על פי האמור בהסכם, אלירן יקבל 50% ממניות חברת שלם בתמורה להלוואת בעלים בסך 250,000 ש"ח. עוד נקבע כי החנות בקריית מלאכי תצורף לפעילות המשותפת, כאשר כל אחד מהצדדים יהיה אחראי על הפעלת החנויות שבתחומו – המבקשים על החנות בקריית מלאכי ואילו המשיבים על החנויות בקריית גת.
מצבה הכלכלי של חברת שלם הוסיף להיות קשה, ובעקבות כך, ועל רקע הפרות נטענות של הסכם השותפות, ובפרט הפרות הנוגעות להחזר כספי ההלוואה, הגיעו הצדדים להסכמות בדבר המשך הפעלת עסקי השותפות, לפיהן תוקם חברה חדשה בבעלות שווה של אלירן ומר מאיר אמסלם, אביו של ליאור (המשיב 2.
יצוין כי הצדדים חלוקים בדבר חלקו של מאיר בסיכום הדברים: בעוד המבקשים טוענים כי מאיר נטל על עצמו את כל התחייבויותיו וחובותיו הכספיים של בנו ליאור, המשיבים טוענים כי מאיר מעולם לא חתם על סיכום הדברים או נטל על עצמו בדרך אחרת את ההתחייבויות כאמור.
על רקע האמור, הגישו המבקשים ביום 18.6.2020 תביעה לפירוק השותפות, ולפיצויים על סך של כ-600,000 ש"ח, וזאת בגין הפרת הסכם השותפות והנזקים הכספיים שנגרמו להם בעקבות כך. לצד כתב התביעה, הגישו המבקשים בקשה למתן סעדים זמניים (להלן: "הבקשה לסעדים זמניים"), במסגרתה עתרו לשורה של סעדים זמניים: צו איסור דיספוזיציה בעסקי ובנכסי החברה, צו עיקול זמני על בית מגוריו של מאיר בקריית גת וכן על כספיו עד לסכום של 1 מיליון ש"ח, צו למינוי כונס נכסים זמני שינהל את חנויות החברה (ובפרט החנויות המצויות בקריית גת) וצו האוסר על המשיבים או מי מטעמם להתקרב לחנויות החברה.
...
המשיבים הוסיפו וטענו כי יש לדחות את הבקשה לסעדים זמניים בין היתר מכיוון שהחברה מצויה בחובות כבדים, כך שהנזקים הצפויים להיגרם לפעילותה, אם יינתנו הסעדים המבוקשים, הם בלתי הפיכים משום שיגרמו לקריסתה המוחלטת.
בענייננו, לאור החשדות שהעלו המבקשים בדבר התנהלות המשיבים, ובפרט התנהלותו של ליאור, וכן בשים לב לכך שהחשש האמור נוגע לחנויות השותפות שבשליטתו של ליאור (החנויות בקריית גת), ובהינתן העובדה כי מדובר בעסקי שותפות השייכת לשני הצדדים, מצא בית המשפט קמא כי יש מקום להורות על סעד זמני האוסר על המשיבים ביצוע דיספוזיציה בעסקי ובנכסי החברה (למעט פעולות במהלך ניהול העסקים הרגיל).
סבורני כי איזון זה שערך בית המשפט קמא הוא סביר בנסיבות העניין, ועל כן אין הוא מגלה עילה להתערבות ערכאת הערעור.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
