקנותיו הלכאוריות של בית הדין האיזורי לעניין מאזן הנוחות לא מצאתי מקום להתערב.

עוד יש לתת את הדעת לכך שישנו קושי במתן הסעד המבוקש על ידי המבקשים שהוא, הלכה למעשה, צו מניעה בכותרתו שהוא צו עשה במהותו, לשיבוצו מחדש של מר דיין בעבודתו בחצריה של דבאח.

...

כך למשל, לעניין אירוע בו הזמין מר דיין משטרה לבית המטבחיים לכאורה עקב אירוע של הפעלת אלימות מצד אחד ממנהלי דבאח כלפי מר דיין, קבע בית הדין האזורי "כי על בסיס העדויות שהיו בפנינו, אנו קובעים ברמה לכאורית, כי הזמנת ניידת המשטרה למקום על ידי מר דיין לא הייתה מוצדקת ולא נבעה מאלימות שהופעלה כלפיו (התרשמנו כי מר אסדי אחז בידו של מר דיין ולא דחף אותו באלימות כפי שטען מר דיין) או מפחד אמיתי שיופעל נגדו אלימות בהמשך, אלא נועדה ליצור פרובוקציה מכוונת מצדו כלפי עובדי דבאח". ולפיכך "התרשמנו שלא מעט מהפעולות של מר דיין בחצרי דבאח מלמדות על ניסיון מצדו ליצור כלפי דבאח פרובוקציות לא מידתיות. איננו מתעלמים מכך שמר דיין הנו נציג ועד העובדים וכי חלק מהפעולות המיוחסות לו קשורות לתפקידו כנציג הוועד, אולם אנו סבורים כי גם במקרה כזה על מעשי הפרובוקציה להיות מידתיים. כך למשל אנו סבורים כי ניתן היה לתת התראה מספקת על השביתה (ולא התראה של 5 דקות) ובכך לאפשר לדבאח להוריד את בעלי החיים הנמצאים על פס השחיטה ולהימנע מלגרום להם סבל מיותר". נוכח כל אלה נפסק כי "מהראיות שלפנינו ובשלב לכאורי זה התרשמנו כי הסיבה העיקרית בגינה מסרבת דבאח להחזיר את מר דיין לעבודה בחצריה היא הזמנת ניידת המשטרה לבית המטבחיים על ידו בעקבות האירוע בינו לבין אחד ממנהליה וזאת לאור ההיסטוריה עם מר דיין", וכן כי "בשלב לכאורי זה של ההליך אנו סבורים כי בדומה לעניין נס גם בנסיבות המקרה שלפנינו הפעולות שבוצעו על ידי מר דיין ובמיוחד הזמנת ניידת משטרה לבית המטבחיים היו פעולות לא מידתיות החורגות מגדר המונח "שביתה" וכי התנגדות דבאח לכך שמר דיין ימשיך לעבוד בחצריה הינו מידתי".

בית הדין האזורי נתן דעתו לכך שאין מדובר באירוע בודד אלא בעובד עם היסטוריה של יצירת פרובוקציות בתחומי בית המטבחיים, כמתואר בהרחבה בהחלטת בית הדין האזורי, וכי "למר דיין ניתנו הזדמנויות חוזרות ונשנות על ידי זבחי צדק אשר לא נוצלו על ידו". כל אלו הובילו למסקנה כי "החלטת זבחי צדק לפטר את מר דיין נבעה משיקולים עניינים ומכאן שאין בכוונתו להתערב אף בהחלטה זו". לאחר שעיינתי בבקשה, בכלל החומר בתיק שהתנהל בבית הדין האזורי, ובחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

החלטת בית הדין האזורי והקביעות הלכאוריות שבה, ניתנה לאור התרשמותו מטענות הצדדים שנשמעו בפניו, ועל פני הדברים לא שוכנעתי כי נפלה בהחלטה טעות המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור, או כי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית הופעל שלא כהלכה.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

טרם נכנס לגופם של דברים ולנוכח טענות החברה ולפיהן ההליך דנן אינו מתאים להתברר כסכסוך קבוצי וכי היה על המבקש לנהל הליך של סיכסוך היחיד יובהר כי על פי סעיף 33 יב לחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957 (להלן – חוק הסכמים קבוציים) ארגון עובדים רשאי להגיש תובענה בשל הפרת סעיף 33י לחוק שעניינו איסור פגיעה בעובד לרבות פיטורים בשל חברותו או פעילותו בוועד עובדים או באירגון עובדים.

מעבר למשך הזמן שבו מנוהל המשא ומתן לקראת הסכם קבוצי, ללא כל היתקדמות, עמדתו של מר זאבי ולפיה ההסכם הקבוצי ירע את זכויות העובדים[footnoteRef:42], היתעקשות לפנות למבקש באופן ישיר בתגובה לפניות ההסתדרות[footnoteRef:43] ועדותו של מר זאבי ולפיה הוא ביקש להביא את טיוטת ההסכם הקבוצי בפני הדירקטוריון ואולם קיימת היתנגדות של יו"ר הדירקטוריון להעלאת הנושא על סדר היום[footnoteRef:44].

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, שוכנענו על פי הראיות לכאורה כי למבקשים קיימת זכות לכאורה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם ועל כן אנו נעתרים לבקשה למתן צו מניעה זמני ומורים על ביטול פיטוריו של מר אפרתי והחזרתו לעבודה כמנהל אגף אולמות בחברה.

...

יתר על כן, שוכנענו כי מר אפרתי הוא ה"רוח החיה" ופעיל דומיננטי בהתארגנות העובדים המצויה כעת בשלב קריטי של המשך המאבק לניהול משא ומתן וחתימה על הסכם קיבוצי ראשון בחברה ולפיכך, הוצאתו מהחברה בשלב זה עשויה לסכל את ההתארגנות.

מנגד, לא שוכנענו שייגרם לחברה נזק בלתי הפיך מהמשך העסקתו של המבקש עד לתום ההליך.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, שוכנענו על פי הראיות לכאורה כי למבקשים קיימת זכות לכאורה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם ועל כן אנו נעתרים לבקשה למתן צו מניעה זמני ומורים על ביטול פיטוריו של מר אפרתי והחזרתו לעבודה כמנהל אגף אולמות בחברה.