בקשה למתן צו מניעה זמני בעניין יחידת זיסלנדר

בית משפט השלום בחיפה ת"א 5628-08 ירוסלביץ ואח' נ' אופנבך (אופק) ואח' בפני כב' השופטת אריקה פריאל התובעים 1. יעקב ירוסלביץ ת"ז 010924371 2. אסתר ירוסלביץ ת"ז 0301411311 הנתבעים 1. יואב יצחק אופנבך (אופק) ת"ז 052330982 2. דוד נבות ת"ז 5122540 3. רינה פורת (דוידוב) ת"ז 5589816 4. דוד דוידוב ת"ז 5. הילה דוידוב ת"ז 038657821 6. KENOG LEE מספר דרכון 114314 7. אברהם בן מיכאל ת"ז 10124063 8. יעל צויגנבוים ת"ז 10124048 9. מיכאל בן מיכאל ת"ז 10124055 10. דבורה בן מיכאל ת"ז 51977098 11. די.ג'י פיצה בע"מ ח"פ 51161350 12. אסף זיסלנדר ת"ז 028992198 הצד השלישי די.ג'י פיצה בע"מ ח"פ 51161350 פסק דין

בד בבד עם הגשת התובענה בהליך הראשון הגישו התובעים בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעים או על מי מטעמם לבצע עבודות בבית המשותף, בחצר ובגינה.

בממצאיו קבע בית המשפט כי "העולה ממקבץ האמור עד כה הינו כי הנתבעים לא הסירו ידם מהרכוש המשותף שתפשו והם ממשיכים להחזיק בו ולעשות בו שימוש ייחודי ובלעדי." (ראה בעמוד 6 לפסק הדין) וקבע בהמשך כי בנקודה זו קיים מעשה בי-דין "..באשר אותה טענה הוכרעה בפסק הדין הקודם שניתן מפי כב' השופט גנון והנתבעים מנועים מלעוררה מחדש, אלא אם כן חל שינוי במצב החזקה בשטח מאז ניתן פסק הדין. שינוי כאמור לא נעשה ולא הוכח כפי שהדברים עולים ברורות מן התאור שפרט המומחה בחוות דעתו." (שם, באותו עמוד).

יתרה מכך, בחוזה השכירות מיום 31.12.09 (נספח ז' לתצהיר הנתבע 1, מוצג נ/2) מצוין מפורשות כי התובעים בעלים של חמש יחידות בבית המשותף, ביניהן תת-חלקה 40/6.

...

סוף דבר על יסוד האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 52,389 ₪ בצירוף מע"מ, כשסכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 החל מיום 31.12.10 וכלה ביום התשלום המלא בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪.

ההודעה לצד שלישי נדחית.

ביני לביני, נכרת ביום 13.1.2020 הסכם בין המשיבים מס' 4-1 לבין המבקשת, על-פיו הוארך הסכם שכירות קודם שנכרת ביניהם לגבי תת חלקה 2, לתקופה נוספת - עד ליום 31.12.2031.

בהסכם נזכרה מטרת השכירות: "לצורך ניהול עסק של סניף של רשת דומינוס פיצה". בין אסתר ושאר יורשי יעקב, שהנם הבעלים של חמש מתוך שש תתי החלקות, מצד אחד, לבין המשיב מס' 1, שהנו אחד מתוך ארבעת הבעלים של תת חלקה 2, ואסף זיסלנדר, מצד שני, היתקיים הליך בוררות בפני הבורר עורך-הדין גדעון סלעית.

בפסיקתא זו נכתב, בין השאר: "... המקרקעין המסומנים על המפה המצורפת כנספח א' לפסיקתא זו והחתומה על ידי, בקוים אדומים אלכסוניים יהיו לבעלותם הבלעדית של התובעים, ה"ה ירוסלביץ. יתרת המקרקעין הלא מבונים (כולל דרכי הגישה המסומנים ברשת שחורה בתסריט) תישאר בבעלות משותפת בחלוקה הקיימת, דהיינו, 76.2% לירוסלביץ (בעלי יחידות 40/1, 40/3-6) ו-23.8% לבן מיכאל (בעלי יחידות 40/2 וכן הזכות לקבלת היחידה הקדמית עפ"י פסק הבורר)". וזו המפה שצורפה לפסיקתא - כחודש וחצי לאחר אישור הפסיקתא, ביום 20.5.2022, הגישה המבקשת נגד המשיבים תביעה לצוו הצהרתי ולצו מניעה.

