חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן צו מניעה זמני לשימוש במרפסת הכיפה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

על פי הנתונים שהובאו על ידי המבקשים, המשיב פנה לועדה המקומית לאשר לו בניה לשתי יחידות בקומת קרקע ובקומה א' וכן מרפסת זיזית, ואילו המבקשים הגישו היתנגדות.
המשיב בתשובתו ציין בין היתר כי הבקשה לצוו מניעה זמני ניתנה על בסיס מסד עובדתי שגוי, שכן הוא נכה בשיעור 72% בשל ליקויים אורתופדיים.
דיון והכרעה: כידוע "ההליך לפי סעיף 6 לפקודה נחשב להליך אכיפה קצוני, המצוי באיזור הדמדומים שבין המשפט הפלילי לבין המשפט האזרחי [רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) 49, 57 (2004) (להלן: הילכת שרבט); רע"א 9182/08 פאנדנגו איסוף ומיחזור בע"מ נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 7 (12.4.2009)]. אמצעי האכיפה הזמינים במסגרתו – קנס או מאסר – עשויים להיות קשים ופוגעניים כלפי הנאכף...בשל חומרת הסנקציה המוטלת מתוקף הפקודה, נקבע בפסיקה כי כאשר פרשנותו של צו שפוטי אינה ברורה וחד-משמעית, לא ראוי לעשות שימוש בפקודה לשם אכיפת הצוו". (ראו: רע"א 6858/14 ‏ ‏עמית צדוק נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פסקה 9 (פורסם בנבו, 11.01.2015)).
...
המשיב מצדו טען בתגובתו, תוך שתמך את טיעוניו בתצהיר מטעמו, כי יש לדחות את הבקשה אשר הוגשה על בסיס עובדתי מטעה, באופן קנטרני תוך רדיפתו בחוסר תום לב. לטענתו, הוא פעל ועודנו פועל על פי ההסכמות; עוד הוסיף המשיב, כי הבנייה שבוצעה לטובת ריצוף החצר והחניה כוסתה על ידו עץ ויריעת דשא סינטטי.
בית-המשפט נעתר לבקשתו בכפוף להגשת תמונות עדכניות צבעוניות תוך 7 ימים.
סיכומו של דבר הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלו, הורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית ולבקשת הצדדים אשרתי להם להתבסס על התצהירים שצורפו לבקשה לצוו מניעה זמני.
בסעיף 10 לתצהירו טוען התובע כי: "לא רק שהבניה מתבצעת שלא כדין על קו האפס, כפי שעולה מהתמונות המצ''ב, אלא אף הקיר המפריד בין שתי החלקות משמש כייסוד לצורך הקמת הפרגולה והמרפסת ולא רק זו אף זו אלא שהן העץ של המרפסת והן הרעפים חורגים ומסיגים גבול אף אל תוך חלקתינו." כלומר, לטענת התובע קיימת הסגת גבול בפרגולה שבנו הנתבעים על גג החדר מבטון, החודרת לחלקתו.
על העותר לסעד שכזה לבוא בידיים נקיות לבית המשפט ולא להסתיר עובדות או נתונים שאינם נוחים לו. אי מילוי תנאי זה עשוי לפגוע בעותר לסעד: "בבקשת סעד מן היושר הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט - וכזאת היא בקשה למתן צו מניעה - עלולים היתנהגות בלתי הוגנת מצד המבקש, או נסיון להטעות את בית המשפט, להביא לדחיית הבקשה על הסף. הבא לבית משפט של יושר חייב לבוא בידיים נקיות. היתנהגותו בענין המשמש נשוא הדיון צריכה להיות ללא דופי, מעשיו ללא רבב, ועמדתו כלפי בית המשפט הוגנת וישרה. העלמת עובדות חשובות בבקשה, או הסתרת האמת במתן עדות בבית המשפט, עלולים להיות בעוכרי המבקש". (נחמד נגד ביג'יו, ע"א 121/65, פ"ד יט(2) 581-582 ,578; וכן שפע נגד שפע, רע"א 4196/93, פ"ד מז(5) 168 ,165 וכן בש"א (ירושלים) 2116/02 - אריק זמיר נ' בנק לאומי .
...
לא שוכנעתי מתום ליבו של התובע וממהות זכויותיו בבית בו הוא מתגורר.
סוף דבר בענייננו, הגעתי למסקנה כי הבניה בחצרם של הנתבעים בוצעה ללא היתר בניה על קו האפס בין מגרשם למגרש התובעים.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ''ט עו''ד בסך כולל של 7,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעת 1 , התובעת הגישה יחד עם כתב תביעתה בקשה לצוו מניעה זמני, לפיו מנועה הנתבעת 1 מלעשות כל שימוש בנכס, לרבות השכרתו לצד שלישי.
בחוות הדעת נקבע כי, עיקר הרטיבויות מגיעות מקומת המרפסת, כי מדובר באיטום לקוי מערכתי בריצפה ומפגשי קיר ריצפה, נקזים אינם תקינים, איטום לקוי בקירות הפנימיים ובקווי התפר של המבנה, איטום לקוי בקירות החזית ומפגש קיר ריצפה.
שאלת האחריות – קיומו של קשר סיבתי כפי שב"כ הנתבעת 2 צטט בסיכומיו : "תנאי יסוד ובסיסי להטלת אחריות בנזיקין על בעל דין הוא, שיתקיים קשר סיבתי בין המעשה ו/או המחדל ו/או העוולה של המזיק לבין הנזק. רק אם הוכח קשר סיבתי כאמור, יידון בית המשפט בשאלת הנזק ויבחן האם נגרם נזק או אם לאו [ראה ת"א (חיפה) 972/00 עצמון נ' חיפה כימיקלים בע"מ, פורסם בנבו]." חוות דעת המומחה מטעם התובעת הנה חוות דעת לאומדן גובה הנזקים, בלא שניתנה היתייחסות למקור הנזק.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
אני מחייב את הנתבעות , ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי בגין אובדן דמי שכירות סך 46,200 ₪ , צמוד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה, ועד לתשלום בפועל.
אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד , לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד, בסך 13,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשים, מאז חודש מרץ 2021 לערך, החלה הפעילות במסעדה להקים רעש רב משעות הצהריים ועד לשעות הקטנות של הלילה, פעילות המונעת כל אפשרות סבירה לשימוש למגורים.
בפעילותה חורגת אניס מרישיון העסק שלה, כך לדעת המבקשים, שכן היא מפעילה במיתחם המסעדה דיסקוטק תחת כיפת השמיים, נערכות במיתחם מסיבות ריקודים עם די.ג'י ומושמעת מוזיקה חיה בעוצמות חזקות מאוד, משעות הצהריים עד השעות הקטנות של הלילה.
תמצית הבקשה החדשה לסעד זמני ההליך הועבר לטיפולי בחודש פברואר 2022; קדם משפט נקבע לחודש מאי 2022, וביום 7 באפריל 2022 באה בקשה חדשה מטעמם של המבקשים למתן צו זמני, כאשר במסגרתה עתרו לסעד הבא: "ליתן צו מניעה אירעי במעמד צד אחד, עד למתן החלטה אחרת, האוסר על המשיבות להשמיע במקרקעין כל רעש החורג ממוזיקת רקע שקטה, שלא תשמע מחוץ לכתלי העסק, וזאת בהתאם למיגבלות רשיון העסק ולהחלטת בית המשפט מיום 17.12.2021". במסגרת הבקשה טענו המבקשים, כי עם תום החורף החלה המסעדה להרעיש; כי ביום שישי ה-1 באפריל 2022 בשעות אחר הצהריים, הופעלה מוזיקה חזקה אשר נשמעה בדירות הבניין; עד שעות הערב סבלו הדיירים מרעש המוזיקה ומדפיקות של באסים "מעין בום-בום-בום" משתנה לסוגיו באופן מעכיר שלווה.
לבקשה לא צורפה חוו"ד מקצועית; צורפו אליה שני סרטונים שלכאורה צולמו ע"י המבקש 3, מר דן פרידמן: סירטון אחד צולם בסמיכות למסעדה (נראה שמעליה) ובו נראים בחלל החצוני של המסעדה (חלל פתוח) אנשים רוקדים לצלילי מוזיקה הנשמעת בחלל האויר; הסירטון השני נחזה להיות מצולם מתוך מרפסת דירתו של מר פרידמן והוא אמור לשקף את רעש המוזיקה הבוקע מהמסעדה ואשר נשמע בדירתו.
...
הבקשה הוגשה במקור גם כנגד משיבה נוספת, אך זו נמחקה מהתביעה לפי החלטתי מיום 14 באפריל 2020.
סוף דבר: ככל שחפצו המבקשים לזכות בהצהרה שיפוטית שלפיה על המשיבה לקיים את החוק, הנה זכו.
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים ביום 1 במאי 2022 סברתי, כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני (להלן: "הבקשה") אשר יאסור על המשיבים או מי מטעמם לעשות כל שימוש, ובכלל זה שימוש למטרות אירועים, בשטח הצבורי המכונה "מרפסת הכיפה" וזאת עד להכרעת בית המשפט בהליך העקרי, קרי, התובענה שהוגשה על ידי התובעות.
...
שקלתי האם במקרה הנדון, יש להמשיך בהגבלה של הפעלת אירועים מצומצמים במרפסת הכיפה, אולם, לנוכח דברי מומחה בית המשפט, באשר לצורך בקיום בדיקה מעמיקה והעובדה כי התקן אינו ניתן לפרשנות, וכן העובדה לפיה לא ניתן באמת לאכוף קיומם של אירועים בהיקף מצומצם במרפסת הכיפה, אזי אופציה זו אינה רלוונטית עוד בשלב זה. בטרם סיום אני מוצאת לנכון לציין, כי לא נחה דעתי מהתנהלותם הצדדים בתיק זה, כאשר אלו לא חשפו בפניי את היריעה כולה.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת החלקה – על המשיבים או מי מטעמם נאסר לקיים אירועים במרפסת הכיפה (מה שהוגדר כשטחי הרשות בלבד) וזאת החל מיום 1.11.22.
המשיבים ישלמו למבקשות הוצאות ההליך הנדון בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו