בקשה למתן רשות להודעת צד ג' או צירוף צד ג

לא בכדי פירטתי לעיל את השתלשלות העניינים בתובענה עד כה, ממנה עולה "גרירת רגליים" מתמשכת מצידו של הנתבע וזלזול בהליכי המשפט ובצד שכנגד, כאשר הבקשה הנוכחית איננה אלא חוליה נוספת בהתנהלות זו. אכן, היתה לנתבע שהות מספקת לצרף להליכים אלו את חברת ח.י.ב.י. בע"מ: על ידי הגשת הודעה לצד ג' כנגדה, עם הגשת כתב ההגנה מטעמו לפני למעלה משנתיים; לחלופין - על ידי הגשת תביעה נפרדת נגדה ובקשת איחוד התובענות במועד הקבוע לכך בתקנה 49(ב) לתקנות, קרי, חדשיים לאחר הגשת כתב ההגנה מטעמו; לפנים משורת הדין ניתנה לנתבע, לפני למעלה מתשעה חדשים, אפשרות להגיש בקשה למתן ארכה להגשת הודעה לצד ג', אלא שהוא היתעלם מהחלטה זו ולא הגיש בקשה כאמור; הוא לא הגיש בקשה לבטל את ההחלטה מיום 22.2.2023, הקובעת כי לא יוכל להגיש הודעה לצד ג', ולא נקט כל צעד, במסגרת ההליך דנא, לאחר מתן ההחלטה מיום 29.8.2023, על מחיקת ההודעה לצד ג' שהגיש ללא רשות ומבלי לבקש הארכת מועד ותוך היתעלמות מההחלטה הקודמת.

...

מכל האמור לעיל, איחוד התובענות יסרבל ויעכב את הדיון, ועל כן אינני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה (ראו רע"א 182/21 טר"מ בע"מ נ' עז' גרוס ז"ל ואח' [17.1.2021]).

מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לאיחוד התובענות.

ממילא נדחית הבקשה לדחיית קדם המשפט המסכם עד להגשת כתב הגנה בתובענה החדשה.

לחלופין עותרת אגד לצרוף צדדים נחוצים לבקשת האישור או למתן רשות להגשת הודעת צד ג'.

...

עילת התביעה התגבשה רק כעת במועד התכחשות הנאמן (האגודה והחברה) לנאמנות (ע"א 2159/19 אהרון דיוה נ' אורי סבן (9.3.2020)) ומשום כך, דין טענת ההתיישנות, כטענת סף, להידחות, שכן היא מחייבת בירור עובדתי באשר לאותה נאמנות נטענת.

לאור כל האמור לעיל, העובדה שהמבקשים בחרו לתבוע כי חובם יפרע באמצעות מניות (או לטענתם לא בחרו, אלא נכפה עליהם לקבל מניות כי כך בחרה אגד לחלק את נכסיה) והעובדה שמקור החוב הכספי בפדיון בחסר של המניה אינן מבססות עילה מכוח מעשה או מחדל הנובעים מעצם הזיקה למניה.

לאור כל האמור לעיל, דין בקשת האישור להימחק על הסף וזאת מן הטעם כי היא אינה מתאימה להידון כתובענה ייצוגית מכוח פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.

יחד עם כתב ההגנה, הגישו הנתבעים בקשה למתן רשות להגשת הודעת צד ג', ובית המשפט נעתר לה. ישיבת קדם משפט היתקיימה ביום 9.1.22 בפני מותב קודם, שהורה בתומה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

כן נוכחתי כי ביצוע העברה בנקאית לחשבון התובע, בצרוף למסירת המחאה ומזומן בסכומים שפורטו בעדויות הנתבעים לידי צד ג', ביום 5.4.21, עלה בקנה אחד עם התחייבותו האישית של הנתבע כלפי התובע לשלם לידיו את יתרת הכספים עד למועד זה, ואני קובעת כי הנתבע עמד בה. גרסת התובע ביחס למעורבות צד ג' בעיסקה הייתה חלקית וחסרה, ונטתה לטשטש ולצמצם מחלקו בה, במטרה לחזק טענת התובע כי לא הסמיך את צד ג' לקבל כספים בעבורו.

הנתבע הדגיש כי "שילם הכל" ו"הכל טופל", והתובע השיב לו "הוא אמר צ'קים". הנתבע הציע להפגש עם התובע ועם צד ג' או לשוחח עם שניהם בשיחת ועידה, וציין "אני סיימתי את כל מה שמגיע לכם כמו שהתחייבתי". התובע שאל אותו "אתה אומר יש כסף?" והנתבע ביקש שידבר עם צד ג', מסר כי צד ג' אמר לו שידבר עם התובע "והכל מאחורינו, זהו". התובע ציין בפני הנתבע כי לא קיבל כסף וכי צד ג' אמר לו "צ'קים", אך הוא לא רצה צ'קים.

...

יחד עם כתב ההגנה, הגישו הנתבעים בקשה למתן רשות להגשת הודעת צד ג', ובית המשפט נעתר לה. ישיבת קדם משפט התקיימה ביום 9.1.22 בפני מותב קודם, שהורה בתומה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

כן נוכחתי כי ביצוע העברה בנקאית לחשבון התובע, בצירוף למסירת המחאה ומזומן בסכומים שפורטו בעדויות הנתבעים לידי צד ג', ביום 5.4.21, עלה בקנה אחד עם התחייבותו האישית של הנתבע כלפי התובע לשלם לידיו את יתרת הכספים עד למועד זה, ואני קובעת כי הנתבע עמד בה. גרסת התובע ביחס למעורבות צד ג' בעסקה הייתה חלקית וחסרה, ונטתה לטשטש ולצמצם מחלקו בה, במטרה לחזק טענת התובע כי לא הסמיך את צד ג' לקבל כספים בעבורו.

