בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד נתבעים בהליך תביעת עבודה

בית משפט השלום בחדרה ת"א 6443-10-19 פלוני נ' כוכבי הצפון לבנייה בע"מ ואח' בפני כב' השופטת קרן אניספלד מבקש-תובע פלוני ע"י עו"ד יוסף ע. אלצאנע משיבות-נתבעות .1 כוכבי הצפון לבנייה בע"מ (ניתן פסק-דין)

ברקע הבקשה הליך זה ניפתח ביום 3.10.2019 עת הגיש התובע, יליד 1988, תביעה נגד נתבעת 1 בגין ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה מיום 4.12.2016 (להלן התאונה).

רק ביום 10.5.2023, ולאחר שניתנו מספר החלטות בעיניין זה, הגיש התובע בקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה כנגד נתבעת 1.

בהחלטה נוספת שניתנה באותו היום נקבע כך: "עם מתן פסק-הדין נגד נתבעת 1, ניתנת לתובע ולנתבעות 3-2 שהות להגיש הסדר פשרה בציר היחסים ביניהם, זאת עד יום 15.6.2023. אם לא יוגש דבר, ייקצבו מועדים להגשת ראיות בתצהירים וייקבע דיון הוכחות". ביום 17.5.2023 הגיש התובע בקשה לקביעת ההליך להוכחות.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות; לפנים משורת הדין, לא יחוב התובע בהוצאות לאוצר המדינה בגינה.

נוכח האמור לעיל, לא יותר תיקון התביעה פעם נוספת והבקשה נדחית.

סיכומם של דברים הבקשה נדחית.

תקופת העסקת התובע על ידי הנתבעת 1 ושכרו הקובע לצורך חישוב זכויותיו בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן – חוק הודעה לעובד), בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2 לחוק, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה לעובד כנדרש בחוק, חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובילבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין.

הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע 3 כמפורט לעיל, הנתבע 3 לא הגיש כתב הגנה על אף שהוגשו אישורי מסירה, לפיהם כתב התביעה והבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה הומצאו לידיו.

בקשת התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה נדחתה על ידי כב' השופטת אנגלברג ביום 24.3.2022 עד לבירור המחלוקת הנוגעת ליחסי העבודה בין הצדדים.

...

שי לחג – כמפורט לעיל, דין תביעה זו להידחות.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת 1 לשלם את הסכומים הבאים: הנתבעת 1 תפקיד עבור התובע סך 15,840 ₪ לפיקדון עובדים זרים בהתאם להוראות חוק עובדים זרים.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

פסק הדין בהיעדר הגנה נחתם על ידי ביום 15.03.23, ובו אשרתי את פסק הדין שהגישה התובעת לחתימתי בהתאם להחלטה מיום 13.03.23, והוריתי על השבת המניות נשוא התביעה המוחזקות בידי הנתבעת 2, אלטשולר שחם נאמנויות בע"מ (להלן: אלטשולר שחם), אל התובעת, אך מבלי שחייבתי מי מהנתבעות בתשלום שכר הטירחה על אף שהתבקשתי לפסוק שכ"ט (להלן: פסק הדין).

ביום 23.02.23 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד המבקשת, בהסכמת הנתבעות 2-3 (מדובר בהעברת מניות הנמצאות בחזקתן).

ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה – המסגרת הנורמאטיבית תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת כי: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו". ברע"א 7127/22 טארק עבד אלחי נ' צאלח מנסור פסקות 14-16 (נבו 29.01.2023 להלן: עניין עבד אלחי) פירטה כב' השופטת כנפי-שטייניץ בהרחבה את התנאים לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ועמדה על משקל הנימוקים השונים והיחסים ביניהם, ואביא את דבריה המקיפים: "הסמכות להורות על ביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד קבועה בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנה זו מאפשרת לבית המשפט לבטל החלטה או פסק דין כאמור "בתנאים שייראו לו". בכל הנוגע לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, הבחינה הפסיקה בין שתי עילות ביטול: העילה האחת, היא ביטול מחובת הצדק, בגין פגם דיוני היורד לשורש ההליך.

...

אשר על כן, אף אם ככלל, הנטייה היא להעתר לבקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, לא נפל פגם בעצם ההחלטה לדחות את הבקשה בנסיבות המקרה הקונקרטיות, והיא נעשתה במסגרת שיקול הדעת המסור לבית המשפט בבקשות מסוג זה."

(הדגשות שלי – מ' א' ג') לאור האמור, ולו מחמת הזלזול הבוטה המתמשך של המבקשת בבית המשפט ובהחלטותיי, אף לאחר שניתנו לה הזדמנויות חוזרות להגיש בקשות מפורטות ולשכנע בטענותיה, אשר סתרו זו את זו בניסיון למשוך זמן ותו לא, ובנוסף משאין בקשת הביטול מגלה הגנה מפורטת אלא היא נותרת כמטילה על התובעת טענות גנריות מסוג חוסר תום לב שאינן נתמכות בדבר למעט קיום הליכים משפטיים נגדה – דין בקשת הביטול להידחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בפני בקשה של התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד נתבעים 18, 20, 38, 39 ו-45 (מאיר בן אבו, מנור סיגורה, דיקלה לביא, יוסף לביא, סלימן מחמוד).

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 11.5.2023, כלל לא ברור אם כלל העניינים שנכללו בטיוטת כתב התביעה שהכין התובע נכללים בגדר סעיף 69 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") המגדיר את הקף ההרשאה של נציגות הבית המשותף כדלקמן: "נציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בעניינים אלה להיתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות". כך, לדוגמא, טענה לירידת ערך אינה בגדר העניינים שלנציגות סמכות לייצג לגביהם את הדיירים.

כך, לדוג', טוען התובע כי חברי נציגות הבית המשותף: "הטעו את הדיירים במניעת מידע שוטף שהיה בידיעתם ובאישורם על תביעה שהושלמה אך בטרם הגשה בכפוף להסכם הנציגות והדיירים באישורם ובחתימתם, בנגוד לחובה לכנס אסיפה ולקבל הסכמה הדיירים בטרם, בסוגיות כספיות משפטיות המחייבות הסכמת רוב הדיירים" (סעיף 1 לכתב התביעה) "באישור הרחבת תביעה נגד 6 נתבעים, הוליכו את התובע והדיירים במצג שוא, קרי, אישור והסכמה בחתימתם על טבלת שעות עבודה והסכמה על הרחבת התביעה והחובה לידוע הדיירים והסכמתם בטרם, אופן התנהלותם ואי עמידה באחריותם בהטעיה ...." [ההדגשות במקור – ס.מ.] "משהבינו הנציגות כי נקלעו לבעיה בהעדר יידוע הדיירים והסכמתם, נתבקש התובע ביום 19.12.2022 להגיע לאספת דיירים ביניין שעה 20:30 ליתן הסבר נסיבות הרחבת תביעה ל-6 נתבעים הכפלת סכום התביעה, לפי הסכם וכמפורט בטבלה ש' עבודה חתומות ומאושרות." (סעיף 3 לכתב התביעה) עוד טען התובע כי נציגות הבית המשותף לא קיבלה את הסכמת הדיירים להרחבת התביעה (סעיפים 30, 56, 65, 69 ו-79 לכתב התביעה).

...

מורם מהאמור עד כה כי הבקשה נדחית.

בתאריך 27/7/21, הגישה המבקשת בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעת-4.

לטענת עו"ד רייף העבודה המשפטית היחידה שעשה אי פעם עבורה הייתה להגיש בשמה בקשה לרישום סימן מסחר וייפוי הכח מוגבל בהתאם.

בהקשר זה היתייחס בית המשפט זה מכבר לבעל דין המבקש להיתחמק מן הדין, וקבע דברים שיפים במשנה תוקף לאחר כניסת התקנות לתוקף ושעה שיפוי הכוח כלל לא הוגבל: "בשולי הדברים יוער, כי מן הראוי כי הכלל בדבר אפשרות הגבלת ייפוי הכוח מקבלת כתבי בי דין יפורש בצמצום. כלל זה מהוה פתח לניצול לרעה ולהתחמקות מן הדין, מקום בו למשל מחד, אין כתובת אליה ניתן להמציא את כתבי בי הדין, ומאידך, ברור כי עורך הדין נמצא בקשר רצוף עם הלקוח. במקרה האחרון מתקיימת תכלית תקנה 477 ואין לאפשר לנתבע לנצל טענות פרוצדוראליות על מנת להיתחמק מבירור עינייני של התביעה. החשש לניצול לרעה בא לידי ביטוי במקרה שלפנינו, בו היתנהל הליך בבקשה לסעד זמני, עורך הדין ייצג את המשיבה 2, הוגש תצהיר, היתנהל דיון ובה בעת שעורך הדין הגיש בקשה לבית המשפט בתיק העקרי, נטענת טענה לאי המצאה כדין". (שם, ע' 9-10).

...

דינן של טענות אלה להידחות.

בהקשר זה התייחס בית המשפט זה מכבר לבעל דין המבקש להתחמק מן הדין, וקבע דברים שיפים במשנה תוקף לאחר כניסת התקנות לתוקף ושעה שיפוי הכוח כלל לא הוגבל: "בשולי הדברים יוער, כי מן הראוי כי הכלל בדבר אפשרות הגבלת ייפוי הכוח מקבלת כתבי בי דין יפורש בצמצום. כלל זה מהווה פתח לניצול לרעה ולהתחמקות מן הדין, מקום בו למשל מחד, אין כתובת אליה ניתן להמציא את כתבי בי הדין, ומאידך, ברור כי עורך הדין נמצא בקשר רצוף עם הלקוח. במקרה האחרון מתקיימת תכלית תקנה 477 ואין לאפשר לנתבע לנצל טענות פרוצדורליות על מנת להתחמק מבירור ענייני של התביעה. החשש לניצול לרעה בא לידי ביטוי במקרה שלפנינו, בו התנהל הליך בבקשה לסעד זמני, עורך הדין ייצג את המשיבה 2, הוגש תצהיר, התנהל דיון ובה בעת שעורך הדין הגיש בקשה לבית המשפט בתיק העיקרי, נטענת טענה לאי המצאה כדין". (שם, ע' 9-10).

סוף דבר בנסיבות שפורטו דינה של הבקשה להתקבל בחלקה בכך שנקבע שעו"ד רייף מהווה נציגה של הנתבעת-2 לצורך קבלת כתב התביעה והעברתו לנתבעת-2.