מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן סעדים זמניים לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"); תצלומי האויר שהוצגו ברורים וחדים; לא חל שהוי בהגשת התביעה והבקשה למתן סעדים זמניים מכיוון שלקח זמן רב לקבלת היתר בניה ולאחר קבלתו הן פעלו במרץ לבצעו, ומכיוון שהשביל נתפס על ידי הנתבעים בשנת 2019; יש לדחות את טענת הנתבעים שלא היה שביל; עניין השביל אוזכר במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים.
...
כאמור אינני נדרשת גם לדיון בטענת התובעות לפיה הנתבעים פלשו לשטחים נוספים במתחם סומייל, מאחר ואין זה נוגע לענייננו בשלב זה. אני דוחה את טענת הנתבעים לפיה יש בסעד המבוקש בבקשה למתן סעדים זמניים, משום ניסיון להפוך את היוצרות, תוך הטלת נטל ההוכחה על הנתבעים, מאחר וממילא, לנוכח רישומן של התובעות בנסח הרישום (ולכל הפחות רישומן של התובעות 1-3), עובר נטל ההוכחה, במסגרת התביעה, אל הנתבעים שיצטרכו להוכיח כי הם רכשו זכות כלשהי בשטח הנתבעים.
סוף דבר ניתנת לנתבעים רשות להתגונן.
אני דוחה את בקשת התובעות במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים, למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לתפוס שטחים נוספים במקרקעין, מאחר ודיון זה עניינו בשטח הנתבעים בלבד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

מבוא בפני בקשה למתן צו עשה זמני לבצוע איטום של גג המבנה ברח' הסדנא 3 ברעננה, לשם מניעת חדירת מי גשמים למבנה, לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"), ולפי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
בהמשך דברים אלה באותו הדיון ציין נציג הנתבעת כי הנזילות החמירו לאחר כניסת הנתבעת 3 לגג (עמ' 3 לפרוטוקול): "היה חשוב לי להוסיף לגבי נגעו בגג או לא נגעו, עם הכניסה של גגוס לגג התחילו נזילות מטורפות מה שלא היה קודם. בנוסך, המדריגות הלא חוקיות קדחו בבניין כדי לחבר אותן הן יושבות על חניות ציבוריות, מדובר באלתור על אילתור, כמובן שקדחו חורים בבניין כדי לחבר את המדריגות האלה. כל הבנייה על הגג היא סבניה לא חוקית ולכן נעשו שם אלתורים כדי לחבר שם שירותים ועוד, נעשה מאמץ תוך כדי הפעלה כדי להקטין את הנזקים אבל עדיין יש הרבה נזקים והמצב קטסטרופה." המסגרת הנורמאטיבית – סעד זמני – צו עשה סמכותו של בית המשפט לתת סעד זמני, ובכלל זה צו עשה זמני, מעוגנת בסעיף 75 לחוק.
...
לנוכח זאת, אני סבורה כי יש לחלק את הנזקים, בשלב זה, כך שחלקה של הנתבעת 3 וחלקן של הנתבעות 1-2 יהיה שווה, ואילו חלקם של המבקשים יהיה קטן יותר, וישקף הן את טענותיה לבעלות, הבאות בשלב זה לרעתה בנוגע לחלוקת העלויות, והן את כשליה בהוכחת עילת תביעה לכאורה על מלוא הסעד שהתבקש לעניין השיהוי וההתיישנות.
לנוכח טענת המבקשים כי חלק מהגג הוא בבעלותם, ומאחר וצו העשה הזמני ניתן לבקשת המבקשים, אני קובעת כי בכל מקום שבו מר וינלס קבע כי על הבעלים לשאת בעלות התיקונים הנדרשים, ולצורך הצו הזמני בלבד, מבלי שיש בכך כדי לקבל את עמדת מי מהצדדים באשר לזכויות בגג, שנבחנות על ידי בית המשפט המחוזי, ובשל השיהוי וההתיישנות בנוגע לרכיבי תביעה אלה, יש לחלק זאת שווה בשווה בין המבקשים לבין משיבים 1 ו-2.
לנוכח האמור לעיל, ומאחר ועלויות הגג הן על פי חוות הדעת כ- 50% מעלות התיקונים בכללותם, בעוד עלות החזית הינה כ- 10% מעלות התיקונים בכללותם, והיתר (40%) עירוב בין נזקים בין שני הרכיבים, ובשל השיהוי הרב באשר לתיקון ליקויי העבר, החלטתי באשר לחלוקת הנטל בין הצדדים לעניין מימון התיקונים הנדרשים על פי הטבלה בסעיף 13 לחוות הדעת היא כדלהלן: המבקשים יישאו, ביחד ולחוד, ב- 35% מעלות התיקון; המשיבים 1-2 יישאו, ביחד ולחוד, ב- 35% מעלות התיקון.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בבקשה נטען כי סמכותו של בית המשפט לעכב את הליכי הגבייה טרם מתן צו לפתיחה בהליכים היא מכח סמכותו הטבועה לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט וכן מכח סעיף 120 לחוק חידלות פרעון.
הבקשה מוגשת במעמד צד אחד, מבלי שנשמעת עמדת הנושה או הממונה על חידלות פרעון, ולבית המשפט של חידלות פרעון אין תשתית עובדתית מספקת כדי להעריך את ההצדקה של מתן הסעד הזמני.
...
דין הבקשה להידחות.
בנסיבות אלה, ומשעה שממילא על פי הוראות חוק חדלות פירעון על הממונה על חדלות פירעון להכריע בבקשתו של המבקש בתוך 30 ימים מיום השלמת המסמכים, מועד שיחול בעוד ימים ספורים, אין מקום להיעתר לבקשה והיא נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הטענה היא שבית המשפט רשאי, ובמקרה זה, מצוה, לתת סעד זמני כספי, ולכן, נתבקש לחלופין, כי בית המשפט יורה לתובעת לשלם לנתבעת את דמי השכירות בגובה של 7,500 ₪ לחודש בתוספת מע"מ וכן לחייב את התובעת בשכר טירחת עורכי הדין של הנתבעת "שבשלב זה עומד על 50,000 ₪ בצרוף מע"מ". בסיכומי התשובה, התובעת שבה על עמדתה כי ההיבט הכספי אינו אמור להתברר בהליך זה. מכל מקום, עמדת התובעת היא, שאין כל סתירה בין תשריט ההפקעה לבין התכנית המאושרת; אין חובה על התובעת לצרף חוות דעת של מודד, ואי מסירת החזקה תיגרום לתובעת ולתושבי העיר נזק בלתי הפיך.
באי-כוח הנתבעת עתרו למתן סעד כספי זמני מכוח הסמכות הנתונה לבית המשפט לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט, אלא שגם לעתירה זו אין יסוד, במסגרת ההליך הנוכחי.
...
סיכום התביעה מתקבלת, וניתן צו שלפיו תמסור הנתבעת לידי התובעת את החזקה באותו חלק של המקרקעין, שעליו חלה הודעת ההפקעה כאמור בתשריט ההפקעה, וזאת עד 31.10.2023.
בקשת הנתבעת למתן סעד כספי זמני בגדרו של הליך זה – נדחית.
הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות ההליך בסכום של 10,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

לטעמי, לבית המשפט יש סמכות להורות על מתן סעד זמני כספי, במסגרת סמכותו הכללית לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המקנה לבית המשפט סמכות לתת "כל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו". ואכן, ניתן למצוא בפסיקה מקרים בהם הורה בית המשפט על מתן סעד כספי זמני בתביעה כספית (ראו, לדוגמה, החלטתו של השופט י' ענבר בבש"א (מחוזי י-ם) 8305/01 דורון נ' המועצה המקומית מבשרת ציון (16.2.2003); החלטתי בת"א 166/03 (מחוזי חי') רייטן מאיר חברה לבנין ועבודות ציבוריות בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ (26.11.2003)).
וכפי שציין בית משפט קמא: "לא שוכנעתי כי הוא (המבקש – י"ע) שרוי, במצוקה כלכלית או קיומית אשר יש בהן הצדקה ממשית למתן פיצוי כספי כסעד חריג בשלב זה של ההליך". לא נעלמו מעיני טענות המבקש לגבי ההוצאה הגבוהה שהוציא לצורך התאמת דיור, מה שחייב אותו ליטול הלוואת-משכנתא מהבנק, וההוצאות הגבוהות הנדרשות לשיקומו.
...
לטעמי, לבית המשפט יש סמכות להורות על מתן סעד זמני כספי, במסגרת סמכותו הכללית לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המקנה לבית המשפט סמכות לתת "כל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו". ואכן, ניתן למצוא בפסיקה מקרים בהם הורה בית המשפט על מתן סעד כספי זמני בתביעה כספית (ראו, לדוגמה, החלטתו של השופט י' ענבר בבש"א (מחוזי י-ם) 8305/01 דורון נ' המועצה המקומית מבשרת ציון (16.2.2003); החלטתי בת"א 166/03 (מחוזי חי') רייטן מאיר חברה לבנין ועבודות ציבוריות בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ (26.11.2003)).
וכפי שציין בית משפט קמא: "לא שוכנעתי כי הוא (המבקש – י"ע) שרוי, במצוקה כלכלית או קיומית אשר יש בהן הצדקה ממשית למתן פיצוי כספי כסעד חריג בשלב זה של ההליך". לא נעלמו מעיני טענות המבקש לגבי ההוצאה הגבוהה שהוציא לצורך התאמת דיור, מה שחייב אותו ליטול הלוואת-משכנתא מהבנק, וההוצאות הגבוהות הנדרשות לשיקומו.
סוף דבר, שאיני רואה להתערב במסקנתו של בית משפט קמא, ואין לי אלא לחזור על המלצתו כי הצדדים יפנו להליך גישור מהיר ואפקטיבי.
הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו