בנוסף, נפסק כי המנגנון שבתקנה 11 לא נועד להכביד על בעל הדין שכנגד, ואם נראה מן הבקשה כי הסעד מבוקש רק כדי להכביד על המשיב, או בכדי לסרבל את ההליכים, די יהיה בכך כדי להביא לדחיית הבקשה (דפנה ברק-ארז, משפט מנהלי כרך ד' 448 (2007)), וכפי שסוכמה ההלכה בבג"צ 4640/19 התנועה הרפורמית - יהדות מיתקדמת בישראל נ' שר החינוך (21.10.2020):
"ההליך של מתן פרטים נוספים נועד להגשים שתי תכליות עיקריות: ראשית, להביא לצימצום המחלוקת על-ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית; והשנייה, להביא להבהרת עמדתו של בעל-דין כדי לאפשר לצד שכנגד לכלכל את צעדיו ולהציג את עמדתו שלו ...
...
כך, שנושא שתי התכניות הנוספות מופיע בכמה מקומות בכתב התשובה של המועצה, אך גם כאן - יש לדחות את בקשת העותרות להעברת שלל המסמכים כפי שהתבקשו.
סעיף 4 למכתב כולל דרישה לגבי "כל ההחלטות, התכתובות וסיכומי הפגישות של המועצה בעניין התכנית האסטרטגית של הקמת פארק היין ואזור התעשייה המשותף". הבקשה כאן נדחית מאותם הטעמים שפורטו בסעיף הקודם.
סיכום –
אשר על כן הבקשה למסירת פרטים נוספים ומסמכים נדחית.