לפניי עתירה מינהלית, במסגרתה ביקשה העותרת לאסור על המשיבה לפרסם מיכרז להפעלת תחנת מעבר לפסולת יבשה (להלן: "תחנת המעבר"), במקרקעין המצויים צפונית לכפר קרע וידועים כחלקה 82 בגוש 12123 (להלן: "המקרקעין"), עד לסיומו של הסכם ההיתקשרות שנכרת בין הצדדים להפעלת תחנת המעבר עד לסוף חודש מרץ 2021.
העותרת פנתה למשיבה בבקשה לקבל לידיה העתק מהסכם ההארכה שנחתם בין הצדדים ומסמכים נוספים שנזכרו במכתבו של עו"ד מסארוה, הנוגעים לפניית המשיבה למשרד הפנים.
לאחר מכן העותרת, שטענה כי לא זכתה לכל מענה מהמשיבה, הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני, שנדונה בפני השופט א' קיסרי (ת"א (חי') 23256-08-16).
...
הסכם ההארכה הוא שינוי תנאי המכרז, כפי שכתב גם פרופ' עומר דקל במאמרו "שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה באמצעות מכרז", משפט ועסקים ה' 287, 295 (2006), (להלן: דקל) : "הרחבה או הארכה של התקשרות קיימת הינן מקרים פרטיים של שינוי תנאי ההתקשרות... שינוי מהותי של תנאי ההתקשרות שקול בעיני מחוקק-המשנה לכריתתו של חוזה חדש, המחייבת עריכת מכרז – אלא אם כן קיים לגבי ההתקשרות פטור מפורש מעריכת מכרז...". בהמשך מאמרו, בעמ' 306, התייחס דקל לחשש מהפגיעה בעקרון השוויון עקב הארכת תקופת ההתקשרות ללא מכרז: "הענקת טובת הנאה כלכלית נוספת לזוכה במכרז המקורי, ללא מתן תחרות וללא מתן הזדמנות שווה גם למציעים האחרים להתמודד על טובת הנאה זו, פוגעת בזכותם של המתמודדים האחרים לשוויון הזדמנויות ולתחרות הוגנת; שכן, אילו ידעו מציעים אלו שתנאי ההתקשרות בפועל יהיו שונים מהתנאים שפורטו במסמכי המכרז, ייתכן שהיו מגישים הצעה שונה מזו שהגישו בפועל... שיטת משפט הרואה באינטרס הציפייה אינטרס הראוי להגנה אמורה להגביל את האפשרות לשינוי מאוחר של תנאי ההתקשרות לנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן בלבד".
אין מדובר בשינוי תנאי התקשרות שהתחייבה עקב שינוי בנסיבות, ואני דוחה את טענת העותרת שהמשיבה "תיקנה את תנאי החוזה" מכוח הסמכות המסורה בידיה לעשות כן (סעיף 53 לעתירה).
סוף דבר
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה המצווה על המשיבה להמנע ממכרז להפעלת תחנת מעבר לפסולת יבשה (להלן: "תחנת המעבר"), במקרקעין המצויים צפונית לכפר קרע וידועים כחלקה 82 בגוש 12123 (להלן: "המקרקעין"), עד לסיומו של הסכם ההתקשרות שנכרת בין הצדדים להפעלת תחנת המעבר עד לסוף חודש מרץ 2021.
למרות דחיית העתירה, ולאור קביעותי דלעיל כלפי המשיבה, אני מחייב את המשיבה לשלם לעותרת הוצאות משפט בסך 17,550 ₪ ועוד אגרת בית המשפט, כשהם צמודים ונושאים ריבית כחוק.