חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן סעדים זמניים למניעת ריקון חברה מנכסיה

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין היתר, התבקש בית המשפט שם להורות על מתן סעדים ביחס לחברת גרייס גרופ קבוצת האחים חן בע"מ (להלן: "גרייס"), המחזיקה בנכסי מקרקעין בקריית אתא, ומאחר שהמשיב 3 הוא בעלים רשום במחצית מניותיה.
ודוק, תקנה 94 לתקנות קובעת את מטרתו של הסעד הזמני, כדלהלן: "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין." לאמור, הסעד הזמני נועד למנוע את האפשרות שהתובע-מבקש הסעד, ימצא עצמו, בסופו של יום, ניצב בפני שוקת שבורה, בלא אפשרות מעשית להוציא את פסק הדין שניתן לטובתו אל הפועל.
מבלי לקבוע מסמרות, הרי שטענתו העיקרית של המפרק, בגדר תביעת ההשבה, היא כי המשיב 3 נקט בהברחת נכסים רחבה תוך ריקון החברה מנכסיה.
...
עוד יצוין כי בד בבד, ביום 06.10.2021 נתן בית המשפט המחוזי בחיפה צו ארעי המורה לנאמנים שלא להעביר כספים למשיב 3 מתוך יתרת הכספים המוחזקים אצלם בכלל, למעט סך של 2,850,000 ₪ אשר בית המשפט הורה לנאמנים להפקיד בקופת בית המשפט שם. דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
אשר על כן, סבורני כי המפרק הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, ובאופן מובהק.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת הבקשה עותרים המבקשים למתן צוים זמניים כנגד המשיבים, במטרה להבטיח שלא יבוצעו פעולות בלתי הפיכות על ידי המשיבים שיגרמו לריקון חברת אווטאר פיתוח בע"מ, ח.פ. 513914184 (להלן – החברה) מכל נכסיה, ויהפכו את העסקה למכירת מניות חברת קרית ענבים – נופש פלוס בע"מ (להלן – נופש פלוס, המניות או מניות נופש פלוס), בהן מחזיקה החברה והמהווים את כלל נכסיה, למשיבות 4-6 (עסקה שהצהרה על בטלותה ולחילופין ביטולה, התבקשו במסגרת התביעה העיקרית) - למעשה עשוי.
טענות הצדדים לטענת המבקשים, העסקה שנחתמה בין החברה לבין המשיבות 4-6, למכירת מניות נופש פלוס המהוות את הנכס היחיד של החברה, היא עסקת בעלי עניין בלתי חוקית ופסולה שנעשתה תוך הסתרה מכוונת של העניין האישי שיש למשיבים 1 ו-6 בבצוע העסקה; הסתרת העניין האישי, עולה כדי קנוניה בין המשיבים לבין עצמם ו/או לבין מי מהם, שנועדה לרוקן את נכסי החברה ולמכרם בנזיד עדשים לבעלי עניין בחברה, שעה שישנן אפשרויות טובות יותר בהשג יד, לרבות הצעת המבקש 1 לערוך היתמחרות פתוחה; מטיוטת ההסכם שצורפה לזימון לישיבת הדירקטוריון שהתקיימה ביום 1.5.2022 "שמטו" המשיבים, באופן מכוון, ובכוונת מרמה חריפה, את היות מידאס רוכשת בעיסקה ומכאן שההסכם שנחתם אינו זה שהוצג ונדון בישיבת הדירקטוריון; החלטה על מכירת כל נכסי החברה, בעסקת בעלי עניין אשר מחסלת את כל פעילותה של החברה, מחויבת על פי הסכם פורסיב להיתקבל פה אחד, מה שלא קרה בעניינינו; על פי סעיף 14 להסכם פורסיב, בעת מכירת מניות החברה תנתן לבעלי המניות זכות סרוב ראשונה, מה שלא נעשה במקרה זה; הדין מחייב מתן צו מניעה כמבוקש בשל היות ההסכם בטל מיסודו, שכן הוא מעולם לא אושר ולא נחתם כנדרש על פי דיני החברות ועל פי ההסכמים המחייבים בדבר ניהול החברה; העסקה אינה לטובת החברה שכן לא היתקיים הליך היתמחרות למכירת נכסיה, לא נדונו הצעות חלופיות ואף נעשו ניסיונות של המשיבים 1-2 להרחיב מציעים חלופיים; דין העסקה בלות מעיקרא לנוכח הוראת סעיף 280(א) לחוק החברות הקובע כי לעסקה של חברה עם נושא משרה בה אשר לא אושרה בהתאם לקבוע בחוק לא יהיה תוקף כלפי החברה.
מנגד, מתן הסעדים הזמניים עלול לגרום לחברה נזקים הן כתוצאה מהפרת ההסכם, אשר למרבית בעלי המניות בחברה עניין בקידומו והן כתוצאה מעיכוב מכירת נכסי החברה במצב בו אין מחלוקת בין הצדדים כי מצבה של החברה אינו שפיר ובעלי המניות נדרשים להזרמת כספים שיאפשרו את המשך פעילותה ולבסוף, לנוכח טענת המשיבים 1-2, אשר לא נסתרה על ידי המבקשים ולפיה קיימת אפשרות כי הבנק לו משועבדות המניות יפעל לכינוסן.
...
סוף דבר על יסוד כל אלה, הבקשה למתן סעדים זמניים נדחית.
ערה אני לכך שהחלטה זו עשויה ליתר את התביעה העיקרית במתכונתה הנוכחית אך משעה שהמחלוקת בין הצדדים עניינה, כאמור, בגובה התמורה שתתקבל עבור המניות כאשר עצם מכירת מלוא החזקות החברה בנופש פלוס אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים והואיל וסברתי כי מאזן הנוחות נוטה, במקרה זה, לכיוונים של המשיבים, החלטתי, כאמור, שלא להיעתר לבקשה.
בשולי הדברים אציין כי לא נסתרה מעיני טענת המשיבים לפיה דין הבקשה (והתביעה) סילוק על הסף בגין היעדר יריבות ואי הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת אלא שלאור העובדה שהמבקש 1 הוא דירקטור בחברה, לאור העובדה שהמשיבה 2 היא בעלת מניות בחברה ולאור מהות העסקה שבמחלוקת אשר עתידה להביא את פעילותה העסקית של החברה לסוף דרכה וחלוקת תמורת המכירה בין בעלי מניותיה כך שככל שנגרם נזק לחברה הוא יגולגל באופן ישיר אל בעלי מניותיה, לא ראיתי לנכון לסלק התביעה על הסף מטעם זה. המבקשים יישאו בשכר טרחתם של המשיבים (יחדיו) בסך של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הסעד הזמני נועד להבטיח את מימוש פסק הדין בתביעה העיקרית שהוגשה על ידי המבקש, במסגרתה עתר המבקש, כי בית המשפט יורה על מתן סעד הצהרתי לרישום מניות החברה על שמו; לרישומו כבעלים של הנכסים הרשומים כיום על שם המשיב, הידועים כגוש 3929 חלקה 104/1 וגוש 3929 חלקה 104/2; לרישום רכב לקסוס מ.ר 390-770-03 הרשום כיום על שם המשיב, על שם החברה; וכן מתן צו עשה המורה למשיב להעביר למבקש פירוט בדבר היתנהלותה הכספית של החברה, לרבות תדפיסי חשבונות בנק, פירוט כרטיסי אשראי, ומסמכי הנהלת חשבונות מהשנתיים שקדמו להגשת התביעה.
עוד באותו יום, 31.1.2024 הגיש המבקש בקשה לחידוש צו המניעה הארעי שניתן על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 9.1.24, תוך שטען כי פעולתו החד צדדית של המשיב במכירת משרדי החברה מרוקנת מתוכן את החלטת בית המשפט, לפיה עתידה להנתן החלטה בימים הקרובים בבקשה למתן סעד הזמני.
...
אך מקום בו לאור כלל השיקולים שפורטו לעיל ואלו שאף יפורטו להלן, אין בכוונתי להיעתר לבקשה, לא מצאתי לנכון להורות על צירופה, במיוחד נוכח הדחיפות במתן ההחלטה.
בנסיבות אלה, אני נעתרת לבקשה למניעת דיספוזיציה הנוגעת למחסנים אלה, וזאת כנגד הפקדת ערובה להבטחת נזקי המשיב בסך של 30,000 ₪.
סיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסעד זמני נדחית ברובה, במובן זה, כי המשיב, כבעל הזכויות הרשום של החברה יוכל להמשיך ולפעול למימוש נכסיה לשם פירעון חובותיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת שהוכתרה כ-"בקשה דחופה למתן סעדים זמניים". במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו בהתאם לסעיף 29 לחוק הבוררות ולהורות למשיבים להפקיד ערובה בגובה מחצית מסכום הפצוי שנפסק לזכותו של המבקש בפסק הבוררות וכן להורות על עיקול נכסיו של המשיב 3 (להלן: "המשיב") עד גובה סכום הפצוי שנפסק לזכותו של המבקש בפסק הבוררות כשהוא נושא ריבית והצמדה נכון למועד הגשת הבקשה.
הצוו נועד למנוע ריקון של החברה מנכסים וכלל איסור על מכירת התוכנה לצד שלישי.
המבקש טען גם כי טענת המשיבים עצמם בסעיף 37 לתגובתם כי אין למר אפרוקי או לחברות כספים נזילים בהקף המאפשר לשלם את סכום הערובה המבוקש, מעיד על חשיבות הבקשה למתן סעדים זמניים שהגיש.
לפיכך, בשלב זה, בו בקשת האישור שהוגשה בתיק דנן תלויה ועומדת וטרם היתקיים בה דיון לגופה, אין כל מניעה כי בית המשפט יקיים דיון בבקשת המבקש ליתן לו סעד זמני בהתאם לסעיף 29 לחוק הבוררות.
...
לסיכום בהתחשב בכך שהמבקש זכאי על פי פסק הבוררות לקבלת תשלום שמועד ביצועו חלף ביום 23.9.2023; נוכח שווי החברות כנטען העולה פי כמה על הסכום הפסוק; נוכח התחייבות המשיבים שלא למכור את המשיבות 1 ו-2 והחברה פינק ביוטי והעברת ההכנסות משתי התוכנות אל המשיבות 1 ו-2 ובהתחשב בקושי של המשיבים לעמוד בסכום ההפקדה המבוקש, אני מוצא בשלב זה לקבוע כי המשיבים יפקידו בקופת בית המשפט סך של 250,000 ₪ או ערבות בנקאית אוטונומית צמודה למדד המחירים לצרכן.
החלטתי ניתנה בתוקף תפקידי כרשם.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותקבע את התיק לתזכורת פנימית ליום 18.3.2024 ניתנה היום, ה' אדר א' תשפ"ד, 14 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

על רקע זה, מצביע חן על החשש מפני ריקון נכסי החברה על-ידי אפשטיין, ומשיג על הקביעה כי הבקשה לא צלחה את מבחן מאזן הנוחות.
הטעם שביסוד כלל זה נעוץ בכך שהשתהות בהגשת בקשה למתן סעד זמני חותרת תחת הטענה בדבר הדחיפות במתן הסעד, וסותרת את הטענה בדבר חיוניותו ונחיצותו המיידית למניעת נזקים מהמבקש (עניין פרז, בפיסקה 18; רע"א 1450/20 פרילינג נ' ניר משה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פסקה 16 (19.4.2020); רע"א 3851/11 נדב נ' לוי, פסקה 5 (7.6.2011); עניין ניר שיתופי, בפיסקה 6).
חזוק לכך ניתן למצוא בתשובתו של חן לבקשה הראשונה, בה טען כי אפשטיין עשה "דין לעצמו ופנה באופן מידי (כבר בחודשים יולי-אוגוסט 2023) ללקוחות החברה וספקיה והודיעם כי החברה מפסיקה את פעילותה. זאת תוך חריגה בוטה מסמכות [...] ובנגוד לסיכום בין הצדדים", ואף טען כי אפשטיין "רקם תוכנית להתחרות במישרין בחברה ובחברת הבת האיטלקית תוך שימוש בנכסי החברות לצרכיו הפרטיים". עוד פירט חן בתשובתו את פניותיו של אפשטיין ללקוחות וספקים "תוך הצגת מצג כוזב בדבר פירוקה לאלתר של החברה" וכן פירט את טענותיו לאופן בו פועל אפשטיין "בדרכי עורמה לנכס לקוחות החברה וספקיה לעצמו" (וראו: סעיפים 24-13 לתשובתו).
חרף טענותיו אלה, שהועלו כאמור כבר בתשובתו לבקשה הראשונה, בחר חן להגיע עם אפשטיין להסדר זמני בדבר אופן ניהול החברה עד לקבלת חוות דעתו של מעריך השווי שמונה על-ידי בית המשפט, ומכל מקום, הוא לא הציג טעם בגינו הגיש את בקשתו למתן סעד זמני, המבוססת על אותן הטענות, כשישה חודשים לאחר גילוי פעולותיו של אפשטיין וכחודשיים לאחר הגשת הבקשה הראשונה.
...
מסקנה זו נטועה בממצאי עובדה שקבע בית המשפט המחוזי שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם.
חיזוק לכך ניתן למצוא בתשובתו של חן לבקשה הראשונה, בה טען כי אפשטיין עשה "דין לעצמו ופנה באופן מידי (כבר בחודשים יולי-אוגוסט 2023) ללקוחות החברה וספקיה והודיעם כי החברה מפסיקה את פעילותה. זאת תוך חריגה בוטה מסמכות [...] ובניגוד לסיכום בין הצדדים", ואף טען כי אפשטיין "רקם תוכנית להתחרות במישרין בחברה ובחברת הבת האיטלקית תוך שימוש בנכסי החברות לצרכיו הפרטיים". עוד פירט חן בתשובתו את פניותיו של אפשטיין ללקוחות וספקים "תוך הצגת מצג כוזב בדבר פירוקה לאלתר של החברה" וכן פירט את טענותיו לאופן בו פועל אפשטיין "בדרכי עורמה לנכס לקוחות החברה וספקיה לעצמו" (וראו: סעיפים 24-13 לתשובתו).
אשר על כן, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו