בקשה למתן צו מניעה זמני בעניין מקרקעין

בית משפט קמא (כב' השופטת ע' וינברגר) קיים בפניו דיון שבעקבותיו נעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור את הפינוי.

בית משפט קמא נפנה לבחון באם הצוו שניתן מכוח חוק הרשויות המקומיות יכול להקנות למערערת, במנותק מחוק מקרקעי ציבור, סמכות לסלק את ידו של הבעלים ו/או המחזיק במקרקעין לגביהם ניתן הצוו.

לצד זאת, סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות קובע מפורשות כי צו מכוח החוק אינו מקנה לרשות זכות במקרקעין, בעוד סעיף 10 לחוק מורה כי אין במתן הצוו כדי למנוע מבעלי מיגרש ריק לעשות שימוש במיגרש, ככל שהשימוש מותר לפי חוק התיכנון והבניה.

...

בית משפט קמא (כב' השופטת ע' וינברגר) קיים בפניו דיון שבעקבותיו נעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור את הפינוי.

אין בידי לקבל קביעה זו. ראשית, הואיל והמשיב אינו בא בגדר מי שמחזיק במגרש כדין, ממילא לא היתה חובה להפנות אליו את הצו.

לסיכום, לו דעתי תתקבל הייתי מורה על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא ועל דחיית תביעתו של המשיב לסעד הצהרתי.

המשיב ישלם למערערת הוצאות הערעור בסך 20,000 ₪ (כולל מע"מ) וזאת תוך 30 ימים אחרת יישא סכום זה ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד סילוק התשלום בפועל.

רקע לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני שעניינו עיכוב הליך מימוש משכנתה המתנהל בלישכת ההוצאה לפועל בראשון לציון בתיק הוצל"פ 536892-05-23 שפתחה המשיבה כנגד המבקשת וזאת עד הכרעה בתובענה העיקרית.

נקבע כי יש להבחין בין נכס מקרקעין המשמש למגורי בעל הדין המבקש את עיכוב הליכי המימוש לבין נכס מקרקעין המשמש לצרכי מסחר או השקעה, אשר ממושו מגלם בתוכו נזק כספי בלבד הניתן לפצוי.

...

בסופו של דבר הפקידה המשיבה את השיק ביום 16.5.2023 והשיק חולל מסיבת א.כ.מ. המשיבה טוענת כי חובה של המבקשת כלפיה נכון ליום 18.5.2023 עמד על 5,558,585 ₪.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי טענות הצדדים והנסיבות הרלוונטיות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל למימוש המשכנתה על הנכס עד להכרעה בתובענה.

במסגרת התנאי של מאזן הנוחות, על בעל הדין להוכיח כי אם לא יינתן הסעד הזמני ובסופו של דבר התביעה תתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

הכלל הוא שבית המשפט ייטה להיעתר לבקשה, בהיות הפינוי ומימוש הדירה צעדים קשים ובלתי הפיכים, זאת גם אם סיכויי ההליך אינם גבוהים.

במסגרת הליכי חידלות הפרעון בעיניינה של החברה, הגישה שורשים בקשה למתן הוראות, בגדרה עתרה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי היא בעלת מחצית הזכויות בפרויקט מכוח הסכם נאמנות בינה ובין החברה (בקשה מס' 185).

במסגרת הליך זה הגישה שורשים בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על הנאמנים לממש את זכויות החברה בפרויקט.

לעניין הניסיון של שורשים לגלגל את החבות במס על קופת הנאמנים טענו הנאמנים, כי במסגרת הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים במסגרת בקשה מס' 185, הוסכם, כי ההסכם הוא "לסילוק מלא, סופי ומוחלט של טענות ודרישות הצדדים בכל עניין ללא יוצא מהכלל הנוגע לחברות הידועות להם נכון למועד הגשת בקשה זו לרבות מתוקף תביעת החוב שאושרה לשורשים". עוד נקבע בהסכם, כי שורשים ובעל המניות שלה מצד אחד והנאמנים והחברה מצד שני "מוותרים באופן הדדי על כל טענה ו/או זכות ו/או סעד מכל מין וסוג לרבות אלו הקשורים בבקשה מס' 185 ו/או במערכת היחסים שבין שורשים לבין איזו מהחברות, הידועים להם נכון למועד הגשת בקשה זו". לטענת הנאמנים, מסעיף 6 לבקשת שורשים עולה, כי במועד חתימת הסכם הפשרה היא ידעה על דרישת מסוי מקרקעין לתשלום מס רכישה ועל כן, אין היא יכולה היום לבקש לגלגל חבות זו לפתחה של קופת הנאמנות.

...

על כן, הבקשה ככל שהיא מכוונת לחיוב חברת בזלת בחוב זה דינה להידחות.

