בקשה למתן צו כינוס לנכסי חייבת בהתראת פשיטת רגל

לא למותר לציין כי אין בהחלטת בית המשפט מיום 10.8.2020 בה נדחתה היתנגדות המערער להתראת פשיטת הרגל ונקבע כי "בקשה למתן צו כנוס לנכסי החייב [המערער] תוגש תוך 14 יום במסגרת תיק חדש" כדי לשנות מהוראות הדין, מה גם שמדובר בהוראה טכנית-מנהלתית גרידא.

...

רקע עובדתי ביום 29.10.2014 ניתן צו כנוס נגד המערער ואישתו לשעבר (להלן יחד: החייבים) לבקשת חברת מכון תערובת נהלל בע"מ (להלן: תערובת נהלל) בגין חוב שאושר בפסק דין חלוט על סך כ-475,000 ש"ח. זאת, לאחר שננקטו הליכי הוצאה לפועל, ולאחר שנמסרה לחייבים התראת פשיטת רגל לפי סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת רגל), בגדרה נקבע כי על החייבים לשלם את מלוא החוב תוך 7 ימים ממועד קבלת ההתראה – אולם החייבים לא עשו כן. במסגרת צו הכנוס מונו המשיב 1 והמשיב 2 כמנהלים מיוחדים לנכסי המערערים, ונפסק בין היתר כי על כל אחד מהחייבים לשלם סכום של 1,000 ש"ח מדי חודש לקופת הכנוס.

...

לאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים ובעמדת כונס הנכסים הרשמי, ושמעתי את טיעוניהם בדיון שהתקיים בפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בהכרזה על החייב כפושט רגל.

בנסיבות אלו, ומשמצא בית המשפט המחוזי כי הליכי פשיטת הרגל עתידים להצמיח תועלת לנושיו, איני סבור כי יש להתערב בהחלטתו בעניין זה. קביעות בית המשפט המחוזי באשר להליכי מימוש נכסי החייב לצד טענת החייב כי אין להכריז עליו כפושט רגל, נטען בערעור כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר הורה על הותרת הצו לאיסור דיספוזיציה בדירת אמו של החייב על כנו; וכי לא היה מקום להורות לנאמנים לפעול למימוש נחלתו במושב רמות.

כמו כן, נטען כי אין לאפשר לנאמנים לפעול למימוש נחלתו במושב רמות מאחר שזכויותיו בנחלה ממושכנות לטובת אמו בגין הלוואה שהעמידה לטובתו בשנת 2008; וכן מאחר שרובצת על זכויותיו בנחלה משכנתא נוספת לטובת בנק לאומי על סך כמיליון ש"ח. אף דין טענות אלה להידחות, וזאת משמצאתי טעם בטענות הנאמנים וכונס הנכסים הרשמי כי אין לדון בטענות החייב הנוגעות להליכי מימוש נכסיו במסגרת הערעור דנן.

סוף דבר, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

לטענת המנהלים המיוחדים לאחר יצירת החוב הפיקטיבי ופירעונו על ידי החייב באמצעות חברת א.י.ק.נ. שבשליטת עו"ד רייף, הגישה אור ייעוץ והשקעות לבית המשפט בתיק זה, כשבועיים לאחר מכן, את הבקשה הפיקטיבית למתן צו כנוס נגד החייב, ובכך פתחה באופן פורמאלי בהליך פשיטת רגל נגד החייב.

ביום 2.10.17 החלה החברה הסינית בהליכי פשיטת רגל נגד החייב בכך שהגישה בקשה למתן התראת פשיטת רגל נגד החייב.

מאחר והחייב פעל להברחת נכסים ערב מתן צו הכנוס וכן לאחר מועד מתן צו הכנוס, בכך שהעביר כספים לעו"ד עו"ד רייף, כספים אשר נועדו, בין היתר, להחזר חובו לאור ייעוץ והשקעות מחוץ להליך פשיטת הרגל תוך העדפת נושים, הרי שיש לחייבו בהשבת סכום החוב ששולם לאור ייעוץ והשקעות מחוץ להליך.

...

כך או כך, אפילו אם החוב שולם רק ביום 4.7.18 הרי שבכל מקרה עמדה לזכות אור ייעוץ והשקעות, מרגע יצירת החוב, בטוחה מוצקה לקבלת תשלום החוב מעו"ד אייל רייף, ויש בכך לתמוך במסקנה הנלמדת גם מתוך מכלול הנסיבות כי לא מדובר בהליך פשיטת רגל שנפתח מתוך כוונה לגבות החוב בהליך המשפטי אלא מתוך כוונה אחרת.

אלא שאפילו בוצע הזיכוי הכספי רק באותו שלב, הדבר אינו מוריד מכך שאור ייעוץ והשקעות ידעה כבר במועד הגשת הבקשה מטעמה למתן צו כינוס, כי החוב ישולם לה, בין כך ובין כך. ראיה כבדת משקל למסקנה האמורה עולה מכך שאור ייעוץ והשקעות כלל לא הגישה תביעת חוב בגין החוב הנטען.

העדר הגשת תביעת חוב מטעם אור ייעוץ והשקעות מחזקת את המסקנה לפיה מדובר היה בחוב פיקטיבי בלבד שנועד לבסס פתיחת הליך תוך קנוניה נסתרת בין המבקשת בהליך ובין החייב באמצעות חברו הטוב עו"ד רייף.

