מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בשל חשש להימלטות

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לעומת זאת, ב"כ הערבים הפנה להחלטה מיום 28.4.2019 וטען כי מדובר בהחלטה אשר הביאה לסיומו של הפיקוח ,למעט התנאי של צו עיכוב יציאה מהארץ, ולכן לא נותר תנאי מגביל שקשור בערבים ובמפוקח שלהם, ובהחלטה זו סיימו הערבים את מלאכתם.
סעיף 48(א) קובע כי "שיחרור בערובה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או בעירעור, או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש, וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט"; סעיף 51(ב) קובע כי אם "נוכח שופט כי משוחרר בערובה הפר תנאי מתנאי השיחרור וכי ולא ניתן להביאו בפניו, רשאי הוא להורות על חילוט הערבות", וסעיף 51(ג) קובע כי "בקשה לחילוט ערבות שניתנה על ידי ערב לא תדון אלא אם כן ניתנה לערב היזדמנות להשמיע את טענותיו". דומה כי מיותר להכביר מילים על החשיבות של האפשרות לשחרר בערובה נאשם שטרם הורשע בדינו, אשר נהנה עדיין מחזקת חפות, שכן אפשרות זו מאזנת בין הצורך לשמור על תכליות המעצר קרי: מניעת החשש של המלטות מהדין, של שבוש הליכי משפט וכן מניעת מסוכנות ככל שקיימת, ובין הצורך לצמצם למינימום ההכרחי את הפגיעה בחרותו של אדם שטרם הוכחה אשמתו.
...
לכן, לטענתו, אין הצדקה לחלט את הערבויות, ומכאן עתירתו כי בית המשפט ידחה את בקשת המבקשת בעניין זה. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים ועיינתי במסמכים השונים הקשורים להתחייבויותיהם של הערבים, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על חילוט הערבויות במלואן, מהטעמים שיפורטו להלן.
בהמשך אותה החלטה התייחס בית המשפט גם לתכלית של חילוט הערבות הכספית, כאשר קיימת הפרה של תנאי השחרור, וציין כי מדובר בתכלית הרתעתית שיש לה שלושה היבטים: "האחד – הרתעת הערב עצמו, לבל יתיר במעשה או במחדל הפרת תנאי המעצר על ידי נאשם הנתון תחת פיקוחו. השני – הרתעת הרבים, קרי, הרתעת מפקחים ומפקחים פוטנציאליים אחרים, הנוטלים על עצמם אחריות כבדה כמי שמגנים על הציבור מפני הנאשם. היבט שלישי... הוא הרתעת הנאשם המפוקח על ידי הערב, לבל יפר את תנאי הערבות, ובכך יפגע פגיעה חמורה בערב". מן הכלל אל הפרט על רקע האמור, אבחן את הנסיבות שלפנינו.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, משאין חולק כי הנאשם הפר באופן חמור את תנאי שחרורו בכך שלא התייצב לדיונים בעניינו, וכפועל יוצא מכך ברי גם כי כל אחד מהערבים הפר באופן חמור את ההתחייבות שעליה חתם, התוצאה היא שאני מקבל את הבקשה במלואה, ומורה על חילוט הערבויות של כל הערבים במלואן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשה למתן צו עיכוב יציאתו מן הארץ של המשיב, שהוגשה במסגרת תביעה כספית ע"ס 602,397 ש"ח (להלן: "הבקשה"), ברקע הדברים: תביעה כספית שהוגשה בחודש מאי 2020 על ידי המבקשת, כנגד חברת תשרי רהיטים בע"מ (להלן: "החברה") וכנגד שלושה ערבים, אשר ערבו לפירעון חובות החברה כלפי המבקשת (להלן: "הערבים").
טעמי הבקשה: לטענת המבקשת, יש לעכב את יציאתו של המשיב מן הארץ נוכח מספר טעמים.
תקנה 124 (א) הנ"ל מחליפה את תקנה 384 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984 אשר קבעה, כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות סימן א', ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין; היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו". צו עיכוב יציאה מן הארץ הוא סעד זמני שחלות עליו הוראות התקנות לעניין סעדים זמניים.
בדיון שלפניי הודה מנהל המבקשת, כי השותפים של המשיב לא אמרו לו דבר כזה (עמ' 6, ש' 30-31; עמ' 7, ש' 3-4: "השותפים לא אמרו כזה דבר. כשבית המשפט שואל אותי מה הם כן אמור [צ"ל -אמרו], אני משיב שיובל אמר את הכסף שלך אתה תקבל יום אחד". די בדברים אלה כדי לאיין את הטענה שישנו חשש ממשי להמלטות או ליציאה מן הארץ לתקופה ממושכת.
...
הגם שלא הוכח שהמשיב הינו תושב סין, הרי שהשהות המרובה שלו משך השנים האחרונות בחו"ל (כך לדברי מנהל המבקשת עצמו) מלמדת על זיקה ממשית לחו"ל (גם אם בתקופת נגיף הקורונה שהה בישראל ולא בסין) ונחה דעתי, כי מרכז חייו ועיסוקו של המשיב הם בחו"ל. ודוק- המשיב עצמו הגיש מסמכים רשמיים של רשות האוכלוסין מהם ניתן ללמוד על שהות ממושכת בחו"ל בשנים האחרונות: בשנת 2019 שהה המשיב כ- 230 יום בחו"ל; בשנת 2018 שהה כ- 260 יום בחו"ל ובשנת 2017 שהה כ-210 ימים בחו"ל. גם אם נתעלם ממסמכים אלה, הרי שעדותו של מנהל המבקשת שהעיד על כך שהמשיב עבד בסין והפנה אליו לקוחות מלמדת על אותה זיקה.
נחה דעתי, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת חופש התנועה של המשיב.
אני מורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר ניתן בתיק זה ביום 25 בפברואר 2021 (אין בהחלטה זו כדי לבטל צווים אחרים שקיימים כנגד המשיב, ככל שקיימים).

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בחלוף מספר חודשים לאחר מתן פסק הדין בעירעור, הגישה המדינה בקשה להורות על החלתו של צו עיכוב יציאה מן הארץ עד תום ההליכים המשפטיים והחלתו כהגדרתה "באופן מוחלט", זאת לאור שינוי הנסיבות עם מתן פסק הדין בעירעור, בקשה אשר בסופו של דבר לא נדונה בשל טענות שנגעו לפסילת המותב הקודם בתיק.
עוד צוין, כי לאור דחיית הבקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ אך נוכח החשש להימלטות מן הדין ופגיעה באמון הציבור, על העורר להפקיד את דרכונו תוך 30 יום.
...
הן העורר והן המדינה לא השלימו עם הכרעת בית המשפט קמא ובמסגרת פסק הדין בערעורים שאוחדו שניתן ביום 22.12.2020, התקבל ערעור המדינה ונדחה ערעורו של העורר, באופן שהעורר הורשע גם בעבירות שיוחסו לו באישום הראשון והשלישי שעניינן עבירות מכס ובכלל זה התחמקות מתשלום מכס, הברחת טובין ועבירות נוספות בניגוד לפקודת המכס, וכן עבירות כנגד חוק מע"מ. עוד נקבע בפסק הדין בערעור, כי לאור הרשעת העורר באישומים נוספים יבוטל גזר הדין והדיון יושב לבית המשפט קמא לשלב הראיות והטיעונים לעונש (ראה ע"פ 15357-01-20 דקל בן לולו ואח' נ' מ"י בעמ' 120 לפסק הדין).
אם בסופו של דבר באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערר וכפות המאזניים נוטות לכך, הדבר הוא בשל הנסיבות הייחודיות של מקרה זה ובעיקר העובדה שהעורר יצא מן הארץ במהלך ההליך המשפטי וגם לאחר שהורשע בדין ואפילו לאחר שנגזר דינו, ללא כל תקלה.
נוכח כל האמור מצאתי, כי ניתן להתיר את יציאתו של העורר מן הארץ לצורכי פרנסה, לאחר שכבר נקבע בהחלטות קודמות כי אכן הדבר הכרחי וחשוב לצורך פרנסתו.