אם כוונת שורשים היא לחייב את קופת הנאמנות לשאת בחוב המס הנדרש ממנה, טענה שלא נטענה במפורש במסגרת הבקשה, אף טענה זו דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה על כלל חלקיה נדחית, בכפוף להבהרה שלהלן: טענות שורשים בדבר קיומה של עסקת נאמנות לא נדחו אך גם לא התקבלו.

המבקשים הגישו כנגד המשיבים 2-4 בקשה למתן צו מניעה זמני שעניינו מתן צו עשה זמני האוסר על המשיבים ו/או מי מטעמם לחדול מהפעלת עסק של צימרים ו/או חדרי אירוח ו/או כל פעילות אירוח ו/או פעילות תיירותית בבית המשותף ברחוב הניצן 41 בעיר שלומי וזאת עד למתן פסק דין בתובענה.

אולם מתע"צ מהנדסת הועדה המקומית עולה : בנוסף, עולה כי לשם הגדלת יחידות הדיור במבנה /במקרקעין חובה לקבל היתר כדין מאת הועדה לתיכנון ובניה.

...

ביום 4.9.23 התקיים דיון במעמד הצדדים ולאחר ששמעתי בהרחבה את עמדות הצדדים שלא היו שונות מהאמור בכתבי הטענות ומהדיון שהתקיים בפני כב' הש' צור-גינור, הוריתי למבקשים להמציא לעיוני את תיק הבניין המשותף.

יצוין, כי ביום 14.9.23 הגישו המבקשים תעודת עובד ציבור של מהנדסת הוועדה לתכנון ובנייה "מעלה הגליל". לאור תע"צ מהנדסת הוועדה המקומית לתכנון ובניה הגעתי למסקנה שניתן לייתר את הבאת תיק הבניין ולהכריע בסעד הזמני כבר עתה לנוכח התע"צ והעובדות שכבר התבררו : תמצית העובדות הרלוונטיות : לטענת המבקשים, המשיבים מפעילים יחידות אירוח מתחילת 2020 כאשר המשיבים טוענים שהפעלת יחידות האירוח נמשכת למעלה מ-22 שנה , ראה פ' עמ' הדיון מיום 9.7.23 עמ' 1 ש' 22.

דיון: לאחר שמיעת טענות הצדדים ובשים לב שעסקינן בדיון במתן סעד זמני מצאתי לדחות את הבקשה לסעד זמני של מתן צו מניעה זמני שהוא למעשה צו עשה זמני מכל אחד מהטעמים המפורטים להלן: מקובלת עלי עמדת כב' הש' אלואז אשר התייחסה בהחלטתה מיום 31.7.23 לפיה : "הלכה פסוקה היא כי צו עשה זמני ניתן במשורה, משום שיש בו בכדי לשנות את המצב הקיים (ראו: רע"א 338/88 חמיס נ' שטרן, פ"ד מג(4) 552, 555), במיוחד כאשר טרם נערך בירור עובדתי מעמיק ובית המשפט טרם עיין בראיות הצדדים במסגרת ההליך המשפטי שהוגש. כן אציין כי הלכה פסוקה היא כי בית המשפט לא ייתן סעד זמני במידה וקיימת זהות סעדים בין הבקשה ובין התביעה העיקרית, שכן יש בכך בכדי לרוקן מתוכן את התביעה העיקרית (ראו: ע"ע (ארצי) 1241/01 מדינת ישראל נ' משרד הבריאות)". במקרה הנדון, בין אם אלך לפי גרסת המבקשים לפיה יחידות האירוח פועלות מאז 2020 ובין אם אלך לגרסת המשיבים שהן פועלות למעלה מ-22 שנים, הרי מתן סעד זמני כמבוקש יש בו כדי לשנות מהמצב הקיים.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לסעד זמני של צו מניעה זמני.

בבקשה לסעד זמני בפני בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני בעיניין המקרקעין הידועים כגוש 5381 חלקה 16 (מיגרש מ2 לפי תכנית בש/במ/90ג') ברח' שפת אמת 8, בית שמש (להלן: המקרקעין; המיגרש).

...

לנוכח כל האמור אני סבורה שיש מקום להבחנה בין חלקיו השונים של המבנה.

לגבי חלק זה של המבנה מתקבלת הבקשה לסעד זמני.

ראוי לציין כי לטובת המבקשת קיים צו תפיסה ברישום של הנכס כולו, ואפשרות השימוש בחלק ממנו אינה גורעת מתוקפו של צו זה. לנוכח כל האמור, אני מקבלת את הבקשה לסעד זמני בחלקה, כמפורט להלן: לגבי החלק העליון של המבנה, החל מהקומה הרביעית ומעליה, ניתן בזה צו זמני האוסר כניסה למבנה, ביצוע עבודות בניה מכל סוג ושימוש בו בכל דרך.