המבקשת טענה, בעקרי הדברים, כי ביום 4.4.2019 הגישה כנגד המשיב התראה לפשיטת רגל בהתאם לסעיף 3 לפקודה, במסגרת תיק פש"ר 11870-04-19; המשיב הגיש היתנגדות להתראת פשיטת הרגל, אלא שהתנגדותו נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי; למבקשת עמדה אפשרות להגיש בקשה למתן צו לכנוס נכסים בעיניינו של המשיב על יסוד החלטת בית המשפט המחוזי, אלא שהיא מצאה לנכון שלא לנקוט בהליך זה, ולא הייתה עליה כל חובה לעשות זאת, ומכל מקום, לא ניתן כנגד החייב צו כנוס נכסים; בכוונת המבקשת לפעול לגביית החוב הפסוק מהמשיב; הדין הרלבנטי בעניינינו הנו החוק ולא פקודת פשיטת הרגל.

...

המשיב טען בתגובתו, בעיקרי הדברים, שהבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ולפיכך אין להיעתר לה; הבקשה הנדונה הוגשה למרות שקיימים הליכים אחרים בדרגת חומרה פחותה לצורך גביית החוב; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר מספר שנים לאחר מתן פסק הדין, הבקשה הוגשה מטעמים זרים; המניע האמתי להגשת הבקשה הינו רצונו של המשיב לחדש את הקשר עם הבת המשותפת, ועל מנת לגרום לקריסתו הנפשית והכלכלית של המשיב; המשיב משלם את דמי המזונות כסדרם; בקשת נושה שאינה מוסכמת על היחיד גורמת לפגיעה חמורה באוטונומיה הכלכלית של היחיד שלא בהסכמתו, כפי שעולה מדברי הצעת החוק; היה מקום לפרט בבקשה את הליכי הגביה שננקטו כנגד המשיב עובר להגשת הבקשה הנדונה; בנסיבות העניין יש להפחית הפרשי הצמדה וריבית מהחוב ככל שהבקשה תתקבל; הבקשה הוגשה למרות ידיעתה של המבקשת כי דירת המגורים שבה מתגורר המשיב שייכת לרעייתו הנוכחית; המשיב לא ערך הסכם ממון על מנת להבריח את רכושו כפי שנראה בבקשה; פורטו נסיבות לגבי נישואיו של המשיב עם רעייתו הנוכחית הגב' קרן עטיה ובכלל זה ההסדרים שנעשו בין המשיב לבינה לגבי זכויותיה הקנייניות בדירת המגורים.

ככל שלמשיב ורעייתו טענות לגבי הזכויות בדירת המגורים הרי שניתן לבררן בגדרו של הליך זה, אך סבורני שאין המדובר בטענות- סף שיש בכוחן להביא לדחייתה של הבקשה הנדונה בשלב המקדמי שבו מצוי ההליך.

מהנתונים שהוצגו לפניי סבורני שבענייננו חלה חזקה בדבר חדלות פירעונו של המשיב, לפי סעיף 110 (א)(2) לחוק, בשים לב לקיומו של חוב כספי על פסק דין חלוט של בית הדין הרבני האזורי באשקלון, שבעטיו ננקטו הליכי הוצאה לפועל, למשיב הומצאה אזהרה מטעם לשכת ההוצאה לפועל, והחוב הכספי לא נפרע בתוך פרק הזמן שנקבע בהודעת האזהרה.

לאור האמור לעיל יש מקום להיעתר לבקשה ולתת צו לפתיחת הליכים בעניינו של המשיב, וזה יינתן לאחר קבלת פרטי הנאמן/ת מאת הממונה.

יצוין, כי על-פי התדפיס מתיק ההוצאה-לפועל, שצורף בהמשך לבקשה למתן צו כנוס לנכסי החייב והכרזתו כפושט-רגל, נראה לכאורה כי הוגשו על-ידי הניה לבצוע שלושה שטרות, על סך של 44,000 ₪, 35,000 ₪ ו-35,000 ₪, ובסה"כ 114,000 ₪.

לפי התראת פשיטת-הרגל, שנשלחה לחייב עובר להגשת בקשה זו, וכן לפי הבקשה עצמה, חוב החייב להניה נבע משטרי-החוב שהוגשו כאמור על-ידי הניה לבצוע בלישכת ההוצאה-לפועל ביום 16.10.2006 (תיק מס' 18-08824-06-7).

ביום 11.11.2014 דחה כבוד השופט א' אורנשטיין את בקשת החייב, כמו גם את בקשת המנהל המיוחד מכוח סעיף 224 לפקודה, וקבע כי "הבקשה אינה בסמכותו של בית המשפט של פשיטת הרגל שכן דנה בעיניינם של אחיו של החייב שאינם בפשיטת רגל ולכן נמחקת". ביום 11.11.2014 דחה כבוד השופט א' אורנשטיין גם את בקשה מס' 11 של הניה (הבקשה למתן צו אשר יאסור על החייב או מי מטעמו להפריע להניה או לבא-כוחו לעשות שימוש או לנהוג מנהג בעלים בנכס) וקבע כי: .

...

בהתאם לכך, אני מורה על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו על חלקו של החייב בנכס לטובת אפרים הניה, יצחק הניה וישראל אלישע ו/או לטובת גב' אורלי מסה ועו"ד ראובן (רובי) גלבוע, והנאמן רשאי להציג פסיקתא מתאימה לחתימתי.

לפי שעה תעמוד בתוקפה החלטתי מיום 9.12.2019 בעניין זה ומחצית חלקו של החייב בדמי-השכירות תועבר לנאמן, וזאת אלא אם כן הצדדים יגיעו להבנות אחרות.

ברם, אני מורה עוד כי מעתה ואילך עו"ד בן עזרא ישתף את הנאמן בהליכי ההשכרה של הנכס וכי השכרת הנכס וגביית דמי-השכירות תיעשה על-ידי הנאמן ועו"ד בן עזרא בצוותא חדא, ולא באופן בו עו"ד בן עזרא הוא "המשכיר" והוא מעביר את החלק הרלוונטי לקופת-הכינוס.