הליך ה''ט 32357-04-23:
ביום 19.04.2023 הגישו המשיבים כאן בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד הבן רועי, וטענו כי הנ''ל מטריד אותם, מקלל אותם, ופוגע בשלוות חייהם.
יפים בענייננו הדברים שנאמרו ב בר"ע 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים (10.8.20014):
"יודגש כי חוק מניעת הטרדה מאיימת, נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד, כבוד האדם וחרותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם, אשר מבקש הצוו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית המשפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד, תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 שבו (שצוטט לעיל בפסקה 16), ומצד שני, יש להזהר שלא להיסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של האדם, ובהן חופש התנועה"
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים אשר הגישו, והתרשמתי מעדותם בצורה בלתי אמצעית, שוכנעתי כי בנסיבות החריגות של תיק זה, קיים מקום למתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת.
...
הסירוב של המבקש בוודאי אינו נזקף לחובתו, אך לאחר ששמעתי את הצדדים שוכנעתי כי שני הצדדים, בשני התיקים, נקטו בהטרדה מאיימת צד כלפי משנהו, וכי אי מתן צו הדדי בשלב זה, עלול להביא להסלמה ואף לאלימות מילולית ופיזית הדדית בין הצדדים.
לסיכום - שוכנעתי מהראיות אשר הוגשו לעיוני, ובכלל זה מקבצי הקול שהושמעו בדיון ומהסרטונים אשר הוצגו, כי כל הצדדים המעורבים אינם מצליחים לשמור על מרחק ואין בידם להימנע מביטוי הכעס או הסלמה בתגובותיהם צד כלפי הצד שכנגד.
לאור כל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי הצדדים נקטו האחד כלפי השני הטרדה מאיימת באופן המצדיק מתן צווים הדדיים על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת והכל על מנת למנוע הסלמה עתידית ביחסים ולשמור על שלוות רוחם של הצדדים, שלום גופם ואיכות חייהם.
