חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן צו מניעה זמני בעניין מקרקעין בערערה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המשיב טען, כי הוא הבעלים של 7/1152 ועוד 7/1152 חלקים בשטח כולל של 672 מ"ר מחלקה 32 גוש 12166 מאדמות ערערה.
במקרה שבפנינו נימק בית משפט קמא מדוע לטעמו ניתן להסתפק בהמצאת התחייבות עצמית וסבורני, שדי בנימוקים אלה על-מנת לעמוד בדרישות תקנה 96(ג) הנ"ל, דהיינו: התביעה מתבססת על-כך שלמשיב זכות בעלות רשומה בחלקה מושא הדיון, כעולה מנסח רישום המקרקעין שצורף לבקשה למתן צו מניעה זמני, ובהתאם לסעיף 125 של חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969: "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו...". יצוין, שככל ולטענת הנתבעים אין למשיב זכות בעלות כדין בחלקה מושא המחלוקת יהא על טענה כזו להתברר בבית המשפט המחוזי.
...
תחילה אציין, כי הטענות שהעלה המבקש כנגד זכויותיו של המשיב בחלקה, כמו גם הטענות באשר לחוסר תום-לב מצד המשיב, ולרבות הטענה לפיה העבודות שביצע המבקש אינן מחויבות בהיתר בניה, מקומן להתברר בבוא העת במסגרת הדיון בתיק העיקרי, שהרי בכל הנוגע לצו המניעה הזמני הודיע המבקש בישיבה שהתקיימה ביום 14.10.21 בפני בית משפט קמא, עמ' 4 לפרוט': "אני מסכים למתן הצו הארעי בכפוף לכך שהמבקש (המשיב בבקשת רשות הערעור – י.ג.) ימציא ערובה מתאימה לפיצוי בגין כל נזק". ואכן, המבקש עצמו כותב בסעיף 5 של בקשת רשות הערעור: "בקשת רשות ערעור זו מוגשת בשאלת מתן פטור למשיב מלהפקיד ערובה כספית כתנאי למתן צו מניעה". השאלה היחידה אפוא היא האם על ערכאת הערעור להתערב בהחלטת בית משפט קמא שהסתפק בהתחייבות עצמית ופטר את המשיב מהפקדת ערובה כספית כתנאי למתן צו המניעה הזמני, וסבורני שאין הצדקה להתערב בעניין זה בהחלטת בית משפט קמא.
במקרה שבפנינו נימק בית משפט קמא מדוע לטעמו ניתן להסתפק בהמצאת התחייבות עצמית וסבורני, שדי בנימוקים אלה על-מנת לעמוד בדרישות תקנה 96(ג) הנ"ל, דהיינו: התביעה מתבססת על-כך שלמשיב זכות בעלות רשומה בחלקה מושא הדיון, כעולה מנסח רישום המקרקעין שצורף לבקשה למתן צו מניעה זמני, ובהתאם לסעיף 125 של חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969: "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו...". יצוין, שככל ולטענת הנתבעים אין למשיב זכות בעלות כדין בחלקה מושא המחלוקת יהא על טענה כזו להתברר בבית המשפט המחוזי.
התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני דוחה את בקשת רשות הערעור, ומשלא התבקשה תגובת המשיב – אין צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

רקע ועובדות רלבאנטיות ביום 29.12.15 הגישו מר זוהיר סייף ומר מחמוד דאר סייף (להלן: "התובעים") בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיב (להלן: "הנתבע"), יחד עם משיבים פורמאליים נוספים, ביניהם המבקש בהליך זה. ביום 30.12.15 ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד ולפיו יימנע הנתבע מלבצע כל פעולות בניה לרבות חפירה או שינוי פני המקרקעין בחלקה 9 בגוש 12177 בערערה (להלן: "המקרקעין").
בתשובה לתגובת הנתבע לבקשה, טען המבקש שהוא אינו יודע אודות הסכם פשרה כלשהוא שנרקם בין התובעים לנתבע וככל שזה אכן קיים, היה על הצדדים להגישו לבית המשפט על מנת שיאשרו, ברם כל עוד צו המניעה בתוקף, יש לכבדו.
...
כי כך, אני קובעת כי התאריכים הרשומים על התמונות שצורפו לבקשה הינם התאריכים בהן הן צולמו.
לאור שפורט, שוכנעתי כי הנתבע המשיך בפעולות הבניה חרף קיומו של צו המניעה ובכך הפר את הצו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענתו אם לא יינתן צו המניעה הזמני המשיבות ימשיכו לקדם את התכנית בחוסר תום לב. משיבות 1 ו-2 הגישו תגובה לבקשה למתן צו המניעה הזמני.
אמנם המבקשת לא היתה צד להליך זה, אולם היא ביקשה להצטרף אליו, נדחתה ולא ערערה על ההחלטה.
שנית, גם אם יימשכו הליכי התיכנון, תוכל המבקשת להיתנגד ולפעול בעיניין התכנית במסגרת הליכי התיכנון, כך שקיים בידה סעד חלופי שאינו מצריך מתן צו המניעה.
ולבסוף, גם אם ינתן צו מניעה ויעוכבו הליכי התיכנון, לא יהיה בכך כדי להשפיע על מעמד המקרקעין, והמבקשת תדרש לפעול לשינוי הייעוד משצ"פ למגורים.
...
