בקשה למתן צו עיקול על כספי משיבה מחייבים

ביום 3.4.23 ניתן צו עיקול זמני (במעמד צד אחד), ברשום בלבד, על הכספים המוחזקים אצל משיב 27 ועל נכסי המקרקעין שפורטו בבקשה, והעיקול הוגבל לסכום התביעה.

לא מצאתי כי בעיניין שבפני מתקיימות אותן נסיבות חריגות המחייבות היתערבות בהחלטת בית משפט קמא, כפי שלא מצאתי, כאמור, כי נפלה שגגה בהחלטה.

...

לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, כמפורט להלן.

אף אני סבורה כי בשלב זה, ובטרם הכרעה בטענות הצדדים לגופן (כמפורט בהמשך) יש להותיר את צו העיקול הזמני על כנו.

לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.

נגד המשיבה, נטען שהיא ביצעה את ההרס המתואר בתביעה; ונגד המשיב, נטען שהוא האחראי לתחזוקת הבית בכל תקופת הכנוס, וכי התחייב בהסכם המכר למסור למבקש את הבית "במצבו בעת החתימה על הסכם זה". במסגרת התביעה הגיש המבקש בקשה למתן צו עיקול זמני על הכספים המוחזקים בתיק ההוצאה לפועל, כספי התמורה שהעביר לכונס.

אף אם בסופו של יום תיתקבל החלטה על העברת הדיון, בשים לב לפרשנות המצמצמת בכגון דא (ר' רע"א 5038/20 איל דוידס נ' משה דוידס, בפיסקה 9 (‏2.11.2020)), היא אינה מחייבת את ביטול העיקול שיוכל להשאר על כנו, ככל שלא יבוטל מטעמים עינייניים.

...

תגובות המשיבים המשיב טוען כי פעל מתוקף תפקידו ככונס נכסים, אין למבקש עילת תביעה נגדו, על כן דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לבקשה על נספחיהם, הנני סבורה שיש מקום לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור, ולקבלו בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

מטיעוני הצדדים שוכנעתי כי קיים סיכוי סביר שהמבקש יתקשה לגבות את הסכום הנתבע ללא הטלת העיקול.

לדבריו, בסעיף 51 לתגובה: "בכל מקרה מלוא סכום התביעה מצוי בקופת ההוצאה לפועל, בהסכמת כונס הנכסים, ולכן יסוד ההכבדה בהקשר זה לא מתגבש". אשר על כן, דין הערעור להתקבל.

בפנינו בקשה ליתן צו מניעה זמני, אשר מורה למשיבה להמנע מפיטורי המבקשים; להורות על המשך העסקתם בפועל כשליחים בהתאם לתנאי העסקתם במועד קבלתם לעבודה ולהמנע מהרעת תנאי עבודתם (להלן – הבקשה).

עוד טענו המבקשים ביחס אליהם ובאופן עיקרוני ביחס לציבור שליחי העמית בכלל, כדלקמן: המשיבה מחייבת אותם להיות עצמאיים.

המשיבה טענה כי בחודש מרץ 2023 הוטל עיקול על כספים שהוחזקו בידיה לטובת בית לעצמאי – עיקול בגין חוב מס לאגף המכס ומס ערך מוסף.

...

משכך דין הבקשה לסעד זמני להיות מסולקת על הסף מחמת העדר סמכות וכך אנו קובעים.

להשלמת התמונה, נציין כי לא מצאנו לנכון להתייחס לטענת האפליה שהעלו המבקשים בהתבסס על חוק השוויון, מאותו הטעם ממש, שכן חוק השוויון אוסר על הפלייה בתנאי העבודה בין עובדים, וכאמור, במסגרת הבקשה שבפנינו לא טענו המבקשים כי מתקיימים יחסי עבודה בינם ובין המשיבה והסעד אותו הם מבקשים אינו בסמכותו העניינית של בית הדין.

סוף דבר: הבקשה לצו מניעה, מסולקת על הסף מחמת העדר סמכות ולפנים משורת הדין ללא צו להוצאות.

יחד עם הגשת כתב התביעה הגישו המבקשים בקשה לעיקול זמני – ובקשו כי בית המשפט יורה למחזיקה, ארגון פועלים להתיישבות שיתופית נווה ימין בע"מ, לעקל ברשום כספים של המשיבים המוחזקים בחשבון פנימי של המחזיקה, וכן לעקל ברשום כספים שהיא מחזיקה עבור המשיבים שלא במסגרת החשבון הפנימי.

"הדגש במתן צו העיקול עבר אפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו לרעה עד למועד פסק הדין. לעניין זה רלוואנטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסים או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין" (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא (3) 789, 800 – ש' לוין) (ור' רע"א 7559/15 לוי נ' ברק, ש' רובינשטיין, החלטה מיום 6.12.15; פורסם בנבו).

כך או כך, וכאמור, די בכך שיימצא שאין מדובר בתביעה טורדנית וכי קיימת סוגייה המחייבת ליבון.

כך, למשל, נהוג לערוך הבחנה בין עיקול שהוטל על חשבון עו"ש של נתבעים (אותו יטה בית המשפט שלא להטיל, ככל הניתן) ובין עיקול על חיסכונות ופיקדונות, למשל (שביחס אליהם ההפרעה להתנהלות השוטפת, ככלל, קטנה יותר – ובית המשפט יעתר בקלות רבה יותר לבקשה להטיל עליהם עיקול, בודאי ברשום).

...

בהחלטה מיום 13.7.23 נעתר בית המשפט (כב' הרשמת הבכירה מ' רבינוביץ') לבקשה במעמד צד אחד והורה על העיקול כמבוקש, ובתנאי הבטוחות שנקבעו.

שוכנעתי כי גם לעניין זה נוטה הכף לצד המבקשים.

הבקשה לביטול צו העיקול הזמני נדחית.

יש להוסיף לכך את האמור ברע"א 903/06 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ. גסטון אטיאס (עטיה) מיום 19.3.06: "מקבל אני את טענת המבקשת לפיה גובה סכום התביעה עשוי, בנסיבות המתאימות, להוות אינדיקאציה לכך שאי מתן צו עיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין, אך זאת כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען." בעניינינו, עילת התביעה הנה לא רק רצינית ודורשת בירור אלא היא טובה במיוחד כאשר סכויי ההגנה של המשיבים כרגע – הם קלושים עד כדי אין.

הסכם ההיתקשרות בין הצדדים אומנם מחייב את המבקשת לשלם את שכרם של העובדים אך הוכחת ביצוע חיוב זה אינו תנאי לתשלום.

עוד יצוין כי אם אין למשיבים מקורות כספיים נוספים לשלם לעובדיה וספקיה התחייבויות שוטפות בשל עיקול על סך של 166,000 ₪ - כספים שכלל לא היו מיועדים לה אך מוחזקים בידיה, הרי שבכך ראיה נוספת להכבדה הנטענת.

...

יש להוסיף לכך את האמור ברע"א 903/06 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ. גסטון אטיאס (עטיה) מיום 19.3.06: "מקבל אני את טענת המבקשת לפיה גובה סכום התביעה עשוי, בנסיבות המתאימות, להוות אינדיקציה לכך שאי מתן צו עיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין, אך זאת כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען." בענייננו, עילת התביעה הינה לא רק רצינית ודורשת בירור אלא היא טובה במיוחד כאשר סיכויי ההגנה של המשיבים כרגע – הם קלושים עד כדי אין.

סוף דבר הוא כי שוכנעתי כי בנסיבות העניין כי יש להותיר את צו העיקול הזמני על כנו.

המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות הדיון בבקשה בסך 4,000 ₪.