בקשה למתן צו מניעה זמני נגד הליכי גבייה בהוצאה לפועל

השופטת חני אופק גנדלר לפני בקשה "למתן צו מניעה זמני - עיכוב ביצוע הליכי גבייה" שהגישה המבקשת כנגד המשיב, "בגין חוב נטען לשנת 2009". המבקשת ערערה בבית הדין האיזורי כנגד שומת נכויים שהמשיב הוציא לה ביום 13.10.15 ביחס לשנים 2013-2009.

וכך נאמר: "עקרון הוא כי בית-המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק-הדין שוב אין בידו להדרש פעם נוספת לנושא ההיתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, או במסגרת הבהרה הנתנת על-ידי בית-המשפט לפסק-הדין לצורך ביצועו על-פי בקשתו של ראש ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967... תיקון טעויות החורגות מגדר סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] או השלמת חסרים מהותיים בפסק-דין יכולים להעשות על דרך העירעור...". מבלי להדרש לרלבנטיות הדרכים הדיוניות הנזכרות לעיל (או בדרכים נוספות), הרי שבמקרה דנן ערעור המבקשת נסוב אך על גובה ההוצאות שנפסקו לזכותה, ולא מתבקשת השלמתו או תקונו של פסק הדין בהיבט שנות המס בגינן ניתן לבצע את הגביה.

...

וכך נאמר: "באשר לטענת הנתבע, לפיו אין הבדל ממשי בין שנת 2009, לגביה ויתרה התובעת על טענותיה, לבין יתר השנים, דינה להידחות. ביחס לשנת 2009 אין בנמצא שומה סופית של מס הכנסה, זאת בשונה מהשנים 2010-2013. לכן ויתרה התובעת על טענותיה ביחס לשנת 2009". בסעיף 15 לפסק הדין נכתב כי "לאור כל המקובץ לעיל יש לקבל את התביעה ולקבוע כי לתובעת אין חבות נוספת בתשלום דמי ביטוח לשנים 2010-2013". בהמשך פסק הדין נערך דיון והכרעה בטענות הצדדים (סעיפים 32-40), כשבסיום הדיון נקבע כי "דין התביעה להתקבל" (סעיף 41).

משכך, דין הבקשה להימחק, כשאין במחיקת הבקשה למנוע חסימת המבקשת, ככל שתחפוץ בכך, לנקוט בהליך דיוני מתאים.

על כן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש למחוק את הבקשה ולא לדחותה לגופה.

סוף דבר – הבקשה נמחקת.

הנתבעת 1, הנה חברה המספקת "שירותי התחייבות" לפרעון באמצעי תשלום שונים, ומי שקבלה המחאת זכות מהנתבעת 2; הנתבעת 2, הנה חברה המספקת שירותי אשראי, באמצעות העמדת הלוואה לשם רכישת מוצר או שירות; הנתבע 3, עו"ד במקצועו, התמנה ביום 20/05/2022 ככונס נכסים בתיק הוצאה לפועל שניפתח כנגד התובעת.

וביום 9/5/2022 המחתה את זכותה בהסכם המימון לנתבעת 1 לצורך נקיטת פעולות גביה ופתיחת תיק ההוצאה לפועל (סעיפים 10 ו- 34 לבקשה וסעיף 21 לתשובה).

התובעת ראתה במתן ההחלטה הדוחה את הבקשה לעיכוב ההליכים בהליך ההוצל"פ, כרגע המתאים להגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני.

...

אך סבורני כי אין בכך כדי להוות נסיבות מיוחדות שבהן מתקיים חשש ממשי, כי שליחת ההתראה לתובעת תסכל גביית פירעון מלוא ההלוואה, במיוחד כי היה ידוע לתובעת כי הרכב תפוס בידי המשטרה.

הונחה דעתי, כי התובעת הפגינה יכולת כלכלית לשלם את ההלוואה במלואה ולעמוד בהתחייבויותיה לתשלום עפ"י הסכם המימון, ללא תלות בקבלת מימון מגוף כזה ו/או אחר.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין הבקשה למתן צו מניעה להתקבל.

במקביל להגשת התביעה, הגיש המשיב גם בקשה למתן צו מניעה זמני שיורה על עיכוב הליכי הגבייה שנקט המרכז נגדו.

לחילופין היה על המשיב להגיש בקשה מתאימה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו על ידי המרכז, ומשכך הגשת תביעה אזרחית, כפי שעשה המשיב, אינה ההליך הנכון לנקוט בו, זאת במיוחד אם מטרת ההליך היא להשיג פטור רטרואקטיבי מתשלום אגרה.

