בקשה למתן פסק דין במעמד צד אחד בשל אי ייצוג

משכך הוא תבע תשלום שכר חודש נובמבר (בסך 7,192 ₪, לפי תעריף של 42 ₪ לשעה, בצרוף הלנת שכר), פיצוי בגין אי מתן תלוש שכר חודש 11/2020 (בסך 500 ₪) ופצוי בגין אי מתן פדיון ימי חופשה (בסך 373 ₪).

התובע עומד על כך כי ככל שבית הדין יאשר את בקשת הנתבע, בנגוד לעמדתו, יורה על הפקדת סכום התביעה נגדו בקופת בית הדין ויחייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד. ביום 8.12.2022 הגיש הנתבע תשובתו לתגובת התובע, בה חזר על טענותיו כאמור בבקשה מושא החלטה זו. בהתאם להחלטת בית הדין מיום 26.10.22 ניתנה לצדדים אפשרות לקיים דיון בבקשה מושא החלטה זו והם לא עמדו על כך. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי אותן החלטתי לדחות על הסף את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד מחמת העדר הגנה והעדר התייצבות.

עם זאת, אין חולק כי ביום 7.12.21 הוגש לתיק ייפוי כוח מטעם ב"כ הנתבע, לפיו, נטלה על עצמה את הייצוג בתיק זה. משמע, בשלב זה הנתבע כבר היה מודע להליך המתנהל נגדו ולפסק הדין.

...

לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק דין, בתגובה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה, כדלקמן: רקע כללי: ביום 6.7.2021 הגיש התובע כתב תביעה בו נטען כי עבד אצל הנתבע כשליח מיום 1.9.2020 ועד 18.11.2020 ובמסגרת עבודתו ביצע משלוחי מזון עבור מסעדת בורגר קינג וגרנד קפה בגבעת שמואל.

התובע עומד על כך כי ככל שבית הדין יאשר את בקשת הנתבע, בניגוד לעמדתו, יורה על הפקדת סכום התביעה נגדו בקופת בית הדין ויחייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. ביום 8.12.2022 הגיש הנתבע תשובתו לתגובת התובע, בה חזר על טענותיו כאמור בבקשה מושא החלטה זו. בהתאם להחלטת בית הדין מיום 26.10.22 ניתנה לצדדים אפשרות לקיים דיון בבקשה מושא החלטה זו והם לא עמדו על כך. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי אותן החלטתי לדחות על הסף את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד מחמת היעדר הגנה והיעדר התייצבות.

משכך דין הבקשה להידחות על הסף.

עם זאת, נוכח מחדל הנתבע באי הגשת בקשה להארכת מועד והגשת הבקשה לביטול פסק הדין קרוב לשנה לאחר שנודע לו על פסק הדין, אין מנוס מלדחות על הסף את הבקשה.

כן נטען כי לרשות המבקשת עמדו חודשים רבים לצורך גיוס הערובה, וכי הבקשה אינה מעלה טעם מיוחד המצדיק להעתר לה. כידוע, רישמי בית המשפט מוסמכים "להחיות" הליך שנמחק עקב אי הפקדת ערובה מקום בו מתברר שיש למחדליו של המבקש הסבר המניח את הדעת.

ככלל, בקשה ל"החייאת הליך" יש להגיש תוך שלושים ימים כנדרש לגבי בקשות לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, וככל שחולף זמן רב יותר ייטה בית המשפט לדחות בקשה זו. שיקולים נוספים שיש להביא בחשבון בעת הדיון בבקשה להחייאת הליך הם, בין היתר: סכויי ההליך, מידת הפגיעה ביוזם ההליך אם תדחה בקשתו ואנטרס ההסתמכות של בעל הדין שכנגד (ראו: בש"א 5822/05‏ לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם, פסקות 22-19 (28.6.2006); רע"א 2769/21 חננאל דוד 2000 בע"מ נ' מאירי (28.07.2021)‏; רע"א 7408/21 פלוני נ' רשות מקרקעי ישראל (16.8.2022)‏).

בעניינינו, היתנהלותה הדיונית של המבקשת – המיוצגת על-ידי עורך דין – מעוררת קושי ממשי.

...

כן נטען כי לרשות המבקשת עמדו חודשים רבים לצורך גיוס הערובה, וכי הבקשה אינה מעלה טעם מיוחד המצדיק להיעתר לה. כידוע, רשמי בית המשפט מוסמכים "להחיות" הליך שנמחק עקב אי הפקדת ערובה מקום בו מתברר שיש למחדליו של המבקש הסבר המניח את הדעת.

חרף האמור, בשים לב לכך שהבקשה להחייאת הליך הוגשה יומיים בלבד לאחר החלטת המחיקה; לנוכח הטענה כי המבקשת מסוגלת כעת להפקיד את הערובה לאלתר; וכן בהתחשב בנסיבותיה האישיות של המבקשת, אני נעתרת לבקשה כמפורט להלן: על המבקשת להפקיד את הערובה בהליך עד ליום 14.3.2023.

לפניי תובענה למתן פסק דין הצהרתי המורה על ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 7.10.2013 במסגרת ת.א 23648/08, בשל אי התייצבות התובע לדיון.

בהחלטה מיום 9.4.2023 קבעתי כי התובענה במהותה היא בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אשר על פי החלטת בית המשפט בתיק בו ניתן פסק הדין הוגשה כתובענה חדשה - הדרך להכריע בה היא על יסוד, ולא על דרך הבאת עדים ונקצבו מועדים להגשת הצדדים השלמת טיעון תמציתי בכתב.

ביתר שאת, כפי קבע בית המשפט בפסק הדין משמדובר בתובענה בטענה לרשלנות מקצועית של עורך דין על רקע דחיית תביעה בה ייצוג בשל אי התייצבותו לדיון וכאשר על פי פסק הדין, אין זו הפעם הראשונה שהתובע לא התייצב לדיון בתביעה שהוגשה נגדו.

...

לאחר ששקלתי את הדברים ואת התנהלות הצדדים אני סבורה כי יש לחייב את הנתבע בהוצאות משפט לטובת התובע בסך של 5,000 ₪ ואת התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ ולהפחית את חיוב ההוצאות של הנתבע מחיוב ההוצאות של התובע - כך שהתובע יישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ תוך 30 יום.

לסיכום; מכל המקובץ פסק הדין שניתן נגד הנתבע במעמד צד אחד ביום 7.10.2013 בת.א 23648/08 - מבוטל.

התובע ישלם למנוח בגין האגרה ששולמה בתביעה משנת 2001 שנדחתה סך של 43,442 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 3.8.2009, וכן יישא בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 7,000 ₪.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, שניתן ביום 26.10.2017, כנגד המבקש במעמד צד אחד עקב אי הגשת סיכומיו.

הבקשה התקבלה וביום 26.10.2017 ניתן פסק דין לפי צד אחד כנגד המבקש בהעדר הגשת סיכומיו.

עקרי טענות הצדדים עיקר טענתו של המבקש היא לפגמים בהמצאה לרבות הכחשת עצם ההמצאה וכי נודע לו על פסק הדין "לאחרונה". ועוד נטען כי המבקש ניהל את ההליך במלואו, כי המבקש סבר שהוגשה בקשה להארכת מועד להגשת סיכומיו עד אשר מצבו הבריאותי של עו"ד מסאלחה ישתפר, וכי המבקש נכה ומיוצג ע"י לישכת הסיוע המשפטי.

...

בית המשפט נעתר לבקשה בהחלטתו מיום 20.10.2017.

על כן, נוכח כל האמור לעיל, לרבות לאור ההזדמנויות הרבות שהיו למבקש, שהמבקש לא הציג טעם מיוחד ולא הוכיח או פירט והציג אסמכתאות או ראיות אחרות, תוך שנראה כי רב הנסתר על הגלוי והמבקש שתק לדברים מסוימים ונקט בלשון מעורפלת תוך החסרת מידע, כאשר האיחור משמעותי והמבקש לא נקט בשקידה סבירה שמהווה מחדל שמקורו במבקש – נראה כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות.

סוף דבר דין הבקשה להידחות, שכן לא נמצאו טעמים מיוחדים להארכת מועד.

תמצית טיעוני הצדדים טיעוני המבקשת המבקשת טוענת ביטול פסק הדין מתחייב מן הצדק וכי הסיבה המרכזית שבגינה לא הגישה כתב הגנה במועד היתה כי לא היתה מיוצגת ולא קיבלה את יומה בבית המשפט, וכי הותרת פסק הדין על כנו תיגרום לה נזקים בלתי הפיכים.

לטענתה בקשת הביטול מבוססת למעשה על שני נימוקים שאין בהם כדי להצדיק את קבלתה: האחד כי לא היתה מיוצגת מחמת קושי כלכלי ולכן לא הוגש כתב ההגנה במועד ולא מפאת זילזול בבית המשפט, והשני כי בידיה ראיות לעניין היתנהלות חסרת תום לב של התובעת בניסיון לסגת מההסכם נשוא התביעה משקולי כדאיות ויש לאפשר לה את יומה לבררן במשפט.

ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה – המסגרת הנורמאטיבית תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת כי: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו". ברע"א 7127/22 טארק עבד אלחי נ' צאלח מנסור פסקות 14-16 (נבו 29.01.2023 להלן: עניין עבד אלחי) פירטה כב' השופטת כנפי-שטייניץ בהרחבה את התנאים לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ועמדה על משקל הנימוקים השונים והיחסים ביניהם, ואביא את דבריה המקיפים: "הסמכות להורות על ביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד קבועה בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנה זו מאפשרת לבית המשפט לבטל החלטה או פסק דין כאמור "בתנאים שייראו לו". בכל הנוגע לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, הבחינה הפסיקה בין שתי עילות ביטול: העילה האחת, היא ביטול מחובת הצדק, בגין פגם דיוני היורד לשורש ההליך.

...

אשר על כן, אף אם ככלל, הנטייה היא להעתר לבקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, לא נפל פגם בעצם ההחלטה לדחות את הבקשה בנסיבות המקרה הקונקרטיות, והיא נעשתה במסגרת שיקול הדעת המסור לבית המשפט בבקשות מסוג זה."

(הדגשות שלי – מ' א' ג') לאור האמור, ולו מחמת הזלזול הבוטה המתמשך של המבקשת בבית המשפט ובהחלטותיי, אף לאחר שניתנו לה הזדמנויות חוזרות להגיש בקשות מפורטות ולשכנע בטענותיה, אשר סתרו זו את זו בניסיון למשוך זמן ותו לא, ובנוסף משאין בקשת הביטול מגלה הגנה מפורטת אלא היא נותרת כמטילה על התובעת טענות גנריות מסוג חוסר תום לב שאינן נתמכות בדבר למעט קיום הליכים משפטיים נגדה – דין בקשת הביטול להידחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.