חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן צו מניעה זמני בסעד הצהרתי במקרקעין

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

]לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת אילת דגן) בת"א 30504-12-20 מיום 4.1.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) לפנות את המקרקעין נושא המחלוקת.
להלן יחד: המשיבות) והמשיבות 4-3, במסגרתה עתרו המבקשים לשורה של סעדים הצהרתיים ביחס למקרקעין הסמוכים, ובכלל זאת למתן פסק דין הצהרתי לפיו המבקשים זכאים היו להרשם כבעלי הזכויות בהם.
ביום 4.1.2021, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, דחה בית המשפט קמא את הבקשה למתן צו מניעה זמני, בקבעו כי המבקשים לא עומדים בדרישות הסף הקבועות בדין להענות לבקשה למתן סעד זמני, "לא מניה ולא מקצתיה". נפסק כי סכויי התביעה נראים "קלושים עד מאד", וזאת, שעה שניתנה שורה של פסקי דין חלוטים המורים על הפינוי, באופן המקים לגביו מעשה בית דין.
...
ביום 13.9.2020 נדחתה הבקשה למתן צו מניעה זמני (כב' השופט יהושע רטנר), ועל רקע האמור הודיע בא-כוח המבקשים באותה העת כי הם חוזרים בהם מהתביעה; והשלישי – הוא ההליך בו עסקינן – תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד רמ"י, משרד הבינוי והשיכון (המשיב 2.
עוד טוענות המשיבות כי דין הבקשה להידחות מחמת השיהוי הקיצוני שנפל בהגשתה, כמו גם בהגשתן של בקשות מקבילות בהליכים קודמים, המגלה התנהלות שיטתית של המתנה עד סמוך למועד הפינוי שנקבע, על מנת לדחות את הקץ, ולעכב את הפינוי.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתשובות המשיבות לה, ובתשובה להן מטעם המבקשים, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, והצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 22.3.2021 – מבוטל בזאת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת המרצת הפתיחה, התבקש בית המשפט ליתן צו מניעה קבוע אשר יורה למשיב להמנע מלחסום את שבילי הגישה; וכן ליתן סעד הצהרתי לפיו המקרקעין הרשומים על שם התובעים או המקרקעין בהם מתגוררים התובעים, הם "מקרקעין זכאים", וביכולתם להרשם כבעלי שיעבוד מסוג זיקת הנאה בדירת דיב לצורך מעבר חופשי ובטוח בשטח המוצמד.
ביום 26.3.2017 קיבל בית המשפט קמא את הבקשה למתן צו מניעה זמני, וקבע כי על המשיב להמנע מלחסום את שבילי הגישה, כך שיתאפשר מעבר רגלי בשבילים אלו, וזאת עד להכרעה בהמרצת הפתיחה (להלן: צו המניעה הזמני).
...
בשלב השני, ומשהגענו לכלל מסקנה כי במקרה דנן מתקיימת החלופה השלישית המנויה בסעיף 96 לחוק המקרקעין, יש לבחון האם בראי המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטולה של זיקת הנאה, מוצדק איפוא לעשות שימוש בסמכות האמורה המסורה לבית המשפט.
על כן, על אף שסבורני כי בהינתן הפגיעה הקשה הנגרמת לדירת דיב כתוצאה מזכות המעבר המוקנית למערערים, יש טעם להורות על ביטולה, הרי שבטרם ניתן יהיה לעשות כן יש לוודא כי הקמת גרם המדרגות המחבר היא אפשרית.
סוף דבר: אילו תשמע דעתי יתקבל הערעור בחלקו, כאמור בפסקאות 56-54 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