...

לאור על האמור לעיל, מצאתי כי דין הערעור להתקבל, וזאת מבלי שיהיה צורך לדון גם בשאלה האם המשיב הוכיח כנדרש את מועד הפסקת השימוש ברכב.

לעניין זה מדובר בקביעה עובדתית מנומקת של בית המשפט קמא שאין להתערב בה. לסיכום לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל.

המשיב ישלם למערערים הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר ימנע מהמשיבה 3, שלמה רשת מוסכים ושירותי דרך בע"מ (להלן: שלמה או המחזיקה), המחזיקה בכספי המשיבה 1, מופת רם עסקים בע"מ (להלן: מופת רם), להעביר את אותם כספים למשיבה 2 או לכל גורם אחר וכן צו המורה לשלמה להמשיך ולהחזיק בכספי מופת רם, המצויים בחזקתה, עד להכרעה בתובענה דנן (להלן: הבקשה).

זאת, משום שניתן לטובתה עוד ביום 10.1.2023, במסגרת תיק הוצאה לפועל שנקטה נגד מופת רם, צו עיקול שהופנה לשלמה כמחזיקה (להלן: צו העיקול הראשון).

לאור המחלוקת בין שתי הנושות ביחס לזכותן בכספים שבמחלוקת המוחזקים על-ידי שלמה, פנתה שלמה בבקשה למתן הוראות בתיק ההוצאה לפועל שפתחה המבקשת, וביקשה מירשם ההוצאה לפועל כי הלה יתן לה הוראות הכיצד לנהוג בכספים שבמחלוקת, בהנתן כתב ההמחאה הבלתי חוזרת ולנוכח צוי העיקול השונים שניתנו למבקשת.

מאחר שמופת רם הפרה את ההסכמות הללו, נאלצה מני'ס מוסכים, לטענתה, לפנות את המוסך ולפתוח בהליכים כנגד מופת רם, לרבות הליכי גבייה מכוח כתב ההמחאה.

מני'ס מוסכים מוסיפה וטוענת כי המחלוקת בין הצדדים צריכה להמשיך ולהתברר בלישכת ההוצאה לפועל וכי ממילא סברה כי המבקשת זנחה את הליך מימוש הכספים המוחזקים בעת שנטלה מיטלטלין מסוימים שהיו בחזקת מופת רם. בנוסף, כך לשיטתה, שקולי מאזן הנוחות מצדיקים אף הם את דחיית הבקשה.

...

אשר למאזן הנוחות, אני סבור כי בשים לב למצב הדברים הייחודי בו אנו מצויים, שלפיו כספי החייב (לכאורה) מצויים בידי מחזיק, כאשר שני נושים – שאינם המחזיק – מתקוטטים ביניהם באשר לזכותם באותם כספים – מצדיק את שימור המצב הקיים ומתן צו שהינו במהותו איסור דיספוזיציה בכספים עד להכרעה בתובענה.

אשר על כן החלטתי להיעתר לבקשה במובן זה שניתן בזאת צו מניעה שלפיו לא תיעשה כל דיספוזיציה בכספים המוחזקים על-ידי שלמה (כהגדרתם בסעיף 1.2 לבקשה), עד להכרעה בתובענה.

המזכירות תמציא לצדדים את החלטתי זו ותקבע תזכורת פנימית ליום 15.12.2023.

בסמוך לאחר הגשת התביעה, הגישה המשיבה בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המבקשת לנקוט הליכים למימוש המשכנתא הרשומה על הנכס, וכן יאסור עליה לפתוח בכל הליך גביה נגד המבקשת, לרבות המשך ניהול הליכי ההוצאה לפועל שניפתחו בעיניינה.

...

כפי שיפורט להלן, דין הערעור להתקבל באופן חלקי, במובן זה שצו המניעה האוסר על המבקשת לנקוט הליכי גביה נגד המשיבה, לרבות הליכי מימוש המשכנתא – יוגבל רק לגביית סכומים העולים על החוב שאינו שנוי במחלוקת.

לאור כל האמור, ראיתי לסייג את הסעד הזמני שניתן ולצמצמו רק להליכי גביה של סכום החוב השנוי במחלוקת.

אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו, באופן שצו המניעה הזמני האוסר על המבקשת לנקוט בהליכי גביה, לרבות הליכי מימוש משכנתא, נגד המשיבה, יצומצם לחוב השנוי במחלוקת, קרי: חוב העולה על סך של 10,500,000 ₪.