מהאמור בבקשה עולה כי החברה היא חברה פרטית שהתאגדה ורשומה בישראל.
יחד עם זאת, מאחר וסברתי כי פירוק החברה כשלעצמו לא יביא לפיתרון מלוא הסכסוכים הנוגעים לחברה, באשר למתנגדים טענות לא רק לנשייה בחברה אלא אף לבעלות במניותיה - טענות אשר ככל שיבקשו לעמוד עליהן, יצטרכו להתברר בהליך מתאים ומאחר שממילא עד שלא תתבררנה מצבת החובות של החברה אף לא תקום לקופת חידלות הפרעון של היחיד זכות בכספים אלה, על המשמעויות שיש לכך על התמשכות הליכי חידלות הפרעון בעניינינו, ראיתי לנכון להציע לצדדים הצעת פשרה אשר עשויה הייתה לתת מזור למרבית העניינים שהועלו בדיון, ובכלל זה למנוע פינויה של אם היחיד מדירת מגוריה (זאת משנושי החברה המתנגדים הצהירו כי את כספי נשייתם בחברה הם יעמידו לטובת רכישת דירת האם מכונס הנכסים שמונה לה, על פי מתוה שכבר אושר במסגרת הליך הפינוי ותוך שהובהר כי אם היחיד אינה נושה של החברה).
נטען כי לב"כ המבקש הכרות מקצועית חיובית עם ב"כ הגרושה בעקבות ניהול תיקים משותפים קודמים, ובכך אין כל פסול, וכי היא מצויה בקשרי ידידות קולגיליים אף עם עוה"ד אשר ניהל בשנה האחרונה את המו"מ בשם המתנגדים.
לאור זאת ולאור העובדה שהמתנגדים לא ראו לנכון לנקוט כל הליך בעיניין זה משך חודשים ארוכים, לא מצאתי הצדקה לדחות את בקשת הפרוק או לעכב את בירורה מטעם זה.
גם נימוקי ההיתנגדות של רו"ח בן דוד אינם מצדיקים דחיית הבקשה או עיכובה, שכן אין מניעה כי החברה תפעל לקבלת החזר המס לו היא זכאית, על פי הנטען, גם לאחר שיינתן כנגדה צו פירוק.
...
ביום 3.9.2023 נעתר בית המשפט, במסגרת הליך חדלות הפירעון המתנהל בעניינו של היחיד, לבקשת המבקש והתיר לו להגיש בקשה לפירוק החברה.
הגם שככלל, ניהולם במקביל של הליך חדלות פירעון של יחיד והליך חדלות פירעון או פירוק של חברה שבבעלות היחיד, עשויים להצדיק את מינויו של אותו בעל תפקיד בשני ההליכים, אני סבורה כי בנסיבות המקרה דנן יש מקום למינוי נאמן ניטרלי ליישום הליך הפירוק של החברה, זאת, נוכח הבדלי האינטרסים בין נושיה של החברה לבין נושיו (וליתר דיוק הנושה) של היחיד ובפרט משברקע הדברים הבהרת ב"כ המבקש, הן בדיון בבקשת הפירוק והן בבקשה מיום 17.4.2024 לפיה "אין לנאמן כל התנגדות כי ימונה מפרק ניטרלי בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד, ההיפך הוא הנכון".
יצוין כי בענייננו, לא רק שלא מתקיימת זהות בין נושיה של החברה לבין הנושה של היחיד, אלא שקופת הנשייה של היחיד כלל אינה נושה בקופת הפירוק ותוכל ליהנות מהכספים המופקדים כיום בידיו של הנאמן רק ככל שיוותר בקופת החברה עודף נכסים לאחר פירעון מלוא חובותיהם של נושי החברה.
טענה זו לא בוססה עובדתית ומנגד מקובלת עליי הבהרת המבקש באמצעות באת כוחו, כי במסגרת מילוי תפקידו מוטלת על הנאמן ליישום הליך חדלות הפירעון של היחיד, החובה לשים לנגד עיניו אף את ענייניהם של הקטינים, ובפרט משהחוב כלפיהם הוא, נכון להיום (ובחלוף המועד להגשת תביעות חוב), החוב היחיד שנתבע במסגרת הליך חדלות הפירעון של היחיד.
סוף דבר
ניתן בזאת צו לפירוק החברה.
