בקשה למתן צו הפטר לחייב פושט רגל בנסיבות מורכבות

צו כנוס בעיניינו של החייב ניתן ביום 25.9.2019, ביום 24.3.2021 הוכרז החייב פושט רגל וניתן לו הפטר מותנה "ההפטר יכנס לתוקף לאחר שיומצאו אישורי משרד הרשוי ואישור רשם החברות שאז ינתן לחייב הפטר לאלתר ואז מיגבלות צו הכנוס יבוטלו. למען הסר ספק, חוב המזונות מוחרג בהתאם לסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל" (פרוטוקול דיון מיום 24.3.2021, ע' 2 ש' 19-21).

בכלל השיקולים שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה למתן פטור מחוב מזונות נמנים גילו של החייב; מצבו הכלכלי וכושר הישתכרותו; זכותו לקיום מינימאלי בכבוד; מצבו האישי והבריאותי; גילם של מקבלי המזונות; נסיבות הווצרות החוב ומועד יצירתו; מאמציו לפרוע את החוב; תום ליבו של החייב; ושיעור החוב שכבר שולם לנושה (ראו רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרישמי (29.1.2014); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.2015); רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי (8.8.2019); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, (26.9.2016)).

מהכלל אל הפרט אין חולק כי מצבו הבריאותי והכספי של החייב, כיום, הנו קשה ומורכב וכך גם נסיבות חייו.

בנסיבות אלו, לאור המקובץ ובראי ההלכה, לאחר ששקלתי טיעוני החייב, ובהמלצת המל"ל, הנאמן והכנ"ר, בנסיבות המקרה, מצבו הבריאותי והאישי הקשה של החייב, שוכנעתי כי יש מקום לתת הפטר חלקי לחייב על מנת למנוע הפגיעה בזכותו לקיום בכבוד וכן בראי התכליות המרכזיות של הליך פשיטת הרגל – מתן אפשרות לפתוח דף חדש בחייו.

...

בהקשר זה נקבע בע"א 7092/13 (לעיל): "אסור ליצור מצב דברים שבו חייבים יעדיפו להימנע מתשלום חוב מזונות פסוק במשך שנים ארוכות (חרף יכולתם לעמוד בתשלום הסכום, אשר נקבע על ידי ערכאה שיפוטית מבררת), ובתוך כל יגדילו ויאדירו אותו, והכל במטרה לזכות, בסופו של דבר, בהפטר- מטעמים הנעוצים בהתנהלותם." לחייב כאמור אין הסבר לנסיבות יצירת חוב המזונות, עובר להחמרה במצבו הבריאותי והדרדרות הנטענת במצבו הכספי.

בנסיבות אלו, לאור המקובץ ובראי ההלכה, לאחר ששקלתי טיעוני החייב, ובהמלצת המל"ל, הנאמן והכנ"ר, בנסיבות המקרה, מצבו הבריאותי והאישי הקשה של החייב, שוכנעתי כי יש מקום לתת הפטר חלקי לחייב על מנת למנוע הפגיעה בזכותו לקיום בכבוד וכן בראי התכליות המרכזיות של הליך פשיטת הרגל – מתן אפשרות לפתוח דף חדש בחייו.

לפיכך, באיזון האינטרסים וההלכה, כפי שפורטה לעיל, אני קובעת כי יינתן לחייב הפטר מהחוב שנצבר במל"ל בשיעור של 75% מהחוב למל"ל. טענות החייב בדבר קשייו הכלכליים והעדר היכולת להחזיר את חובותיו ידונו על ידי רשם ההוצל"פ. (ראו רע"א 3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי (30.8.2012)).

המנהל המיוחד מיתנגד לבקשה ועותר לדחיית הבקשה ולביטול צו הכנוס, עמדה לה הצטרף הכונ"ר. רקע ותמצית עמדות הצדדים: ביום 22.10.15 הגיש החייב בקשה למתן צו כנוס ולהכרזתו כפושט רגל.

כן טען לנסיבות בריאותיות מורכבות.

עיקרון זה משמש בכל אחד משלבי הדיון לפי פקודת פשיטת הרגל – הבקשה למתן צו כנוס, הבקשה להכרזה על פשיטת רגל ובקשה למתן צו הפטר.

בהתאם להלכה כפי שנקבעה בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד נז(4) 197, ובפסיקה שבאה לאחריה, עשייה פלילית איננה מונעת בכל מקרה כניסה להליך של פשיטת רגל, אלא יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו, תוך איזון בין שתי תכליות ועקרונות; התכלית של הליך פשיטת הרגל שהנה בין היתר לאפשר לחייב שאין ביכולתו לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו, לצד העקרון הצבורי הכללי המעוגן בתקנת הציבור שלפיו אין חוטא יוצא נשכר.

...

מכל מקום – נוכח מהות העבירות, מאפייני המרמה הטבועים בהן, מספרן וביצוען לאורך זמן וגובה הנשייה הקשורה בהן, סבורני כי שיקול חלוף הזמן כשלעצמו איננו יכול להכריע בענייננו.

אולם נוכח כל שפורט לעיל באשר לאופן יצירת חובות עתק לרשויות המס במרמה, ובהינתן גובה החובות כאמור וההשלכה שיש לדבר הן על בחינת תום-הלב ביצירת החובות והן על הפוטנציאל השיקומי של ההליך, כפי שפורט לעיל, המסקנה היא כי אין בטענות אלה של החייב כדי להכריע את הכף.

אשר על כן אני דוחה את בקשת החייב להכריז עליו פושט רגל ומורה על ביטול צו הכינוס שניתן על כל הוראותיו (למעט צו עיכוב יציאה מארץ שיעמדו בתוקפו למשך 90 ימים נוספים).

ביום 22.10.2018 הגיש החייב בקשה למתן צו כנוס והכרזתו כפושט רגל (להלן: הבקשה).

ביום 19.7.2020 הגישה הנושה תביעת חוב על סך של 263,001 ₪ המורכב מחוב מזונות בדין קדימה וחוב נוסף (בגין הוצאות פסוקות) בדין רגיל.

בעל התפקיד קבע כי אמנם נימסרה לנושה הודעה בהתאם לסעיף 128(ד) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה) עוד ביום 3.1.2019, ואולם ישנם טעמים המצדיקים לידון בתביעה לגופה: הנושה הייתה מיוצגת בעת ביצועה של המסירה והחייב ידע על כך ובכל זאת ביצע מסירה לנושה עצמה; על אישור המסירה נרשם כי עניינה הגשת בקשה להקצבת מזונות (להבדיל מהגשת תביעת חוב); החייב לא העלה כל טענה בנוגע למועד הגשת תביעת החוב; החייב עצמו הצהיר על החוב במזונות; החייב הצהיר בבקשתו גם על חוב ניכר בגין כתובה, שלא נתבע, ועל כן נראה כי ממילא יצא נשכר מהגשת תביעת החוב בגין חוב המזונות וההוצאות בלבד; חוב מזונות ממילא אינו בר הפטר ומכאן שאין פגיעה בחייב כתוצאה מקבלת בקשת הארכה; לכאורה יש בנכסי החייב כדי לפרוע את החוב במלואו וכן את תביעת החוב הנוספת שהוגשה נגדו; בשל מחדלי החייב בהליך העקרי לא ניתן לומר כי קבלת בקשת הארכה הפריעה לניהולו התקין של ההליך.

כונס הנכסים הרישמי ראה בנסיבות הקונקרטיות טעמים מיוחדים להארכת המועד והמנהל המיוחד איזן בין האינטרסים של כלל הצדדים: טענת הקזוז נזנחה (בהליך בפני בית המשפט לעינייני מישפחה בשנת 2019), החייב לא צרף תחשיב לבצוע הקזוז ואף לא נגרם נזק מקבלת תביעת חוב המזונות שהנו חוב שאינו בר הפטר.

...

במסגרת הכרעתו בתביעת החוב נעתר המנהל המיוחד לבקשת הארכה.

באשר לתביעת החוב, טען החייב כי המנהל המיוחד התעלם מטענת הקיזוז ויש לדחות את תביעת החוב לגופה מאחר שהשיק קוזז מול חיוב המזונות.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור בתשובה ובתגובות וכן שמעתי את טענות הצדדים בדיון, מצאתי לדחות את הערעור על שני ראשיו.

