בקשה למתן צו מניעה זמני בהתנגדות להתקשרות בהסכם פיתוח

עניינה של החלטה זו בבקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני אשר פרטיו יצוינו להלן, תוך היתנגדות המשיבים.

המשיבה 5 הנה רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") ומי שמקצה את שטחי המרעה שבנידון, במסגרת הסכם רעייה, למשיב הפורמלי 6- משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן: "משרד החקלאות"), אשר היתקשר עם הרשות בהסכם רעייה ומי שהעניק לחיים את זכות השמוש בשטחי המרעה, במסגרת הסכמים בכתב.

...

עם זאת המצהיר מטעם המבקשים, הסביר היטב כי הפנייה לביהמ"ש נעשתה בסופו של דבר לאחר שכלו כל הקיצין ולאחר שהיו אירועים שמהלכם הייתה סכנת חיים למבקשים ועל כך גם הוגשה תלונה למשטרה וצו למניעת הטרדה מאיימת בבימ"ש השלום בנצרת.

אודה על האמת, כאשר נתתי את החלטתי עליה הוגש בקשת רשות הערעור, ייחסתי חשיבות רבה להליך שמספרו 47001-01-20 שבמהלכו סברתי שהצדדים הגיעו ביניהם להסדר, אשר למעשה היה ניסיון כזה או אחר במסגרת צו המניעה בפני לעקוף אותו.

חלקו וחלקו הקטן נמצא בתוך חוות חט"ל. הבקשה היא כמובן רק באותו חלק המצוי בחוות חט"ל. כזכור בימ"ש מחוזי בסעיף 18 בבקשת רשות הערעור האזרחי הקפיא בעצם את המצב הקיים ובהחלטתה כתבה כב' השופטת ברכה בר זיו: "מאחר ובהטרדה מאיימת 47001-01-20 הסכים נעים לגבי צו המקרקעין נשוא הבקשה למעט גושים 18142 ו 18415 ומאחר והצו עומד לפקוע בימים הקרובים בצו הארעי בתיק זה בוטל אני מורה כי עד להחלטה אחרת של בימ"ש קמא יעמוד בתוקפו הצו הארעי שניתן ע"י ביהמ"ש בתיק זה ביום 27.02.20 למעט על שני גושים אלה". לאחר שבחנתי בשנית את טיעוני הצדדים בהקשר זה ובשים לב לכך שההטרדה המאיימת וההסדר אליו הגיעו הצדדים היה בראש ובראשונה כמשמעותו בחוק למניעת הטרדה מאיימת, ונטען כי לא היה בו כדי לתת הרשאה לשימוש בשטחי חוות חט"ל, אני סבור שאין מקום לקבל את עמדת המשיבים- שההחלטה שניתנה במסגרת צו ההטרדה המאיימת מחייבת לצרכי ההליך בפניי, ובמיוחד לאחר שמצאתי כי המבקשים עמדו בתנאים המאפשרים את קבלת הצו.

ודוק: המבקשת לא הגישה בזמן-אמת בקשה ליתן צו זמני שימנע את ביטול ההיתקשרות בידי חח"י. אף עתה, בתביעתה הכספית, לא עתרה להורות על אכיפת ההסכם תוך הארכתו.

גם טענות המבקשת על-אודות חוסר תום-לב בו חטאה חח"י – טענות שנטל הוכחתן מונח לפתחה של המבקשת, אין בהן כדי לצדד במתן צו זמני שימנע את חילוט הערבות עד לבירור הסיכסוך בתיק העקרי [רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובנין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח(5) 535 (2004)].

כך נקבע בסעיף 36(12) בו: "[...] הקבלן מוותר בזאת על כל זכות להיתנגד לחילוט הערבות הבנקאית, או מקצתה, בין היתר, בהסתמך על כל טענה המתייחסת לשעור הנזק שניגרם, או עשוי להגרם לחברה, בגין ההפרה, זאת מבלי לפגוע בזכותו לתבוע (בהליך נפרד) החזר של הסכום שחולט, או חלקו, אם יתברר, במהלך תביעתו, כי הסכום שחולט גבוה מסכום הפצוי לו זכאית החברה על פי דין [...]". המבקשת לא העלתה טענה כנגד הוראה זו בהסכם ולא הראתה כיצד היא מתיישבת עם הבקשה דנן.

...

אני קובעת דיון במעמד הצדדים ליום 3.9.2020 בשעה 12:30, במהלך תורנות [.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתובים ועל-פה, נחה דעתי שיש להורות על ביטולו של הצו הארעי שניתן ביום 6.8.2020, במעמד צד אחד, וכי אין בפי המבקשת טענה ממשית שתכונן עילה למניעת חילוטה של הערבות.

סיכומם של דברים הבקשה לצו זמני נדחית אפוא.

המבקשת תשלם למשיבה 1 את הוצאות הבקשה לצו זמני בסך 11,700 ₪ (כולל מע"מ), זאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי ותוך שלושים יום מן המועד שבו תומצא ההחלטה לידה.

בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על מכר של המקרקעין לצד ג' כלשהוא נדחתה בהחלטה של כב' השופט בר-עם מיום 29.09.20 לאור השהוי בהגשתה ונוכח סכויי התביעה.

הואיל וטרם הושלם רישום הזכויות של הנתבעת במקרקעין, הסכימו הצדדים כי התשלום הנוסף עבור המכר ייעשה רק לאחר רישומה של הנתבעת כבעלת הזכויות בספרי המנהל האזרחי והליך "כשף" המנהל האזרחי לבדיקה של זכויותיה של הנתבעת במקרקעין ובירור התנגדויות צדדי ג' לרישום.

דיון והכרעה: המחלוקות בעניינינו נוגעות לזכרון הדברים: האם זכרון הדברים הוא הסכם מכר או שמא, אינו אלא שלב במשא ומתן והצהרת כוונות להיתקשר בהסכם מכר.

סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 קובע: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". חזקה היא, שלשון החוזה משקפת את אומד דעת הצדדים ויש ליתן לה מעמד רם בבירור כוונת הצדדים (גבריאלה שלו ואפי צמח, דיני חוזים (מהדורה רביעית, 2019), 497) (להלן: "שלו וצמח"); גרשון גונטובניק "מחשבות אודות פרשנות, פרשנות  חוזים וגבולותיה" המשפט יח 105 (תשע"ד); ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקה 14 (20.11.2019); ע"א 3894/11 ‏ דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום, פ''ד סו(2) 544 , בפסק הדין של כב' השופט סולברג (06.06.2013)).

...

אביא כלשונם את הסעיפים הרלוונטיים שהביאו למסקנה זו. · במבוא להסכם הנון-שופ נכתב: "הואיל ובכוונת הצדדים לחתום על הסכם מכר למכירת מלוא זכויות המוכרת לקונה.. ונוסחו של ההסכם טרם סוכם. והואיל וזיכרון דברים זה אינו מהווה הסכם מכר, אלא הצהרת כוונות בלבד, שתכליתה הענקת זכות non shop בלבד לקונה עד למועד חתימת הסכם המכר". · בסעיף 1 הוסכם: "הצדדים ינסחו הסכם מכר בימים הקרובים והעסקה תכנס לתוקפה לרבות כל תנאיה אך ורק עם חתימת הסכם המכר המלא" · בסעיף 3 הוסכם כי: "אין במסמך זה בכדי לסכם את מלוא התנאים המשפטיים והעסקיים שבין הצדדים ומסמך זה אינו מהווה את הסכם המכר". מי שיעיין בסעיפים, יגיע למסקנה הנובעת באופן טבעי מהמילים ומהנוסח של הסכם הנון שופ ולא ניתן ליצוק להם משמעות אחרת.

טענה זו דינה להידחות ממספר טעמים.

לפיכך, נדחית התביעה.

בבית המשפט העליון רע"א 5215/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. אופיר יהלום 2. אווטאר השקעות בע"מ 3. אלי ביטון נ ג ד המשיבים: 1. רפאל כהן 2. גל שמואל מילר 3. עו"ד אלון גולדברג 4. יודן בר נכסים והשקעות בע"מ 5. אלה ר. נכסים ואחזקות (1994) בע"מ 6. מידאס השקעות בנדל"ן בע"מ החברה: אווטאר פיתוח בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (המחלקה הכלכלית) מיום 28.7.2022 בת"א 59776-06-22, שניתנה על-ידי כב' השופטת ס' יעקבי; בקשה למתן צו מניעה זמני בשם המבקשים: עו"ד אבנר כהן בשם המשיבים 2-1: עו"ד שמואל גלינקא בשם המשיבות 6-4: עו"ד אוריאל מוזס; עו"ד אדי לבדנסקי ][]החלטה

לצד תביעתם, הגישו המבקשים בקשה למתן סעדים זמניים שיאסרו על החברה ועל המשיבים לפעול לביצועו של הסכם המכר; לפעול בהתאם להחלטת הדירקטוריון מיום 1.5.2022; ולהתקשר בשם החברה בכל הסכם בנוגע למניות נופש פלוס או בנוגע לנכסי המקרקעין בהם היא מחזיקה, בלא שיובא קודם לכן לאישור בהצבעה פה אחד במוסדות החברה.

עוד העלו המבקשים טענות שונות לפגמים שנפלו בהליך אישור הסכם המכר, ובהם השמטת מידאס כרוכשת מטיוטת ההסכם שצורפה לזימון לישיבת הדירקטוריון; אישור עסקת המכר בהצבעת רוב בישיבת הדירקטוריון, ולא בהצבעה פה אחד כנדרש לפי סעיף 11.8 להסכם פורסיב, בשים לב להתנגדותו של המבקש 1 לעסקה; וכן הפרת זכות סרוב ראשונה הנתונה לבעלי מניותיה של החברה בסעיף 14 להסכם פורסיב.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לאחר שבחנתי את טענות המבקשים בבקשתם, לא מצאתי עילה להתערב בקביעותיו אלה.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני.

בבית המשפט העליון רע"א 2555/24 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: אליהו ענף נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. רשות הפיתוח 3. עו"ד נמרוד ורדי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' צימרמן), מיום 24.3.2024, בע"א 31009-03-24 בשם המבקש: עו"ד אילן בומבך; עו"ד שמוליק ספיר בשם המשיבות 2-1: עו"ד עמרי מנור בשם המשיב 3: בעצמו ][]החלטה

במסגרת ההחלטה נושא הבקשה נדחתה בקשת המבקש לעכב את החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ט' חבקין), מיום 25.2.2024, בת"א 5495-05-14, במסגרתה קיבל בית משפט השלום בקשה למתן הוראות שהגיש המשיב 3, עו"ד נמרוד ורדי (להלן: כונס הנכסים), והתיר לו להיתקשר עם קבלן ביצוע לצורך הריסת סככה שהקים המבקש.

מנגד, בית המשפט דחה את התביעה שכנגד, תוך שקבע כי האחריות לברר את מצבו של המושכר טרם ההיתקשרות בהסכם השכירות הוטלה על המבקש, ולכן הוא אינו זכאי לפיצויים בעבור אי מסירת המידע כנטען על ידו.

במסגרת ההליך הנוסף, הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יורה למשיבות להמנע מנקיטת הליך לפינוי החצר והגלריה.

המבקש לא היתנגד לשכירת שירותיו של שני (אף שהיו לו התנגדויות לבקשות אחרות שהועלו מטעם כונס הנכסים), וביום 9.2.2023 התיר בית המשפט לכונס הנכסים להיתקשר עם שני.

...

אין בידי לקבל טענה זו. אמנם, גם בעניין נעמן דובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שהורה על הריסת סככות, במסגרתה נטען כי דחיית הבקשה תוביל לסיכול הערעור.

שנית, אף שגם בהחלטתי בעניין נעמן ציינתי כי סיכויי הערעור אינם מן המשופרים, בדנן סבורני כי סיכויי הערעור של המבקש נמוכים משמעותית מאלו שעמדו בפני המערער בעניין נעמן.

סיכומו דבר: הבקשה נדחית, המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך של 7,500 ש"ח. ניתנה היום, ‏י' בניסן התשפ"ד (‏18.4.2024).