אם כן, לא שוכנעתי בגרסת צד ג' ולא מצאתי בה אמון, מה גם שהיא לא נתמכה בכל ראיה מטעמו, ועמדה בסתירה לדברים שמסר לנתבע בזמן אמת בשיחות שתועדו והוצגו.

מצאתי כי טענות התובע בכתב התביעה לפיהן אחרי שהתקבלו הכספים בידי הנתבעים, הם החלו בדחיות, "נהנו מהכספים", "בזבזו" אותם, התחמקו מהחזרתם, מסרו לתובע שאין בכוונתם לשלם וכי הוא יכול לתבוע אותם שכן אין להם מה להפסיד, ואף פעלו בדפוס פלילי כלפיו, רימו אותו ועבדו עליו (סעיפים 6- 7, 11- 13 לכתב התביעה) אינן מבוססות כלל ודינן להידחות.

לנוכח המפורט לעיל, אני דוחה את התביעה.

בנקודה זו אציין, כי הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות למשלוח הודעה לצד ג' ביום 19.1.2023, זאת לאחר דיון ההוכחות שהתקיים ביום 25.12.202 ובו נחקרו עדי הצדדים, וכן לאחר הגשת סיכומי המבקש בתיק (שהוגשו ביום 15.1.2023) בהם צוין כי המשיבה לא הגישה נגד צד ג' הודעה.

ביום 22.1.2023 ניתנה ההחלטה כדלקמן: "בהיתעלם מן המורכבות הכרוכה בצרוף צד שלישי להליך ייצוגי (מורכבות שנדונה בפסיקת בית המשפט העליון), יש לדחות את הבקשה ולו מחמת השהוי בהגשתה. מדובר בהליך המתנהל מזה למעלה משנה, הקבוע כעת לסיכומים בבקשת האישור, ואין כל הצדקה התחילו מנקודת המוצא. הבקשה נדחית". זאת ועוד, נציגת המשיבה – הגב' **** חרמון (להלן: "נציגת המשיבה"), הודתה בחקירתה כי אין לה ידע כלשהוא אודות התקלה ומהותה, שכן מי שידע על מהות ה"תקלה" והטעות הוא בכלל בעלה, שדיבר עם אותו צד ג', כך שכל עדותה בעיניין זה אינה אלא עדות שמועה (ראו לעניין זה עמ' 14 לפרוטוקול מיום 25.12.2022).

...

כך גם אני סבור כי סיכויי ההליך עולים על הנדרש בלב זה של ההליך והבקשה הוכיחה עילת תביעה ברמה ראשונית לכאורית כפי שנדרש בפסיקה (ראו לעניין זה ת"א 6730-08-13 היילברון נ' קבוצת עזריאלי בע"מ, פורסם בנבו, 19.2.2015).

אעיר, כי מאחר שמדובר בטענות הנוגעות במישרין לאופיו של המבקש, אני סבור כי הנטל שעל הטוען טענה מסוג זה להרים הוא גבוה במיוחד, אולם ממילא, גם אם הנטל הוא הנטל הרגיל בהליך אזרחי, יש לקבוע כי המשיבים לא עמדו בו, ולא הראו כי אם יוותר ההליך בידי המבקש, לא ינוהל באופן הולם או בתום לב. לפיכך, אני סבור כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת וכי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. בכל הנוגע לנזק הקבוצתי- חזקה היא, כי לכל נמען שקיבל הודעה מבלי שנתן את הסכמתו המפורשת לכך, נגרם נזק (ראו לעניין זה רע"א 1621/16 MEGA ADVANCED MATHEMATICAL SYSTEM LTD ואח' נ' זילברג, פורסם בנבו 14.6.2016, ו - רע"א 1954/14 חזני נ' הנגבי בפסקה 2 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן, פורסם בנבו 4.8.2014).

הפועל היוצא הוא כי אני מאשר את ניהול ההליך כתובענה ייצוגית, ומורה כדלקמן: הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית תכלול את כל מי שקיבל מאת המשיבה מסרון בשבע השנים שלפני הגשת בקשת האישור ועד למועד החלטה זו המהוות דבר פרסומת כהגדרתם בסעיף 30א לחוק, ואשר המשיבה לא תציג בעניינו אישור מפורש למשלח דברי פרסומת, או שבמסרון לא ניתנה אפשרות ליתן הודעת סירוב או לא צוינה האפשרות ליתן הודעת סירוב כנדרש על פי סעיף 30א לחוק.

משיבה 3 הצטרפה אף היא לאמור, אך הוסיפה וביקשה כי ככל שיימצא כי ניתן לצרף את המדינה רק בדרך של הודעה לצד ג' – כך ייעשה.

כך או אחרת, בהנתן שלא הוגשה בקשה לרשות ערעור על ההחלטה שלא לצרף את המדינה כצד ג' להליך, ובשים לב לעובדה שהמדינה לא נתנה את הסכמתה לצירופה במתכונת זו – לא נותר לי אלא להפנות את תשומת ליבם של הצדדים לשאלות המתעוררות נוכח האופן שבו הורה בית משפט קמא על צירוף המדינה להליך.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בחומר שהונח לפניי, באתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור – להידחות.

ואולם, מאחר שבכל זאת בשאלה של סמכות עניינית עסקינן, ומאחר שבניגוד לעניין עיריית בני ברק, איננו נדרשים להמתין לכך שסוגיית הסמכות העניינית תוכרע על-ידי הרכב, מצאתי להבהיר כי דין הבקשה להידחות, גם לגופה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית – על הסף ולגופה.