"קיומו של סימן מסחר איננו מבטיח, מניה וביה, מתן צו מניעה זמני בידי בעל הסימן, כאשר ליריבו עומדות לכאורה טענות הגנה מספקות מפני מתן הסעד הזמני המבוקש" (פסקה 14 להחלטה).
אך מה בעיניין סעד הפצוי? נקודת המוצא של הדיון מצויה בסעיף 59 לפקודת סימני המסחר, הקובע כך:
סעדים
(א) במשפט על הפרה יהיה התובע זכאי לסעד בדרך של צו מניעה ולדמי נזק בנוסף על כל סעד אחר שבית המשפט הדן בדבר מוסמך לתתו, וכן יהא זכאי לסעדים המנויים בסעיף 59א.
(ב) לענין הפרה לגבי סימן מסחר מוכר היטב שאינו סימן מסחר רשום יהא התובע זכאי לסעד בדרך של צו מניעה בלבד.
כך, בפסק הדין בעיניין פרו פרו ביסקויט, שניתן, כזכור, בשנת 1969, עמד כב' השופט ברנזון על הראציונאל שעומד מאחורי היכולת לפסוק "פיצויים נומינליים" כפי שיכונו אז. הוא נשען על חיבור היסוד של קרלי על סימני מסחר ושמות מסחר (שם, בעמ' 48) וציין כי במשפט המקובל היכולת לקבל פיצויים אלה קיימת הן בתביעה מכוח עוולת גניבת עין והן עקב הפרת סימן מסחר.
ממילא שמורה לנפגע מפעולות המפר את סימן המסחר האפשרות להגיש בקשה לצוו מניעה, האוסר על השמוש בסימן.
...
התיק הוחזר לדיון בבית משפט זה כדי לבחון את טענות התובעת "לדמי נזק בנוסף על כל סעד אחר שבית המשפט הדן בדבר מוסמך לתיתו". לכן ההתדיינות בנושא הוחזרה על מנת לבחון "את טענת המערערת לנזקים או לכל סעד אחר".
לחוות דעת זו הצטרפו כב' השופט זילברטל וכבוד השופט, כתוארו אז, רובינשטיין, שציין כי "המקום הנכון לבירור הסוגיה שבמחלוקת היה בפני רשם סימני המסחר, ודבר זה לא נעשה; תמהני מדוע בחרו המשיבים שלא ללכת בדרך המלך, ואין מנוס מכך שישאו לעת הזאת בתוצאות, שכן תוקף הסימן הרשום של המערערת בעינו" (פסקה ד לחוות דעתו).
התובעת הפנתה לעברו הפלילי של מר גואטה, וטענה כי זה פגע בסימן, אך נראה לי כי מדובר בעניין שולי יחסית לתועלת שהפיק הסימן מפעילותו המסחרית.
על רקע אפנה לבחון את שני מעשי העוולה – פעילות הסניף שנפתח בצמוד לנכס התובעת, ברח' ישעיהו 1; ופעילות הסניפים הנוספים באזור
הסניף ברח' ישעיהו 1 – לאחר שבחנתי את הנתונים שלפני מצאתי לקבוע את הפיצוי המקסימלי בגין הפעילות של סניף זה.
ראשית, מדובר בתקופת ההפרה הרחבה והמקיפה ביותר; שנית, מדובר בפעילות הצמודה ממש לנכס התובעת, והחומרה של פעילות זו היא גבוהה.
את התאריך קבעתי בשים לב לתקופות ההפעלה המאוחרות יחסית של הסניפים האמורים, ולצורך לקבוע את התאריך כתאריך ממוצע בשים לב להתייחסות המכלילה לסניפים השונים בקטגוריה זו.
התוצאה
התביעה מתקבלת בחלקה, וסך הפיצוי מועמד על 200,000 ₪ בתוספי הפרשי ריבית והצמדה כאמור בפסקאות 75-74.
