בקשה למתן פסק דין כנגד נתבע שלא הגיש כתב הגנה

באותה בקשה עתרה המבקשת בין היתר כי בית משפט זה יורה על מתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד המשיבות 3-1 בהתאם לתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה בית המשפט רשאי ליתן פסק דין בהיעדר הגנה מקום בו נתבע לא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע.

...

אינני סבורה כי יש מקום במסגרת ההחלטה דנן לקבוע מסמרות ביחס לגישה זו, שכן ממילא אין הבקשה הנוכחית נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה ולכן דינה להידחות גם לגופה.

גם עמדת המבקשת ביחס לטענות המשיבות לפיה טענותיהן מבוססות על שקרים, והמסמכים עליהם נסמכו הם מסמכים כוזבים (סעיפים 22-17 לבקשה) – אינה מצדיקה את המסקנה כי כתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל.

לכן, ולאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית; אני מחייבת את המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 1,000 ₪.

במהלך הימים הבאים הוגשו בקשות למתן פסקי דין כנגד נתבעים שלא הגישו כתבי הגנה מטעמם: ביום 20.6.22 התבקש ליתן פסיקתה ביחס ל-27 נתבעים שלא הגישו כתבי הגנה מטעמם, וזו נחתמה על ידי.

...

עניינה של החלטתי זו בבקשת יורשי נתבע שהלך לעולמו עובר להגשת כתב התביעה בהליך של פירוק שיתוף, להורות על ביטול פסק דין שניתן בעניינו של הנתבע המנוח או להורות על מחיקתו מההליך.

בנסיבות העניין אני מורה על מחיקתו של הנתבע 75 מההליך.

משכך, אני מורה על מחיקת הערת האזהרה על זכויותיו של המנוח בלשכת רישום המקרקעין.

כמו כן אני מורה לתובעים לצרף את המבקשים כצד להליך.

בתאריך 27/7/21, הגישה המבקשת בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעת-4.

בבקשה נטען שבוצעה המצאה לנתבעת-4 באמצעות חברת שליחויות, ולא הוגש כתב הגנה במועד.

...

דינן של טענות אלה להידחות.

בהקשר זה התייחס בית המשפט זה מכבר לבעל דין המבקש להתחמק מן הדין, וקבע דברים שיפים במשנה תוקף לאחר כניסת התקנות לתוקף ושעה שיפוי הכוח כלל לא הוגבל: "בשולי הדברים יוער, כי מן הראוי כי הכלל בדבר אפשרות הגבלת ייפוי הכוח מקבלת כתבי בי דין יפורש בצמצום. כלל זה מהווה פתח לניצול לרעה ולהתחמקות מן הדין, מקום בו למשל מחד, אין כתובת אליה ניתן להמציא את כתבי בי הדין, ומאידך, ברור כי עורך הדין נמצא בקשר רצוף עם הלקוח. במקרה האחרון מתקיימת תכלית תקנה 477 ואין לאפשר לנתבע לנצל טענות פרוצדורליות על מנת להתחמק מבירור ענייני של התביעה. החשש לניצול לרעה בא לידי ביטוי במקרה שלפנינו, בו התנהל הליך בבקשה לסעד זמני, עורך הדין ייצג את המשיבה 2, הוגש תצהיר, התנהל דיון ובה בעת שעורך הדין הגיש בקשה לבית המשפט בתיק העיקרי, נטענת טענה לאי המצאה כדין". (שם, ע' 9-10).

סוף דבר בנסיבות שפורטו דינה של הבקשה להתקבל בחלקה בכך שנקבע שעו"ד רייף מהווה נציגה של הנתבעת-2 לצורך קבלת כתב התביעה והעברתו לנתבעת-2.

ביום 14.9.2023 הגישו התובעים בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעים 9-10 ובהתאמה עתרו למתן הוראות ביחס לאופן פירוק השתוף.

המוטב הרשום להערת האזהרה, עו"ד כהן, הותיר את מתן פסק הדין לשיקול דעת בית המשפט, ועוד יוער, כי מהודעותיו לתיק עלה, כי יתר בעלי הזכויות מודעים להליך זה (ראו הטיוטה שצורפה כנספח ב' להודעת עו"ד כהן מיום 8.11.2023) ובכל זאת הם בחרו שלא להגיש כל בקשה להצטרף אליו ולא נקטו כל עמדה ביחס אליו.

זאת, לאחר שבעלי הזכויות הרשומים (מר שנקר) לא התגונן ולא הגיב לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה אף שכתבי הטענות הומצאו לו כדין; ובעל הערת האזהרה הרשום הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, ובעלי זכויות נטענים נוספים שנטען כי הם מוטבים מכוח הערת האזהרה (אף שאינם רשומים כאלה) אינם בעלי זכויות (אף לא מכוח חוזה) במקרקעין מושא הליך זה, ומכל מקום הם מודעים להליך ובחרו שלא לנקוט כל עמדה או בקשה ביחס אליו.

...

אשר לאופן פירוק השיתוף, מקובלת עליי עמדת התובעים, כי בהתחשב בעובדה שהם מחזיקים בחלק ניכר מהמקרקעין, הרי שהדרך היעילה וההוגנת לפירוק השיתוף תהא בדרך של התמחרות פנימית, תוך מינוי עו"ד יואב רווה ממשרד ב"כ תובעים לצורך ניהולה, ובלבד שזו תיערך בפיקוח בית המשפט ועל יסוד חוות דעת שמאי שימונה על ידיו, וזאת על מנת להגן על כלל בעלי הזכויות.

לאור האמור אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 1024 בגוש 6412.

לצורך ניהול מכירת הזכויות, דיווח לרשויות השונות ככל הנדרש, חלוקת הפידיון והשלמת כלל הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע המכירה והשלמתה, אני ממנה את ב"כ התובעים עו"ד יואב רווה ממשרד מיתר ככונס נכסים.

ביום 1.2.2024 הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת, לפי סעיף 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), זאת בטענה כי מניין הימים להגשת כתב הגנה חלף זה מכבר, גם בהיתחשב בתקופות שאינן באות במנין הימים נוכח מצב החרום המיוחד שחל בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי :" נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לידרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד". הנתבעת לא הגישה כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך.

...

מהדרך בה נוסחו הודעותיו של ב"כ הנתבעת, גם לאחר שניתנה לו הזדמנות להבהיר את האמור בהן, מתבקשת המסקנה כי לא הנתבעת ולא בא כוחה נכללים בקבוצות המפורטות בסעיף 2(2) להוראת השעה (ודוק, מרבית ההוראות שבהוראת השעה בנוסח העדכני שלה, לאחר התיקון האחרון שהוכנס בה בסוף חודש ינואר 2023, כלל אינן מתייחסות לבעל הדין (עצמו), במובחן מבא כוחו, אלא אם אינו מיוצג).

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובנספחים שצורפו לו, כמו גם בבקשה לסעדים זמניים, בפרוטוקול הדיון שהתקיים בה ובהחלטות בית המשפט, החלטתי, מכוח סמכותי לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, לתת פסק דין חלקי בהיעדר הגנה על יסוד כתב התביעה בלבד, זאת בהתייחס לסעד[ים שהתבקשו ביחס לביצוע פעולות בחשבון הבנק של החברה.

בהתאם לכך אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת ו/או מי מטעמה, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, למשוך לבדה כספים ו/או ליתן הוראות ו/או לבצע העברות, תשלומים, הוצאות (מכל סוג שהוא), בין בהעברות בנקאיות, בין בכרטיסי אשראי ובין בכל אמצעי תשלום אחר, מחשבון החברה בבנק הפועלים (סעיף 637), מס' חשבון 288335 (להלן: "חשבון הבנק").