ביום 16.8.16 הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה במעמד צד אחד, מטעמים שיפורטו להלן.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את נציג המבקשת, אני סבורה שיש לדחות את הבקשה לסעד זמני מטעמים אלו: מתגובת משיבות 1 ו-2 והנספחים המצורפים לה עולה כי שאלת ייעוד המקרקעין נדונה והוכרעה כבר מספר פעמים, ונקבע שייעודם למגורים: · בתיק עת"מ 23/98 בבית המשפט המחוזי בירושלים, עו"ד ד"ר משה כהן נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים, בפני כב' השופט א"צ בן זמרה, נדונה סתירה בין שתי החלטות של הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים, בהן נקבע ייעוד המקרקעין פעם כמגורים ופעם כשצ"פ, ונפסק כי ההחלטה בה נקבע ייעוד של שצ"פ היא הגוברת.
לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה למתן סעד זמני.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה שהוגדרה "בהולה" למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה 1 (להלן – המשיבה) ו/או מי מטעמה להכנס למקרקעין הידועים כחלקה 24 בגוש 12170 מאדמות הכפר ערערה (להלן – המקרקעין), לבצע כל עבודות בנייה לרבות עבודות להשלמת בנייה, וזאת עד להכרעה בתובענה העיקרית שהוגשה בד בבד עם הבקשה, לסילוק ידה של המשיבה 1 מן המקרקעין ולהריסת הבנייה בה החלה.
לטענת המבקש לתביעתו סכויי הצלחה טובים, אין בצו המניעה כדי לפגוע במשיבה ובאשר למאזן הנוחות, לטענתו אי מתן צו המניעה הזמני יגרום לו נזק בלתי הפיך, ולעומת זאת למשיבה לא ייגרם כל נזק ממשי כתוצאה ממתן הצוו, ועל כל פנים הנזק העלול להגרם לה אינו שקול לנזק הקשה הצפוי למבקש.
...
באשר לסיכויי התביעה להתקבל, במלוא הזהירות הנדרשת בשלב זה, סבורני כי התביעה מעוררות קשיים לכאוריים לפחות ביחס לחלק מעילותיה.
יש לראות כי למעשה התובעת מאשרת בשלב מסוים בחקירתה כי המנוח העניק לה זכויות בהסכם "רק על חשבון" נתבעים 6 ו-7, וכדבריה: "הכוונה הייתה כדי לא לקחת אדמה מאחים שלי האחרים. זאת אומרת רק מהחלקה של איאד ואיפאד. אני מאשרת לביהמ"ש שהייתי אמורה לקבל את השטח אבל לא "על חשבון" כל האחים, אלא רק על חשבון איאד ואיפאד.
סיכומו של דבר, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, למתן סעד זמני ולפיכך הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיב ו/או מי מטעמו ו/או הקבלנים מטעמו ו/או עובדיהם לבצע עבודות מכל מין ו/או סוג שהוא בחלקה 17 גוש 12166 מאדמות הכפר ערערה (להלן: "המקרקעין").
המבקש הוסיף וטען כי כל פניותיו אל המשיב בעיניין זה העלו חרס, וכדבריו: "...שלחתי לו לא אחד ולא שניים ולא חמישה שאני אדבר איתו. הוא חסם אותי טלפונית, חסם אותי לגמרי ולא כיבד אף אחד שהגיע אליו שנשב...". לשאלה מדוע לא תמך טענותיו בעיניין זה בתמונות, השיב המבקש כי אויים על ידי בן דודו של המשיב ולכן נימנע מלהתקרב למקום או לצלמו, אם כי התלונן על כך למישטרה "שלא עשתה כלום". לסיכום, הבהיר ב"כ המבקש כי בבצעו את עבודות הבניה הנדונות, מנצל המשיב אחוזי בניה מעבר למותר ועל חשבון המבקש אשר לא יוכל לקבל את היתר הבניה המגיע לו בחלקה בבוא העת, וגם הוסיף והצהיר כי די יהיה לו בכך שהמשיב יתחייב שלא לחרוג מהקונטור ולא ינצל את אחוזי הבניה של המבקש בחלקה.
...
רקע מדובר בבקשה שהוגשה ביום 13.9.22 במעמד צד אחד, ואשר לאחר שעיינתי בה ובנספחיה והתרשמתי כי סיכויי התביעה שהמבקש הצהיר כי בכוונתו להגיש, למתן צו מניעה קבוע, הם בגדר האפשר וכי קיים חשש סביר לפגיעה בזכויות המבקש במקרקעין, החלטתי להיעתר לה וליתן צו מניעה ארעי כמבוקש, עד להחלטה אחרת.
לנוכח המחלוקת הקיימת בין הצדדים בכל הנוגע לנסיבות בהן נחתם הסכם המכר מחד גיסא, אך לאור קיומו של ההסכם ואישור המשיב לכך שהוא זה שחתם עליו ועל הסקיצה המצורפת אליו מאידך גיסא, אני סבורה כי סיכויי התביעה להתקבל, אינם מבוטלים.
במצב דברים זה, משלא הונחה בפני ראיה כלשהי לכך שעבודות הבניה המבוצעות ע"י המשיב בבית הוריו שבחלקה הסמוכה מתבצעות ללא היתר כחוק, ולנוכח הצהרת ב"כ המשיב לפיה הוא מוכן להתחייב שלא לחרוג ממסגרת הבית הקיים ושלא לפגוע באחוזי הבניה שלטענת המבקש שייכים לו, אני מחליטה ליתן צו מניעה זמני שבמסגרתו ייאסר על המשיב ו/או מי מטעמו ו/או הקבלנים מטעמו ו/או עובדיהם לבצע עבודות מכל מין ו/או סוג שיש בהן פלישה לחלקה שבהתאם להסכם המכר נרכשה ע"י המבקש, ו/או לדרך הגישה אליה, ו/או כאלה שיש בהן ניצול של אחוזי הבניה האמורים להיות שייכים למבקש מכוח הסכם המכר.
צו זה כפוף לכך שכתב התביעה יוגש בתוך 7 ימים מיום המצאת החלטתי למבקש ו/או בא כוחו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו