בקשה למתן צו מניעה זמני נגד רשות השידור

בפניי בקשה ליתן צו מניעה זמני לפיו המשיבים ימנעו מנקיטה בהליכים כלשהם הקשורים בבצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) אשר ניתן במסגרת ע"מ 32851-11-13, ע"מ 25127-12-16, ע"מ 16938-06-15 ו- ע"מ 35261-01-20, על ידי מותב זה, ביום 7.7.2020 וניכנס לתוקפו ביום 30.12.2020 והותר לפירסום ביום 28.2.2021 (להלן: "פסק הדין").

יצוין, אף שהעניין חורג מהתביעה דנא, כי כל הרשויות המקומיות אשר בתחומן ניתנו השירותים, ידעו היטב כי אלו ניתנים באמצעות העובדים הנ"ל. מספר שנים לאחר תחילת מתן שירותי הניקיון, פנו המשיבים אל המבקשות (כל אחד לפי העניין), ודרשו מהן לשלם למפרע היטל עובדים זרים המסתכם לסך של מיליוני ₪ רבים, בהסתמך על סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 (להלן: "החוק להשגת יעדי התקציב").

המבקשות טענו שברקע הדברים, הידיעה כי הוגשה תביעות השיפוי וכי ככל שהן תחויבנה לשלם את שומת המס במסגרת ערעורי המס, הרי שעומדת לזכותן תביעת שיפוי כנגד הרשויות המקומיות אשר נהנו משירותי הניקיון.

פעולת עידכון זו מכונה בעגה המקצועית: "שידור שומה" או "שידור פסק דין". רק הנישום ומייצגיו המורשים יכולים ורשאים לעיין בתיק הנישום באמצעות מערכת המייצגים שמקנה גישה לשע"ם. טענות הנתבעת, בתמצית, היא שפסק הדין לא כלל קביעה שהנתבעות מנועות מלעדכן במערכות המחשב שלהן את דבר קיומו של פסק הדין, ממילא פעולה זו לא מנוגדת לפסק הדין; שידור פסק הדין נעשה בהתאם לשיחה טלפונית בין ב"כ הצדדים; הבקשה והתביעה הוגשו בשיהוי ניכר לא ניתנה הודעה נידרשת בהתאם לסעיף 8 לחוק החוזים (תרופות); המדובר בפסק דין שניתן בהסכמה ולכן לביטולו צריך נסיבות מיוחדות שאינן מתקיימות במקרה דנן; גם אם מדובר בהפרת הסכם (דבר המוכחש מכל וכל), אין המדובר בהפרה יסודית המזכה ביטולו; הבקשה לסעד זמני הוגשה בחוסר תום לב. דיון והכרעה תקנה 94 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין) קובעת: "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין". ראו גם רע"א 9308/08 אלול נ' רביב (נבו, 21.4.09).

...

גם ב"כ המשיבים הכיר בכך ומתוך רצון לקדם את ההליכים, הדגיש כי בבוא העת וככל שיידרש הדבר, תוכלנה המבקשות "לעכב את ביצוע פסה"ד". בסיום הדיון הנ"ל מיום 8.5.2018 ניתנה החלטת בית המשפט: "לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לא שוכנעתי שיגרם נזק כלשהו משמיעת הראיות בתיק זה. ניתן אחר כך לעכב את מתן פסה"ד בהסכמה, כך גם כפי שאמר ב"כ המדינה שניתן לבקש עיכוב ביצוע של פסק הדין ככל שפסק הדין ידחה את הערעור." טענת המבקשות בקשר לטעם שעמד מאחורי הסכמתן למתן פסק הדין.

בקשת התובעות – וכן תובענתם העיקרית למתן סעד הצהרתי – נגועות בחוסר תום לב. כאמור, התובעות ניהלו במשך זמן ארוך מאד ערעורי מס נגד המדינה, שבסופם מצא בית המשפט לדחותם, במתווה מוסכם.

התוצאה היא שהבקשה נדחית .

המבקשות תשלמנה למשיבה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 15,000 ₪ סכום זה יהיה צמוד למדד וישא ריבית חוקית מהיום ועד לתשלומו המלא בפועל.

בגין כך הגיש התובע תובענה לסעד הצהרתי ולצו מניעה קבוע, במסגרתה עתר למתן צו הצהרתי המורה כי התובע לא היתחזה לאחר בפני הגב' בן דור וכן למתן צו קבוע הצוו האוסר על הנתבעת לפרסם את כתבת ה"תחקיר על התובע בתכנית "המתחזים". לצד הגשת התביעה הגיש התובע בקשה למתן צו מניעה זמני נגד הנתבעת לאסור על פירסום כתבת התחקיר אודותיו בתכנית "המתחזים". הבקשה למניעת שידור הכתבה נדחתה בהחלטה מנומקת של בית המשפט מיום 1.5.2019 (כב' השופט א' הקר).

למעלה מזה, שתי ערכאות של בית המשפט, הן בית המשפט השלום בהחלטתו מיום 1.5.2019 והן בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 16.5.2019 בקשת רשות העירעור שהגיש התובע, דחו את בקשת התובע למתן סעד זמני האוסר על פירסום הכתבה.

...

במקרה זה, תוך נקיטה בזהירות המתחייבת בעת בחינת בקשה לסילוק תביעה על הסף, דין התביעה נגד הנתבעת להיות מסולקת באיבה.

משזה הסעד היחיד המבוקש נגד הנתבעת, והכתבה פורסמה זה מכבר, אין לתובע עוד עילה למניעת פרסום הכתבה שפורסמה ומדובר בסעד תיאורטי שאינו דרוש (ראו למשל; רע"א 4048/06 קרבסי נ' מדינת ישראל (18.10.2007)) הכלל בדבר 'מעשה עשוי' קובע כי בנסיבות בהן ביצועו של מעשה הושלם לגמרי או בחלקו המכריע, אין מנוס מדחיית טענה גם אם לאורה יש בה ממש ולא יינתן סעד שיפוטי (ראו: עמ"מ 7344/16 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים (28.8.2017)(.

ביום 16.8.2020 ניפתח הליך זה, באמצעות הגשת בקשה לסעדים זמניים שעניינה במתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריו של התובע מעבודתו.

לאחר מתן ההחלטה בהליך הזמני, הגישה הנתבעת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, וביום 9.9.2020 ובמהלך הדיון לפני בית הדין הארצי, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, כדלקמן[footnoteRef:1]: [1: בר"ע (ארצי) 56530-08-20, חברי המותב: כב' סגן הנשיאה א' איטח, כב' השופט ר' פוליאק, כב' השופטת ח' אופק גנדלר ונציגי הציבור גב' ש' זילברשטיין-היפש ומר ע' ליפשיץ.

] [3: ע"ע (ארצי) 359/99 לוין – רשות השידור, ניתן ביום 28.2.2001.

...

אשר לבקשתו של התובע למתן הסעד העיקרי בתביעה – ביטול פיטוריו מהנתבעת, הרי שדרישה זו נדחית.

עם זאת, אנו מקבלים את הסעד החלופי שנתבע על ידו, ועל כן – התובע זכאי לפסיקת פיצוי.

אנו קובעים כי בשל הכשלים הרבים בפיטורי התובע מהנתבעת, תשלם הנתבעת לתובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 120,000 ₪.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (סג"נ השופט ר' סוקול) מיום 1.9.2020 בת"א 57613-08-20, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני נגד המשיבה שיאסור עליה לסלק את ידה של המבקשת מאתר בנייה בו היא מבצעת פרויקט בנייה (להלן: האתר) עבור המשיבה עד להכרעה בתביעה שהוגשה על ידה.

במקרים רבים עמד בית משפט זה על כך כי, ככלל, אין לכפות על צדדים להסכם שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולקיים שתוף פעולה עסקי בנגוד לרצונם במסגרת בקשה לסעדים זמניים (ראו: רע"א 4884/14 ארנון-פז (1985) בע"מ נ' לישכת עורכי הדין בישראל, פסקה 12 (10.8.2014); רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שידורי הערוץ החדש בע"מ, פסקה 31 (20.1.2013); רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225 (1991) (להלן: עניין טירת צבי); רע"א 5284/95 ג'יג'י מעבדות קוסמטיקה בע"מ נ' של סוכנויות יופי בע"מ (24.10.1995)).

...

בענייננו, אף מבלי להידרש לסיכויי התביעה, סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי בקבעו כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת וחורץ את גורלה של הבקשה.

ככלל, במקרים כאלו כאשר הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי, ייטה בית המשפט שלא להיעתר לבקשת הסעד הזמני (ראו למשל: ע"א 5537/12 הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בע"מ נ' ערוצי זהב ושות', פסקה 8 (29.8.2012)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בקשה של שידורי קשת בע"מ [להלן – "קשת"] ליתן צו מניעה זמני כנגד המשיבה [להלן – "הוט"], האוסר על הוט לעשות שימוש בתכני הטלויזיה של קשת, לרבות באמצעות הקלטת תכניה ושידוריה והפצתם בטכנולוגיות המאפשרות צפייה נדחית, למעט העברה מלאה בזמן אמיתי ללא קטיעה או עריכה של ערוץ קשת 12 בטכנולוגיית חדות רגילה [SD] כפי שמשודר הערוץ בעידן+.

