בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעת פלת"ד

הנתבעת מפנה לכך, שבניכוי התקופה בה התביעה היתנהלה בבית המשפט (מיום 19.12.10 עד 11.5.11 – פחות מחמשה חודשים), התביעה, שהוגשה בגין תאונת דרכים שנטען כי ארעה ביום 11.10.08, היתיישנה ביום 11.3.16 (שבע שנים וחמישה חודשים לאחר מועד ארוע התאונה הנטענת), כ-3 חודשים טרם הגשת הבקשה לחידוש התביעה ביום 6.6.19.

היות וקולה של הנתבעת לא נשמע בתיק זה משך תקופה ארוכה, וגם לא לאחר חידוש התביעה – בעקבות בקשתו של התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה ניתנה ב-18.10.2017 הוראה מפורשת של בית המשפט למזכירות בית המשפט להמציא את החלטותיו לנתבעת, כאמור.

...

בבקשה הנדונה מקופלת גם בקשה לביטול החלטה שניתנה בנדון ביום 8.12.2016 (לאחר מספר החלטות ביניים) - בבקשה שהוגשה ביום 6.6.16 מטעם התובע; החלטה שלפי הנטען מטעם הנתבעת, ניתנה בפועל - "במעמד צד אחד". באותה החלטה נעתר כב' רשם בית המשפט לבקשת התובע לחידוש תביעתו לאחר מחיקה בהיעדר מעש; זאת - כנגד תשלום הוצאות לנתבעת בסך 800 ₪, והורה כי אם התובע לא יודיע על הליכים בתיק בתוך 90 יום – תימחק התביעה בשנית מחוסר מעש.

עם זאת, בנסיבות העניין, כפי שפורטו לעיל, התביעה התיישנה, ואין אפשרות להחיותה או ללהגשת התביעה מחדש; ויש לקבוע שגם אין לאפשר את ביטול מחיקתה, וזאת מטעמים של אינטרס ציבורי למנוע בזבוז משאבים ציבוריים וזמן שיפוט, ולמנוע משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף [רע"א 1378/18 מורד נ' עיריית רחובות (פורסם, 24.4.2018)], וכן - בשם אינטרס הנתבעת לסופיות הדיון [רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי (פורסם, 3.1.2013)].

אשר על כן, דין בקשת הנתבעת להתקבל; אני מבטל בזאת את ההחלטה שניתנה בנדון ביום 8.12.16 בענין החייאת התביעה, ומורה כי דין התביעה הנדונה להידחות בשל התיישנות.

סוף דבר אני פוסק כי התביעה הנדונה תדחה בשל התיישנותה.

גם הפעם נעתר הרשם הבכיר כרמי לבקשה והורה על ביטול מחיקת התביעה כנגד הנתבעים 3-1, האריך את המועד להגשת כתב ההגנה עד ליום 22/12/2019 והוסיף וקבע ש"לאחר מועד זה ככל שלא יוגש כתב הגנה או בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, תמחק התביעה ללא כל התראה נוספת".

על כן, לדעתי עילת התביעה כנגד המבטח מתגבשת עם מתן פסק דין המחייב את המבוטח לשלם לניזוק פיצויים בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו. לפיכך, לאור לשון סעיף 19 לפקודת הביטוח, ניתן לומר כי מניין תקופת ההתיישנות כנגד המבטח מתחיל ביום מתן פסק דין כנגד המבוטח המחייב אותו בתשלום פיצויים לניזוק בתאונת דרכים.

...

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומורה בזאת על דחיית התביעה כנגד הנתבע מס' 2 על הסף מחמת התיישנותה.

בנסיבות העניין, בשים לב לדחיית הבקשה בכל הנוגע לנתבעת מס' 4, ומאחר וקבלת הבקשה באופן חלקי לא משפיעה על חבותה הנטענת של הנתבעת מס' 4 ולא אמורה לשנות מהתוצאה הסופית, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות בגין בקשת הסילוק, ואני קובע שכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

שתי עילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר – האחת, מחובת הצדק, ככל ששוכנע בית המשפט כי לא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש, והשנייה על פי שיקול דעת בית המשפט – במסגרתה בודק מה היא עילת המחדל ומהם סכויי ההגנה להיתקבל, ככל שיבוטל פסק הדין.

...

ובהמשך: "אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין שפסק הדין ניתן נגדו; זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה ההזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכוי הגנה כלשהם." מן הכלל אל הפרט, במקרה דנן, במצב שנוצר היה על מנהל הנתבעת לעקוב אחר ההליכים בתיק הקפדה יתרה וראה החלטתי מיום 9.10.21, כאמור.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין ומותירה את פסק הדין מיום 6.6.21 על כנו.

בעניין ההוצאות- המבקשת תשלם למשיב סך של 1,000 ₪ בגין בקשה זו וזאת תוך 30 יום.

בית משפט קמא בהחלטתו מיום 10.8.20 קבע כי : "ההודעה בדבר מסירת מיסמכי התביעה מתקבלת לתיק. בשלב זה, לא תבחן שאלת חוקיות המסירה וזו תבחן בהמשך, במידת הצורך ועפ"י ההתפתחויות בתיק." ביום 2.12.20 הוגשה על ידי המשיבים בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בצרוף פסיקתא לחתימה.

בית משפט קמא מתייחס לכך כי לתצהיר שהוגש צורפו כתבי הטענות אשר הוגשו על ידי המבקשים בהליך הפלת"ד, אולם הוא קובע שבכך לא די, זאת משום שלשיטתו צירוף כתבי הטענות אינו יכול להוות תחליף לתצהיר ערוך כדין של המבקשים עצמם ובו פירוט, ולו על קצה המזלג, של טענות ההגנה, שלא לדבר על הסבר לפשר מחדלם המתבטא באי הגשת כתב הגנה ובאי הגשתה במועד של הבקשה לביטול פסק הדין.

...

לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו לתצהירו של בא כוחם ניתן לומר כי אי הגשת בקשה לביטול פסק הדין במועד נבעה ממצבו הרפואי וממצב המשק באותה העת.

לכן לאור הפסיקה, נכון היה להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ולקבל את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

סוף דבר לאור כל דבריי שלעיל מצאתי לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, ולקבלה.

מהעובדות עולה, כי קודם להגשת התביעה, עוד ביום 08.06.2021, במסגרת תביעת פלת"ד, שהגיש המשיב בת"א 67269-02-19 בבית משפט השלום בחיפה (כב' השו' סגנית נשיא שולמית ברסלב) הגיעו המשיב וחברות הביטוח להסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין במסגרתו נקבע, כי בגין נזקיו בתאונה ישלמו חברות הביטוח למשיב פיצויים בסך של 141,797 ₪ (להלן: "הכספים").

עוד נטען, כי המבקש ועורכת דין נוספת המייצגת את הבנק שוחחו ביניהם טלפונית קודם לכן, בנוגע לעמדת המבקש בעיניין התביעה לגופה, וב"כ הבנק אף ניסה להשיגו טלפונית לצורך קבלת ארכה להגשת כתב הגנה, אך לא הצליח להשיגו, וכאשר ניכנס למערכת נט המשפט לצורך הגשת בקשת ארכה, ראה לפתע, שכבר ניתן פסק דין בהיעדר הגנה.

...

חריגה מכלל זה תיעשה בנסיבות שבהן קיים חשש כי כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן שגוי, או שיגרם נזק למבקש, והמשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאי דופן, אז תגבר הנטייה להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.

כן ראו: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב (8.2.2015)) שם נפסק:"ההצדקה לדון בטענות כלפי החלטת ביניים ... במסגרת בקשת רשות ערעור, בטרם הסתיים ההליך כולו, מהטעם שיש אפשרות שהמשך הדיון יתברר בסופו של דבר כמיותר, שמורה למקרים קיצוניים בהם המשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן וכד". התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית תיבחן בהתאם "למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים". ראו לדוגמה: רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (25.6.2007).

התוצאה הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.