בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה

לפני מספר בקשות למתן צוי הריסה, ללא הרשעה, לפי סעיף 239 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

...

איני מקבלת את טענת המבקשת לפיה עניינם של המשיבים כבר נדון בבג"ץ 5552/20 פיראס עמירו נ' מדינת ישראל ונדחה.

למעלה מן הצורך אציין כי גם לו הייתה נדחית העתירה, הרי שאין משמעותה של דחיית העתירה בתקיפה ישירה של התוכנית, כדחייתה בתקיפה עקיפה.

המבקשת לא הצליחה להוכיח מעל לספק סביר קיומו של האינטרס הציבורי בהריסה, את השיהוי הרב בו נקטה ואין בקיומו של ההליך בבג"ץ כדי להשפיע על נטל הוכחה זה. אשר על כן הבקשות לצווי הריסה, נדחות.

רקע לפני בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה על פי סעיף 239(א) חוק התיכנון והבנייה , התשכ"ה 1965( להלן : "החוק" ).

...

הטעם השני לדחיית הבקשה מתמקד לכך שלטעמי, בנסיבות מקרה זה , אין הצדקה להיעתר לבקשה מהטעם של העדר "עניין ציבורי של ממש". ככל שנוגע לעניין הסמכות אציין שצודקת המבקשת בטענתה הנתמכת בפסיקה לפיה כאשר מדובר בבקשה לצו הריסה ללא הרשעה יש להתמקד בבניה האסורה ולא בשאלה הקניינית.

בעניין זה נדון ערר המדינה על החלטת בית המשפט השלום לדחות את בקשתה לצו הריסה ללא הרשעה בנוגע למבנה בשטח 50 מ"ר .גם בהליך זה נטען שהעניין הציבורי מתמקד ב " צורך לחצרות למוסד חינוכי". בית המשפט דחה את ערעור המדינה וצייין : "אשר לקיומו של עניין ציבורי מיוחד, אני סבורה שצדק בית-משפט קמא במסקנתו, לפיה לא התקיים תנאי זה. במקרה דנן, לא קיים אינטרס ציבורי ברור ומובהק, המצדיק מתן צו הריסה ללא הרשעה, זאת הואיל והמערערת לא הוכיחה כי אם המבנה יישאר על כנו, אזי לא ניתן יהיה לקדם את בניית בית הספר. " (סעיף 39 בפסק הדין).

לסיכום אני דוחה את הבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי סעיף 239(א) לחוק.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

תמצית האירועים ביום 17.2.20 הוגשו בתיקים שבכותרת מספר בקשות למתן צוי הריסה ללא הרשעה, לפי סעיף 239 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

...

בשולי הדברים אציין כי איני מקבלת את טענת המבקשת לפיה עניינם של המשיבים כבר נדון בבג"ץ 5552/20 פיראס עמירו נ' מדינת ישראל ונדחה.

סיכומו של דבר מצאתי כי תוכנית המתאר הארצית החלקית- תמ"א 10 לתחנות כח ורשת חשמל – מעבר לקווי חשמל ראשיים, שפייה - צומת קסם שפורסמה בילקוט הפרסומים היא תמ"א 10/ג/2 מעבר לקווי חשמל ראשיים שפייה – צומת קסם לאחר שסופררה מחדש.

כמו כן, משהמבקשת כשלה בהוכחת קיומו של אינטרס ציבורי מעבר לספק סביר הרי שלא קיימה את מלוא התנאים המנויים בסעיף 239(א) לחוק ומשכך גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה למתן צו הריסה.

טענות הבקשה בית המשפט התבקש להורות על הריסת הקיר, ללא הרשעת המשיבים, על פי סעיף 239 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965, בשל קיומו של עניין צבורי מיוחד במתן הצוו, ומאחר שלא ניתן להרשיע אדם בבצוע הקמת הקיר, בשל מותו של אביהם של המבקשים והתיישנות העבודות.

...

זאת ועוד, התנגדות המבקשת לקחת על עצמה את האחריות לביצוע ההריסה אף סותרת הוראות מופרשת בסעיף 239(ב) לחוק: "צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה..." סיכומו של דבר, רשמתי לפני את הסכמת המשיבים לביצוע הריסת הגדר והרחבת הכביש כאשר יהיה בכך צורך ציבורי ואת התחייבותם לא להפריע לביצוע עבודות אלו.

במוקד העתירה הליך משפטי המתנהל נגד העותרים 6-2 בבית משפט השלום בנתניה ועניינו בקשות למתן צוי הריסה ללא הרשעה לפי סעיף 239 לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התיכנון והבנייה), למבנים המצויים סמוך לעיר קלנסווה, וזאת לצורך הגשמת תוכנית תמ"א 10/ג/2 (להלן: התוכנית).

...

בהתאם נטען כי יש לקבל את העתירה ולהותיר את הטיפול בתיקים אצל השופטת אוסטפלד נאוי.

דין העתירה להידחות על הסף בהעדר עילה מבוררת להתערבותנו.

אשר על כן, העתירה נדחית בזאת על הסף.