בקשה למתן פרטים נוספים בבג"צ

על כן, נקבע כי בעת בחינת בקשה למתן פרטים נוספים יש לבחון האם הפרטים הנוספים המבוקשים רלוואנטיים לכאורה ליריעת המחלוקת, והאם מדובר בפרטים מהותיים ומשמעותיים שיש בהם כדי לקדם את הדיון וההכרעה בעתירה (ראו: בג"ץ 1202/19 עמותת ש.ע.ל - שלום עכשיו לישראל מפעלים חנוכיים נ' שר הפנים, פסקה 5 (30.3.2020)).

...

במקרה הנדון, לא שוכנעתי כי הפרטים הנוספים שהתבקשו על-ידי המבקש רלוונטיים ליריעת המחלוקת או כי הם פרטים בעלי משמעות אשר יקדמו את הדיון והכרעה בעתירות.

משכך, מתן פרטים נוספים ביחס לשאלה זו אינו צפוי לצמצם את המחלוקות בהליכים או לקדם הכרעה בהם, ועל כן דין הבקשות להידחות.

סוף דבר: הבקשות למתן פרטים נוספים נדחות.

בבית המשפט העליון בג"ץ 8987/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותרת: התנועה למען איכות השילטון בישראל נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המישטרה 3. חבר כנסת איתמר בן גביר 4. המשרד לבטחון פנים 5. מפכ"ל המישטרה 6. משטרת ישראל 7. היועצת המשפטית לממשלה בקשת העותרת מיום 21.3.2024 למתן פרטים נוספים; תשובת המשיב 3 מיום 9.4.2024 ][]החלטה

...

השאלה הנשאלת, אפוא, היא האם יש להיעתר לבקשה לפרטים נוספים, וזאת על רקע הצו על תנאי שניתן בהליך; בשים לב לעמדת המשיב 3 בתצהיר התשובה; ובהתחשב בטיבו ואופיו של מכשיר הפרטים הנוספים.

לאחר בחינת טענות הצדדים בעניין זה, לא מצאתי להיעתר לבקשה.

במכלול השיקולים שלעיל, לא מצאתי להיעתר לבקשה.

מעבר לכל האמור לעיל – לפי תקנות סדר הדין בבג"ץ, הבקשה למתן פרטים נוספים אמורה להיות מוגשת ככלל לאחר שהוגשו תצהירי התשובה, ולפני שהתקיים הדיון בהתנגדות לעשיית הצוו על-תנאי שהוצא למוחלט, והרי בעניינינו כבר נשמעה ההיתנגדות – בדיון שהתקיים בתאריך 02.02.2021.

...

בהתחשב בתכליות הנ"ל – לא מצאנו מקום להיענות לבקשה שבכותרת, וזאת נוכח טיב הפרטים הנוספים שהתבקשו בה: קבלת חוות דעת שהוציא היועץ המשפטי לממשלה ועוסקות בסוגיית הפריטטיות בהחלטות הממשלה נוכח הוראות חוק-יסוד: הממשלה, לאחר תיקון מס' 8 בו והוראת שעה.

מעבר לכל האמור לעיל – לפי תקנות סדר הדין בבג"ץ, הבקשה למתן פרטים נוספים אמורה להיות מוגשת ככלל לאחר שהוגשו תצהירי התשובה, ולפני שהתקיים הדיון בהתנגדות לעשיית הצו על-תנאי שהוצא למוחלט, והרי בענייננו כבר נשמעה ההתנגדות – בדיון שהתקיים בתאריך 02.02.2021.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.

בנוסף, נפסק כי המנגנון שבתקנה 11 לא נועד להכביד על בעל הדין שכנגד, ואם נראה מן הבקשה כי הסעד מבוקש רק כדי להכביד על המשיב, או בכדי לסרבל את ההליכים, די יהיה בכך כדי להביא לדחיית הבקשה (דפנה ברק-ארז, משפט מנהלי כרך ד' 448 (2007)), וכפי שסוכמה ההלכה בבג"צ 4640/19 התנועה הרפורמית - יהדות מיתקדמת בישראל נ' שר החינוך (21.10.2020): "ההליך של מתן פרטים נוספים נועד להגשים שתי תכליות עיקריות: ראשית, להביא לצימצום המחלוקת על-ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית; והשנייה, להביא להבהרת עמדתו של בעל-דין כדי לאפשר לצד שכנגד לכלכל את צעדיו ולהציג את עמדתו שלו ...

...

כך, שנושא שתי התכניות הנוספות מופיע בכמה מקומות בכתב התשובה של המועצה, אך גם כאן - יש לדחות את בקשת העותרות להעברת שלל המסמכים כפי שהתבקשו.

סעיף 4 למכתב כולל דרישה לגבי "כל ההחלטות, התכתובות וסיכומי הפגישות של המועצה בעניין התכנית האסטרטגית של הקמת פארק היין ואזור התעשייה המשותף". הבקשה כאן נדחית מאותם הטעמים שפורטו בסעיף הקודם.

סיכום – אשר על כן הבקשה למסירת פרטים נוספים ומסמכים נדחית.

בבית המשפט העליון בג"ץ 6198/23 בג"ץ 6199/23 בג"ץ 6477/23 בג"ץ 7525/23 בג"ץ 7955/23 בג"ץ 3917/24 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: התנועה למען איכות השילטון בישראל נ ג ד המשיבים: 1. שר הבטחון 2. ממשלת ישראל 3. צה"ל 4. היועצת המשפטית לממשלה 5. איחוד הישיבות באר"י בקשת העותרת מיום 22.5.2024 לקבלת פרטים נוספים; תשובת המדינה מיום 30.5.2024; בקשת העותרת מיום 30.5.2024 ][]החלטה

משכך, נקבע כי מטרת הבקשה לפרטים נוספים אינה לגלות את כל המידע שאותו אפשר היה לגלות אילו ניתן היה לחקור את הצד שכנגד בחקירה נגדית; אלא מטרתה לצמצם את המחלוקת בין הצדדים על ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית, ולאפשר למבקש הפרטים לתכנן את הצגת עמדתו על רקע עמדת הצד שכנגד.

...

בפרט, לא שוכנעתי כי עלה בידי העותרת לעמוד בנטל להוכיח שיש הצדקה במתן צו להשלמת הפרטים הנוספים מעבר לאלה שנמסרו בתצהיר התשובה המשלים.

ברי כי ככל שהרכב השופטים הדן בעתירה ימצא לנכון, ניתן יהיה להורות כך. במכלול השיקולים שלעיל, לא מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על מתן פרטים נוספים על אלה שנמסרו בגדרי התצהיר המשלים מיום 30.5.2024.

על כן, הבקשה מיום 30.5.2024 נדחית.