המנהל המיוחד איזן כנדרש בין אינטרסי הצדדים השונים ובנסיבות אלו דין הערעור להידחות.

בהקשר זה יודגש כי הילכת לשצ'נקו, אליה מתייחס המבקש כאל נסיבה חדשה, ניתנה עוד בטרם שהוגשו כתבי הטענות עובר להחלטה הראשונה, ולא הייתה כל מניעה מלהעלות טענות הנוגעות להלכה זו כבר אז. למעלה מן הצורך, אציין כי כפי שציין בית המשפט המחוזי, פסק הדין בעיניין לשצ'נקו עסק במתן פטור מתשלומים עיתיים בנסיבות שבהן החייב נעדר כושר הישתכרות וכל הכנסתו מורכבת מגימלאות מל"ל מוגנות, ואילו בעניינינו, המבקש נידרש להשיב כספים שהיו מיועדים לקופת הכנוס ואשר הועברו לחשבון הבנק שלו, בטעות.

לצד זאת, נראה כי קביעתו של בית המשפט המחוזי בשולי החלטתו שלפיה העברת כספי הקרן לקופת הכנוס היא תנאי להמשך קיומו של הליך פשיטת הרגל בכללותו, לא נומקה ולא הובהר מדוע הסעד המתאים בנסיבות אלה הוא דוקא ביטול ההליך כולו, לרבות ההכרזה על החייב כפושט רגל, חלף, למשל, ביטול צו ההפטר שניתן למבקש.

...

בתוך כך, מדגיש האחרון כי לבית המשפט הסמכות לבטל צו הפטר של חייב שלא עמד בתנאים שנקבעו בו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא תיפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה.

כפי שיפורט להלן, מצאתי כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי.

סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהתניית קיומו של הליך פשיטת הרגל בהעברת כספי הקרן לקופת הכינוס – תבוטל, ובית המשפט המחוזי ישוב ויקבל החלטה חדשה ומנומקת בנדון.

בית המשפט המחוזי בנצרת פש"ר 54425-07-12 קורצי נ' פורמאיקה זינגר בע"מ ואח' בפני כב' השופט אסף זגורי בעיניין: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם-1980   הפקודה ובעניין: קורצי נתן ת.ז. 51968030 החייב ובעניין: ובעניין: עו"ד קרן אוגינץ סילוויה קורצי ת.ז. 068200682 הנאמנת צד ג' ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכונ"ר פסק דין

החלטה זו ניתנה, לפי האמור בה, על יסוד נסיבותיו האישיות והרפואיות המורכבות של החייב, משך שהותו בהליך והעובדה כי נכס שברשותו הוא דירת מגורים בגודל כ- 38 מ"ר, עליה רובצת משכנתא בסך כ- 200,000 ₪ ובשים לב לצורך בהבטחת דיור חלוף לחייב, אין בה לשנות שינוי של ממש במצבת הזכויות.

החלטה ראשונה בעיניין זה ניתנה על ידי מותב אחר (כב' השופטת תמר נסים שי) ביום 19.1.19, בבקשה שהגישה אחת מנושי החייב, עריית קריית אתא, אליה הצטרפה אף הנאמנת, לביטול החלטה בדבר מתן הפטר מותנה לחייב.

יצוין כי פסה"ד שאישר ההסכם הוא מיום 9.7.12, כאשר בקשת החייב למתן צו כנוס הוגשה זמן קצר ביותר לאחר מכן.

החייב טען, כי להותיר ההפטר על כנו, תוך שהוא מדגיש את מצבו הרפואי הקשה ההולך ומחמיר, נסיבותיו האישיות, השנים הרבות שהוא בהליך, הסתמכותו על ההחלטה בדבר מתן הפטר מותנה וכן טענות להתרשלות מצד הנושה באשר למועד היתנגדותו וטעמיה.

...

ברם גם אם הייתי נעתר לבקשה זו של הנאמנת, עדיין היה צורך להתמודד עם הזכות המוקדמת של הגרושה מכוח הסכם הגירושין הראשון משנת 2000 כאשר אין לפניי אינדיקציות המעידות על חזרת החייב מהתחייבותו באותו הסכם.