על פי פסק דין שניתן בתביעה לפירוק שתוף במקרקעין האמורים, התובע הוא הבעלים של מיגרש שסומן A, ואילו הנתבעת מס' 3 היא הבעלים של מיגרש שסומן B. הנתבעים 1-2, בניה של הנתבעת 3, מחזיקים ו/או עושים שימוש במיגרש B. בשנת 2016 הגיש התובע תביעה למתן סעדים הצהרתיים ביחס למקרקעין האמורים.
התובע מבקש צו מניעה זמני, אשר יאסור על הנתבעים 1-3 לבצע כל עבודות בניה במיגרש B, כאשר לשיטתו מתן צו כזה נחוץ להבטחת קיום הסעדים אותם הוא מבקש במסגרת תביעתו.
...
דיון והכרעה לאחר שקילת טיעוני הצדדים ועיון במסמכים שהוצגו על ידם, מצאתי להיעתר לבקשה למתן צו מניעה באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.
סבורני שלא קיימת נחיצות בלהידרש לשאלה האם התובע הניח ראיות לכאורה להוכחת קיום עילה לקבלת סעד כאמור ביחס לפתחים.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל אני מוצא לצמצם את הצו הארעי שניתן ביום 30.6.22, ולשנותו באופן הבא: נאסר על הנתבעים 1-3, כולם יחדיו או מי מהם, לרבות מי מטעמם, לבצע כל פעולה אשר תשנה את תוואי השטח המיועד לשמש דרך מעבר בהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי בחיפה, וכן לבצע כל פעולה אשר תמנע שימוש מעשי בתוואי זה כדרך מעבר בעתיד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה לפי לפקודת ביזיון בית המשפט (להלן-"הפקודה") לאכוף על המשיבים 1-3 (להלן-"המשיבים") בהטלת קנס ו/או מאסר או בכל בדרך אחרת, את קיום צו המניעה הזמני שניתן בהחלטות מיום 6.10.21 ומיום 1.5.22 (להלן-"צו המניעה") משהפרו את הצוו בבצוע עבודות בנייה במקרקעין נשוא ההליך.
רקע והליכים קודמים: זוהי תביעה למתן סעד הצהרתי על הבעלות של המבקש בשטח שגודלו 401 מ"ר במקרקעין מוסדרים המצויים בענאתה החדשה, הידועים כחלקה 2 בגוש 30571 (להלן-"המקרקעין") לפי חלקו של המבקש שהוא 6/12 משטח המקרקעין הכולל שגודלו 802 מ"ר. המבקש טוען כי רכש את המקרקעין מצד שלישי, מר עטארי אשר רכש אותם מהבעלים הרשום, מר אל כחמי.
...
בנסבות אלו, עדות המבקש בעניין אחריות המשיב 2 ליציקה אינה אלא עדות שמיעה ודינה להידחות.
בעניינינו, משלא התבקש בבקשה מתן צו כנגד "צדדים זרים" ואף לא התבקש מתן צו הריסה; עדות המשיב 2 לפיה הוא מניח כי שלושה בעלי זכויות אחרים אחראים לבנייה וכי לא ראה אותם מבצעים את העבודות, הגעתי למסקנה כי אין לתת את הצו הדרסטי כלפי אלמוני, שאינו צד להליך, כדי להביא את המשיב 2 לידי קיום הצו.
סוף דבר, משהוכח כי המשיב 2 הפר בעצמו ו/או ע"י מי מטעמו את צו המניעה בבנייה בקומה הראשונה, מעל לקומת החניון, אני מטילה עליו קנס בסך של 4,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בתביעה נתבקש סעד הצהרתי לפיו, המנוחה מכרה עוד בחייה את זכויותיה במקרקעין ל"חברת אדמה בע"מ" (להלן: "אדמה"); כי זכויותיה אלו אינן כלולות בעזבונה, וכי אדמה זכאית להרשם כבעלים של זכויות המנוחה במקרקעין, וכפועל יוצא מכך, למחוק את רשומן של הנתבעות כבעלים של המקרקעין, מכוח צו ירושה שהוצא ביחס לעזבון המנוחה.
בד בבד, הגיש התובע בקשה למתן צו מניעה זמני (במעמד צד אחד בלבד) שימנע ביצוע כל עסקה או התחייבות נוגדת על זכויות המנוחה במקרקעין.
...
ב"כ התובע ביקש בסיכומיו שאם בית המשפט יגיע למסקנה כי קיים ספק באותנטיות ובכשירות המסמכים הרלוונטיים לעסקאות המכר, יפרט את הבסיס לקביעתו "תוך הצבעה על האדם האשם לגישתו בכך". ואולם, הדבר אינו נחוץ, אינו נדרש להכרעתי, חורג מן הסמכויות שניתנו לי במסגרת הליך זה, ואף עשוי להסב עיוות דין למי מן הגורמים שהיו מעורבים בעסקאות, שאינם צד להליך, ושלא ניתנה לו הזכות להשמיע את גרסתו וטיעוניו ביחס להתרחשות.
סוף דבר, משלא שוכנעתי באמיתותה של העסקה בין בני הזוג המנוחים לאדמה אני מורה על דחיית התביעה.
התובע ישלם לנתבעות 2-1 שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו