בקשה למתן צו ביניים להפסקת אספקת שירותים לבניין ברמת גן

יחד עם זאת אוסיף ואבהיר כבר עתה, כי הצוו ניתן בהתאם לנוסח כפי שהתבקש בבקשה: "צו המתיר למהנדסי ומפקחי מחלקת הפקוח על הבנייה בעריית תל אביב, להכנס לנכס המקרקעין הידוע כגוש 7067 חלקה 36 ברחוב שדה יצחק מס' 38(533-038) בתל אביב יפו" – קרי על פניו היתייחס צו הכניסה השפוטי לבניין בכללותו.

לטענת המשיבות תימוכין לסירובו של העותר לשתף פעולה ניתן למצוא במחדלו מתיאום בדיקת חברת חשמל במסגרת הליך הביניים בעתירה זו כמו גם בסירובו להצעת ועדת הערר, כפי שהובאה במסגרת הדיון, לשתף פעולה עם הועדה המקומית ובכך לייתר את הצורך בהפעלת צו הנתוק.

לעניין זה מפנות המשיבות לעת"מ 287/03 דג סוף בע"מ נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה אילת (21.11.03) וכן, לדברים שנכתבו לאחרונה בפסק הדין עת"מ 47801-04-18 קופלינסקי נ' ועדה מקומית לתיכנון ולבניה רמת גן (10.5.18):"לא מצאתי יסוד לטענת המבקשים לפיה רק סכנה בטיחותית, ואין בלתה, יכולה להצדיק שימוש בסנקציה של נתוק מתשתיות לפי ס' 157א (ו) לחוק." לטענת המשיבות התנאים כפי שנקבעו בפסיקה להפעלת הסמכות בהתאם לסעיף 157א(ו) היתקיימו בנסיבות בהן אין חולק, כי העותר ביצע בנייה בסטייה מהיתר, ולא הסדיר אותה לאורך שנים וכל זאת, בהנתן שאין חולק כי העותר מסרב בתוקף לשתף פעולה עם המוסדות, ובכלל זה הועדה המקומית, וועדת הערר ובית המשפט, וחלף זאת מגיש הליך על גבי הליך, ובקשות שונות, תוך גרימת הוצאות לקופה הציבורית, ותוך שהוא ממשיך לעשות דין לעצמו.

דיון והכרעה; במרכז הדיון בעתירה לפני, עומדת החלטה בדבר נתוק חשמל בהתבסס על סמכות המשיבה 1, בהתאם לסעיף 157א'(ו) לחוק הקובע: "ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה הוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה." הוראה זו, על פי לשונה, מקנה למשיבה 1 ("הרשות") את הסמכות להורות על נתוק התשתיות מיחידה אשר בהתבסס על ראיות מנהליות הסיקה כי ניבנתה תוך סטייה מהיתר.

...

" מן הכלל אל הפרט – לאחר שבחנתי את הנסיבות כפי שהונחו בפני ועדת הערר, באתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בהחלטה אשר מצדיק התערבות שיפוטית והכל בראי הפסיקה הנוגעת להיקף סמכות הרשות במתן הוראת ניתוק בהתאם לסעיף 157א(ו) לחוק ובשים לב להיקף הביקורת השיפוטית אשר יופעל על החלטת ועדת הערר.

לאור האמור וכפי שהקדמתי וציינתי, הנני סבורה כי לא נפל כל פגם בהחלטת ועדת הערר ובוודאי לא פגם המצדיק התערבות שיפוטית, כי ההחלטה ניתנה כדין ומשכך, כי דין הערר להידחות.

סוף דבר; אשר על כן, העתירה נדחית.

בעע"ם 3665/20 אור עד מהנדסים (1987) בע"מ נ' עריית חדרה (‏25.6.2020), קבעתי כדלקמן: "במכרזים למתן שירותים, להבדיל ממכרזי הקמת פרויקט, הנטייה היא להמנע ממתן סעד זמני בעירעור שכן לרוב קבלת העירעור אינה גורמת לנזק בלתי הפיך (ראו, למשל: עע"ם 4269/19 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל נ' שירותי בריאות כללית, בפס' 26 וההפניות שם (‏2.7.2019) ('כאשר מדובר במיכרז לאספקת שירותים המנעות ממתן סעד זמני אינה יוצרת ככלל נזק בלתי הפיך, בהיתחשב בכך שניתן להפסיק את ההיתקשרות עם הזוכה במיכרז אף לאחר שהחלה תקופת המיכרז, ולפצות את הנפגע על הנזקים שנגרמו לו בגין אי מתן הסעד הזמני'); עע"ם 2915/12 ש.ו.ת. ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, בפס' 9 (31.5.2012)); השוו: בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' משרד הבטחון, בפס' 12 (27.11.2006) (מיכרז לאספקת ציוד ושרות או מיכרז מסוג תפעול שוטף, ובשונה ממכרז להקמת מערכת או תשתית)). זאת, מאחר שבמכרזים למתן שירותים ניתן 'להפקיע' את הזכייה מן הספק שנבחר ולהורות לרשות להיתקשר עם ספק אחר. 'הנזק שעלול להגרם למבקשת מאי-מתן הסעד הזמני ניתן לכימות כספי, כך שאם יתקבל העירעור ולא ניתן יהיה לאכוף היתקשרות בין הצדדים – עדיין אין לומר שאי-קבלת הבקשה תיגרום לנזק בלתי הפיך, והמבקשת תוכל לתבוע פיצויים אם תחפוץ בכך' (עע"ם 6441/17 המוביל הדרומי צביקה (1990) בע"מ נ' עריית באר שבע, בפס' 13 (23.8.2017))" (שם, פסקה 16).

לשם כך, נידרשת תשתית ראייתית מבוססת ולא די בהעלאת טענות כלליות (ראו, למשל: עע"ם 4927/20 ישראל מרדכי הנדסה ובניין בע"מ נ' יחזקאל מורד בע"מ, פסקה 8 (‏12.08.2020)).

בר"ם 2517/06 מידף שירותי קייטרינג ואירוח בע"מ נ' המרכז הזואולוגי תל אביב רמת גן בע"מ (17.4.2006), עסק במיכרז להפעלת מסעדה ב"ספארי" ברמת גן. המבקשת באותו עניין – אשר הפעילה במשך שמונה שנים את המסעדה ואשר הצעת המשיבה 2 שם זכתה במיכרז כמי שתחליף אותה כמפעילת המסעדה – טענה, באופן דומה לטענות המבקשות בעניינינו, כי צו הביניים נועד לשמור על המצב הקיים ולמנוע ממנה מלפנות ציוד רב ותשתיות מהאתר ואף לפטר עובדים, לפני שתוכרע העתירה העיקרית.

...

דין טענות המבקשות לעניין מאזן הנוחות, ובכלל זה לעניין פיטורי העובדים, להידחות מאחר שלמבקשות אין זכות קנויה לספק את השירותים מושא המכרז ולכן טענותיהן בנדון אינן רלוונטיות לבחינת מאזן הנוחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר הבקשה נדחית.

מבוא לפניי בקשה לצוו ביניים (המכונה משום מה "בקשה לעיכוב ביצוע") אשר יאסור על נתוק תשתיות החשמל והמים של חדר כושר הפועל תחת השם "VIBE", בקומה הראשונה של בנין ברח' ז'בוטינסקי 86 ברמת גן (להלן: "מכון הכושר" או "המכון").

מקור הסמכות של הרשות המאשרת להורות על נתוק מבנה מתשתיות מצוי בסעיף 157א(ו) לחוק, הקובע: "ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה הוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה." על פי דברי ההסבר להצעת החוק (תיקון מס' 16), מדובר באמצעי שנועד לאכיפת הוראות החוק (הצעת חוק 1466, תש"ם- ע' 293).

...

כפי שנפסק בבר"מ 3958/11 אפרת חכמון ו-7 אח' נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 24.05.2011): "אכן, לא ניתן לחלוק על כך כי בהיבט של מאזן הנוחות, ניתוק החשמל בדירות אותן שוכרים המבקשים לא יאפשר להם ליהנות מן המושכר. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, איני סבור כי קמה עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים. ראשית, יש לתת את הדעת לקביעות בית המשפט לעניינים מנהליים באשר לסיכויי העתירה. כפי שציינתי לעיל קביעות אלה משליכות על האופן בו נבחן מאזן הנוחות. ... שנית, אף בהיבט מאזן הנוחות מקובלת עלי קביעת בית המשפט לעניינים מנהליים. שקילת האינטרס הציבורי ובכלל זאת הצורך למנוע מבעלי המבנה להוסיף וליהנות ממנו על אף עבירות הבנייה שבוצעו בו, כנגד הנזק שייגרם למבקשים - מוביל למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. על כך אוסיף כי המבקשים יודעים מזה זמן רב על ההליכים המתנהלים בשל עבירות הבנייה שבוצעו ובפרט על היות ניתוק החשמל על הפרק - לכל הפחות הם יודעים על כך מאז הגשת העתירה על ידם ... בנסיבות אלה היה להם פרק זמן לא קצר להיערך ולמצוא פתרון חלופי." (דברי כב' השופט י' דנציגר, בפסקה 8).

אשר על כן הבקשה למתן צו ביניים- נדחית.

המבקשים ישלמו לכל אחת מן המשיבות את הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪.

לעניין טענת המועצה ביחס לצוו ביניים, כחול לבן מדגישה כי הבקשה לסעדים זמניים נדחתה בהסכמת הצדדים בשל ההסכמה והקביעה כי במקרה דנן הענקת השירותים אינה יכולה ליצור מצב בלתי הפיך.

בעע"ם 3665/20 אור עד מהנדסים (1987) בע"מ נ' עריית חדרה (‏25.6.2020), נקבע כדלקמן: "במכרזים למתן שירותים, להבדיל ממכרזי הקמת פרויקט, הנטייה היא להמנע ממתן סעד זמני בעירעור שכן לרוב קבלת העירעור אינה גורמת לנזק בלתי הפיך (ראו, למשל: עע"ם 4269/19 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל נ' שירותי בריאות כללית, בפס' 26 וההפניות שם (‏2.7.2019) ('כאשר מדובר במיכרז לאספקת שירותים המנעות ממתן סעד זמני אינה יוצרת ככלל נזק בלתי הפיך, בהיתחשב בכך שניתן להפסיק את ההיתקשרות עם הזוכה במיכרז אף לאחר שהחלה תקופת המיכרז, ולפצות את הנפגע על הנזקים שנגרמו לו בגין אי מתן הסעד הזמני'); עע"ם 2915/12 ש.ו.ת. ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, בפס' 9 (31.5.2012)); השוו: בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' משרד הבטחון, בפס' 12 (27.11.2006) (מיכרז לאספקת ציוד ושרות או מיכרז מסוג תפעול שוטף, ובשונה ממכרז להקמת מערכת או תשתית)). זאת, מאחר שבמכרזים למתן שירותים ניתן 'להפקיע' את הזכייה מן הספק שנבחר ולהורות לרשות להיתקשר עם ספק אחר. 'הנזק שעלול להגרם למבקשת מאי-מתן הסעד הזמני ניתן לכימות כספי, כך שאם יתקבל העירעור ולא ניתן יהיה לאכוף היתקשרות בין הצדדים – עדיין אין לומר שאי-קבלת הבקשה תיגרום לנזק בלתי הפיך, והמבקשת תוכל לתבוע פיצויים אם תחפוץ בכך' (עע"ם 6441/17 המוביל הדרומי צביקה (1990) בע"מ נ' עריית באר שבע, בפס' 13 (23.8.2017))" (שם, פסקה 16).

לשם כך, נידרשת תשתית ראייתית מבוססת ולא די בהעלאת טענות כלליות (ראו, למשל: עע"ם 4927/20 ישראל מרדכי הנדסה ובניין בע"מ נ' יחזקאל מורד בע"מ, פסקה 8 וההפניות שם (‏12.08.2020)).

בר"ם 2517/06 מידף שירותי קייטרינג ואירוח בע"מ נ' המרכז הזואולוגי תל אביב רמת גן בע"מ (17.4.2006), עסק במיכרז להפעלת מסעדה.

...

כחול לבן טוענת בתגובה מטעמה כי דין הבקשות להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות להן, על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשות להידחות.

סוף דבר הבקשות נדחות.

לפנינו תביעתו של מר Gebrimaryam Major, עובד זר מבקש מקלט מאריתריאה (להלן - התובע), אשר הועסק בעבודות ניקיון בעיר רמת גן, לתשלום בגין זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתו וסיומה.

רקע ביום 6.5.13 נחתם הסכם בין עריית רמת גן לבין חברת ר.ג.א שרותים ונקיון (ישראל) 1987 בע"מ, חברה העוסקת במתן מיגוון שירותי תברואה לרשויות מוניציפאליות (להלן – ר.ג.א)(להלן – הסכם 1).

בהמלצת כבוד הרשמת רעות שמר בגס, עריית רמת גן נמחקה מההליך בהסכמת הצדדים וללא צו להוצאות (ר' פרוטוקול מיום 4.3.21, עמ' 4, ש' 5).

" הכרעה בשאלת זהות המעסיק בכל תקופת ההעסקה נגזרת מהכרעה בשאלת ההיתקשרות האותנטית והלגיטימית בין הצדדים, כפי שזו מוגדרת בפסיקה [ע"ע (ארצי) 24256-06-17 מנרב הנדסה ובניין בע"מ - GOITOM TWELDE (9.6.2020), ר' ס' 41-34 לפסק הדין (להלן – עניין מנרב), וכן ר' ע"ע 36771-01-20 דר' רביע איבראהים – בית חולים "המשפחה הקדושה" [פורסם בנבו] (13.8.2020), וכל המובאות שם].

אם כן, בהתאם לאמור בהקדמה להסכם עלינו לעיין בנספח לו, על מנת לעמוד על טיב השרות שסופק על ידי שיא משאבים לר.ג.א. עיון בנספח להסכם מגלה כי הצדדים בחרו בהתקשרות לאספקת כוח אדם מאת שיא משאבים לר.ג.א. כאשר נספח להסכם 2 מגדיר, בין היתר, כך: "תיאור העבודות: אספקת כוח אדם מקצועי לניקיון בעיר רמת גן בהקף ובתדירות כפי שידרש על ידי הקבלן" .

הזכאות לפצויי פיטורין על פי סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן – חוק פצויי פיטורים), מותנית בשלושה תנאים מצטברים: האחת, קיום "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה", השנייה, מדובר בהרעה שבידי המעסיק לשנות, כך שלא תתקיים יותר, כאשר חובה על העובד העומד להתפטר בגינה, להעמיד את המעסיק על כוונתו, כך שתהא לו היזדמנות להפסיק ולתקן את ההרעה, ורק אם ימנע המעסיק מלעשות זאת יחול על ההתפטרות סעיף 11(א) [דב"ע נג/210-3 אהרון רביוב - נאקו שיווק בע"מ ואח', פד"ע כ"ז, 514], כאשר לתנאי השני נקבע חריג לפיו כאשר אין בידי המעסיק היכולת לתקן אין לחייב את העובד במתן התראה כאמור [דב"ע נו/228-3 רשות מעונות מרגלית - עליזה כהן (לא פורסם)].

...

עם זאת, אין בידינו לקבל את הסכום שצוין על ידי שיא משאבים משמדובר בסכום שהופקד בפיקדון מסתננים הן בחלק המעסיק והן בחלק העובד, כאשר מהזכאות המתוארת להלן יש להפחית את חלק המעסיק בלבד.

על אף שאופן תשלום זה נוגד את הוראות הצו, מצאנו להפחית את התשלומים האמורים מזכאות התובע, משהמדובר ברכיב מאובחן אשר הועבר לתובע לאורך תקופת העסקתו.

בהעדר כל אסמכתא כי אכן אלו הסכומים אדר הועברו ליעד הנטען, זכאי התובע להשבת סכום זה. סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה.