לפניי בקשה למתן צו לשקום כלכלי בעיניינו של היחיד.
...
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בתיק ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים לפניי, נחה דעתי כי דין בקשתו של היחיד להתקבל וכי יש לקבוע תוכנית שיקום בעניינו של היחיד, הכל כפי שיפורט להלן.
אם לא די בכך הרי שחשוב להדגיש כי עם חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הביע המחוקק את דעתו כי אין להתעמק יתר על המידה בשאלת תום הלב במועד יצירת החובות מאשר תום הלב בהליך עצמו, וככל והיחיד עמד בדרישות ההליך ועניינו הגיע למצב שבו ניתן לקבוע תוכנית שיקום, וככל אין המדובר ביצירת חובות תוך כדי פעילות בלתי חוקית ובלתי מוסרית בעליל, או יצירת החובות בחוסר תום לב מובהק ובפעילות מרמה מוכחת וחד משמעית, בית המשפט לא ידון יתר על המידה בשאלת תום הלב במועד יצירת החובות, ומספיקים בעיניי הנימוקים שהובאו לעיל כדי להביא למסקנה שאין מקרה זה נופל בגדרו של סעיף 163 (ב), המצדיק הטלת סנקציה על היחיד בשל התנהלותו במועד יצירת החובות.
לפיכך, אני דוחה את המלצתה של ב"כ הממונה בעניין זה, הנתמכת גם בעמדת הנושה, בנק הפועלים, ואיני רואה מקום לחייב את היחיד להחזרת סך של 32,000 ₪.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.