מנכ"ל הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו במכתבו ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין מ-16.11.16 [נספח 4 לכתב התשובה בבקשה לצוו מניעה זמני] , הדגיש: "אנו סבורים כי הפצת הערוצים המסחריים בטכנולוגית HD ע"י חברות הכבלים והלוויין... נכללת במסגרת חובת ההפצה של הערוצים המסחריים ע"י חברות הכבלים והלוויין, הקבועה בהוראות חוק התיקשורת וברישיונות הרלוואנטיים". במכתב סמנכ"ל הנדסה של הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו מ-15.11.16 [נספח 4 לכתב תשובה בבקשה לצוו מניעה זמני] הוסבר: "הצפייה... בתכנים באיכות SD... הנה ירודה, ולא עומדת ברמת האיכות הסובייקטיבית הנדרשת... המעבר לשידור בטכנולוגית HD הנה המקובלת, הנאותה ביותר בשידורי טלויזיה...". הוט טענה בסעיפים 44-45 לתשובתה בבקשה לצוו מניעה: השמוש בטכנולוגית HD הוא הסטאנדרט; חוק תחנות שידור אינו קובע שיטת שידור, שכן שידור הוא בהתאם לפרקטיקת השידור והטכנולוגיה הנוהגת בשוק; אין הוראת חוק ספציפית המתירה לקשת ליתן רישיון לשידור באנטרנט ללא תמורה אך ורק בטכנולוגית SD; קשת מושתקת מלהעלות טענות, שכן כבר בשנת 2016, בהתאם למכתבה של הרשות השנייה, שנשלח לבקשת קשת, נאמר שחלק מחובת העברה לפי חוק התיקשורת הנה שימוש בטכנולוגית HD; קשת עמדה על כך ששידוריה יועברו בידי הוט בטכנולוגית HD, ולכן חל עליה כלל המניעות.

...

בקשה של שידורי קשת בע"מ [להלן – "קשת"] ליתן צו מניעה זמני כנגד המשיבה [להלן – "הוט"], האוסר על הוט לעשות שימוש בתכני הטלוויזיה של קשת, לרבות באמצעות הקלטת תכניה ושידוריה והפצתם בטכנולוגיות המאפשרות צפייה נדחית, למעט העברה מלאה בזמן אמיתי ללא קטיעה או עריכה של ערוץ קשת 12 בטכנולוגיית חדות רגילה [SD] כפי שמשודר הערוץ בעידן+.

עוד הובהר בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, שהמחלוקת בעניין פלטפורמת האינטרנט מתמקדת בשתי סוגיות: · הצפייה הנדחית – האם מכוח סעיף 13ג. לחוק הפצת שידורים בתחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 [להלן: "חוק תחנות שידור"] - הוט זכאית, ללא תשלום תמורה לקשת, להקליט את שידורי קשת ולהעבירם למנויים לצפייה נדחית.

הסכם האינטרנט שנחתם בין קשת לבין הוט פקע ב-14.4.23, והבקשה לצו מניעה הוגשה בחלוף כשבועיים ב-30.4.23, לאחר כישלון המו"מ. בנסיבות אלה טענת השיהוי דינה להידחות.

מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו במכתבו ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין מ-16.11.16 [נספח 4 לכתב התשובה בבקשה לצו מניעה זמני] , הדגיש: "אנו סבורים כי הפצת הערוצים המסחריים בטכנולוגית HD ע"י חברות הכבלים והלוויין... נכללת במסגרת חובת ההפצה של הערוצים המסחריים ע"י חברות הכבלים והלוויין, הקבועה בהוראות חוק התקשורת וברישיונות הרלוונטיים". במכתב סמנכ"ל הנדסה של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מ-15.11.16 [נספח 4 לכתב תשובה בבקשה לצו מניעה זמני] הוסבר: "הצפייה... בתכנים באיכות SD... הינה ירודה, ולא עומדת ברמת האיכות הסובייקטיבית הנדרשת... המעבר לשידור בטכנולוגית HD הינה המקובלת, הנאותה ביותר בשידורי טלוויזיה...". הוט טענה בסעיפים 44-45 לתשובתה בבקשה לצו מניעה: השימוש בטכנולוגית HD הוא הסטנדרט; חוק תחנות שידור אינו קובע שיטת שידור, שכן שידור הוא בהתאם לפרקטיקת השידור והטכנולוגיה הנוהגת בשוק; אין הוראת חוק ספציפית המתירה לקשת ליתן רישיון לשידור באינטרנט ללא תמורה אך ורק בטכנולוגית SD; קשת מושתקת מלהעלות טענות, שכן כבר בשנת 2016, בהתאם למכתבה של הרשות השנייה, שנשלח לבקשת קשת, נאמר שחלק מחובת העברה לפי חוק התקשורת הינה שימוש בטכנולוגית HD; קשת עמדה על כך ששידוריה יועברו בידי הוט בטכנולוגית HD, ולכן חל עליה כלל המניעות.

סוף דבר ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על הוט לעשות שימוש בתכני הטלוויזיה של קשת באמצעות הפצה בטכנולוגיה המאפשרת צפייה נדחית בפלטפורמת האינטרנט.

המשיבה תשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.