בא-כוחם טען כי הבקשה לצוו מניעה זמני הנה דרכה של המבקשת לעקוף את הסכם הפשרה שהושג בתביעת קבוצת ירוסלביץ נגד המבקשת, ואשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 6.9.2020, ועל-פיו היה עליה לסלק ידה מהחצר המשותפת.

בסיכומיו בכתב הוא כתב (ההדגשה במקור - א"ג): "... אין זה עניינה של המבקשת מה מתכננים המשיבים לעשות בשטח שבבעלותם ... כפי שנוכח ביהמ"ש בעצמו במהלך הביקור, בחצר שנקבע בפסק הבוררות שהיא בבעלות בלעדית של המשיבים ניתן לבנות יחידות לשימוש המשיבים, בדיוק כפי שנעשה על ידי מש' בן מיכאל בשטח הצמוד ליחידה 4011 שבבעלות ירוסלביץ (שהגישה אליה מרח' מוריה נחסמה גם כן)! זו הרי מהות פסק הבוררות ...". על הבקשה הנוכחית חולשות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, הן תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

...

הגעתי למסקנה כי קיימת עילת תביעה לכאורה, המושתתת על טיעוני המבקשת באשר לזכותה ברכוש המשותף.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה לסעד הזמני.

אני מורה למבקשת להפקיד בבית המשפט ערבות עצמית להבטחת כל נזק שעלול להיגרם למשיבים מס' 9-5 במידה והתביעה תידחה או הצו יבוטל מכל סיבה שהיא.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את הנתבעים מס' 9-6 (ביחד ולחוד) לשלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך 8,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

לפני שתי בקשות למתן צו מניעה זמני: הבקשה הראשונה, הוגשה ביום 23/2/22, בת.א 54535-02-22 (להלן: "התובענה הראשונה"), שעניינה מתן צו מניעה זמני האוסר דיספוזיציה מצד המשיבים, על זכויות המבקשת – קבוצת זיסלנדר בניה בע"מ (להלן: "זיסלנדר" ו/או "המבקשת"), בנכס בגודל של כ- 107 מ"ר המצוי בקומת הקרקע בבית המשותף ברחוב מוריה 108 בחיפה במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 40 בגוש 10774 (להלן: "היחידה הקדמית" ו/או "יחידת זיסלנדר"), באופן שגם יאסר על המשיבים להכנס ו/או לפרוץ ו/או לעשות שימוש כלשהוא ו/או למנוע מאחרים לעשות שימוש ביחידת זיסלנדר.

...

נוכח כל האמור לעיל ולאחר בחינת מכלול השיקולים הנדרשים, מצאתי כי יש בהם להטות את הכף אל עבר קבלת בקשת ירוסלביץ בשלב זה ודחיית בקשת זיסלנדר.

סבורני כי מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובת ירוסלביץ , שכן מתן צו מניעה זמני והותרת הצו הארעי שניתן על כנו יש בו כדי לשמור על המצב הקיים וזאת לאחר שאבי לא הניח תשתית ראייתית מספקת לכאורה כי קיים את תנאי פסק הבוררות במלואם, לרבות הריסת היחידה האחורית, דיווח ותשלום מלוא המיסים הנדרשים, תשלום מלוא הסכומים שנפסקו על פי פסק הבוררות, פינוי וסילוק יד מתת חלקה 1 והשבתה לידי משפחת ירוסלביץ.

סוף דבר; אשר על כן אני מקבלת את בקשת משפחת ירוסלביץ ומותיר על כנו את צו המניעה הזמני שהוצא בת.א 13561-03-22 ביום 7.3.22.