סוף דבר העורר יוכל לצאת מן הארץ לחו"ל לצרכי עבודתו לאחר שיגיש בקשה קונקרטית לבית משפט השלום ביחס למועדים מסוימים בהם הוא מבקש לנסוע לחו"ל ויפורט הצורך הספציפי באותה נסיעה, ובתנאי שלא יהיו קבועים באותם מועדים דיונים בענייננו בבית המשפט קמא, וזאת בתנאים הבאים: העורר יפקיד ערבות בנקאית צמודה ובלתי מוגבלת בזמן בסך 2,500,000 ש"ח. ערבות עצמית בסך 1,000,000 ש"ח. כל אחד מהערבים (הוריו של העורר) יחתמו על ערבות צד ג' בסך 750,000 ש"ח. כפי שקבע השופט פרידלנדר ההסדרים הקיימים בבית משפט למשפחה לעניין עיכוב היציאה של ילדיו של העורר ושל הוריו יעמדו בעינם , ואם יחול בהם שינוי על העורר להודיע על כך לאלתר למשיבה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לגישת ב"כ הנאשם, משהוחזר הדיון לצורך גזירת הדין בבית משפט השלום ובית המשפט העליון הורה על החלפת מותב, למעשה עומדת לנאשם שוב זכות העירעור, צפוי כי ההליכים ימשכו עוד זמן רב ונטען להגשת בקשות שונות שיוגשו לרבות בנוגע לביטול הכרעת הדין שניתנה בבית משפט השלום כאשר מנגד עומדת הפגיעה הכלכלית בנאשם שככל וחלוף הזמן צפויה להיות קשה ומשמעותית, בעיניין זה הפנה לאיזון שערך כב' השו' פרידלנדר בהחלטתו מיום 25.02.20 ובקש להורות בהתאם לרוח החלטה זו. עוד נטען כי החשש להמלטות הנאשם הנו חשש ערטילאי, שאינו עומד מול היתנהלות הנאשם עד כה לאורך כל ניהול המשפט ויש בערבויות שנקבעו על ידי כב' השופט פרידלנדר לתת מענה להפגת חשש זה. לטענת המאשימה, קיים צו עיכוב יציאה מן הארץ, אין כל החלטה המבטלת את הצוו.
לא מצאתי לנכון להורות, כבקשת המאשימה, על איסור יציאה מן הארץ עד לתום ההליכים אולם ככל שוודאות ההליך המשפטי בעיניינו יתחזק, הכף תהיה נוטה לקבלת בקשה זו. לאור דחיית הבקשה ונוכח החשש להמלטות והפגיעה באמון הציבור, אני מורה לנאשם להפקיד דרכונו במשרדי המאשימה.
...
במסגרת הערעור הגיש הנאשם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן הכרעה בערעור, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת העיכוב והורה כי עיכוב ביצוע עונש המאסר יהא בתנאים שהוטלו על ידי בימ"ש השלום (ראה החלטת כב' השופט שלו מיום 27.01.20).
בחינת הנימוקים בהחלטת כבוד השו' פרידלנדר מיום 7.1.2020 ולאחר מכן מיום 25.2.2020 מביאה למסקנה כי נקודת האיזון לאור הרשעת הנאשם בכל האישומים על ידי ערכאת הערעור, השתנתה לחומרה.
מכל האמור, באתי למסקנה כי בשלב זה אין מקום להתיר יציאתו של הנאשם מן הארץ.
לא מצאתי לנכון להורות, כבקשת המאשימה, על איסור יציאה מן הארץ עד לתום ההליכים אולם ככל שוודאות ההליך המשפטי בעניינו יתחזק, הכף תהיה נוטה לקבלת בקשה זו. לאור דחיית הבקשה ונוכח החשש להימלטות והפגיעה באמון הציבור, אני מורה לנאשם להפקיד דרכונו במשרדי המאשימה.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

טענות העורר לטענת העורר לא בכדי לא נקבעו במסגרת גזר הדין תנאי שיחרור בערובה או ערבויות כלשהן, והדבר מחזק את טענתו שלפיה אין כל הצדקה לעשות כן בשלב זה, בשים לב לסוג העונש שהוטל עליו והיעדר חשש להמלטות.
יתרה מכך, נטען שלו סברה המשיבה שיש צורך בהטלת ערבויות וצו עיכוב יציאה מן הארץ לצורך התייצבות העורר לריצוי עונשו, חזקה עליה שהייתה מבקשת לעשות כן במועד מתן גזר הדין.
במקרה שלפנינו לא נטען שבכוונת העורר לברוח מהארץ ולא נטען להפרות כאלו ואחרות של תנאי השיחרור שנקבעו לו עד כה. נוסף על כך על העורר הוטל, כאמור, לרצות עונש מאסר בעבודות שירות, עונש אשר על פי רוב ומבלי להקל ראש, חמור פחות מעונש מאסר בפועל, ויש בו כדי להפחית את כדאיות ההמלטות.
...
נכון הדבר שמוטב היה לו פורטו בהחלטת השחרור כלל התנאים המפורטים בסעיף, לרבות נשיאת העונש, אולם בהתאם להוראות החוק, אין בידי לקבל את הטענה שלפיה אי איזכור תנאי זה מוביל למסקנה שהוא אינו קיים.
מקובלת עליי אף טענת העורר שלפיה ראוי היה לה לתביעה להתייחס בסוף גזר הדין לערבויות שעמדו בתוקף ולהסב את תשומת לב בית המשפט לקיומן.
כפוף להערה זו, הערר נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו