בקשה למתן סעד זמני לתשלום פיצויים

המבקש טוען כי בחודש מרץ 2021 קיבל מכתב התראה מעו"ד אליאס חורי, ב"כ המשיבים 4 ו- 5 הנושא תאריך אוקטובר 2020 (כלומר רק לאחר 6 חודשים נשלח אליו המכתב), לפיו הוא נתבקש לשלם פיצוי כספי על כך שהוא גרם לביטול העסקה בין המשיב 4 לבין המשיבים 1- 3.

בית המשפט העליון קבע כי הסעד הזמני נועד לשמירת המצב הקיים עד להכרעה במחלוקות ובאשר לתפקידו כנ"ל נקבע כדלקמן: "תפקידו העקרי של סעד זמני הוא לדאוג לשמירת המצב הקיים על מנת שלא יוכל הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין. סעד זמני שיש בו משום שינוי המצב הקיים יינתן רק במצבים חריגים, כאשר התערבותו של בית המשפט חיונית למניעת תוצאה קשה ביותר וכי לולא התערבותו צפוי להגרם למבקש הסעד הזמני נזק משמעותי אשר אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי" (רע"א 3368/22 אראל אלקטרומכניקה בע"מ נ' רותם בטיחות בע"מ (פורסם בנבו, 06.07.22)).

...

בסופו של דבר המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לצו מניעה זמני.

בנסיבות אלה, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי קיימים למבקש סיכויי תביעה טובים, לעומת המשיב 4 שזכותו נמצאת במישור היחסים הכספיים בינו לבין המשיבים 1- 3.

מנגד, מתן הצו לא יגרום נזק כלשהו שכן, מדובר בדירה שטרם ניתן לגביה אישור אכלוס וממילא הצדדים מנהלים הליכים מקבילים לעניין זכות הבעלות בה. לסיכום מן המקובץ, מסקנתי היא כי עלה בידי המבקש להצביע על קיומן של ראיות מספקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, ועל כן יש מקום להיעתר לבקשה לסעד זמני.

הנני מחייב את המשיבים 1- 3 וכן את המשיבים 4 ו- 5 בתשלום שכר טרחת עו"ד של המבקש כל צד בסך של 5,850 ₪.

בתביעתה עתרה התובעת לביטול ההסכם ולחיוב הנתבעים 1-3, חברת הבנייה ובעלי מניותיה ומי שערבו לקיום התחייבות החברה בהסכם, בתשלום פיצויים בסכום של 5 מיליון שקלים, לצורכי אגרה, בגין אובדן רווחים של העסקה, פיצויים מוסכמים לפי ההסכם, אובדן רווחים בגין עסקת מכר של המקרקעין, אובדן דמי שכירות של הנכס, ריבית עודפת על הלוואות שנטלה התובעת להשלמת הפרויקט וכן הוצאות בגין תיווך, לווי משפטי ושמאות.

הם טענו כי מדובר בבקשה המעלה מחדש טענות שנידונו והוכרעו, הן ע"י בית משפט זה, במסגרת ההחלטה בבקשה לסעד זמני והן במסגרת פסק הדין שניתן בערר מסוי מקרקעין שהגישה התובעת במקביל לבקשה לסעד זמני.

...

דין הבקשה להידחות.

מכאן, אני מורה על דחיית הבקשה על שני ראשיה.

התובעות הגישו תביעה כנגד הנתבעים, לסילוק יד מהמושכר, תשלום פצויי מוסכם בגין הפרת הסכם השכירות, ומתן סעד הצהרתי ולפיו הנתבעים אינם זכאים למימוש תקופות השכירות הנוספות על פי ההסכם.

במסגרת תביעה זו הוגשה הבקשה למתן סעד זמני לפינוי מרפסת הכיפה.

...

סיכום לנוכח המפורט לעיל, תביעת התובעות באשר לפינוי הנכס מתקבלת ואילו תביעת הנתבעים נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעות הוצאות ההליך (אגרה ומומחה בית המשפט).

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעות שכר טרחת עורך דין בסך 70,000 ₪.

כן הורה בית המשפט למשיבים להפקיד בקופת בית המשפט סך של 100,000 ש"ח, כחלק מסכום התמורה שהיה עליהם לשלם למבקש, אשר יבטיח בין היתר, בהתאם להודעת הקזוז, את נזקיהם בגין הסעד הזמני שניתן בהליך.

חלף תקנה 371 לתקנות הישנות באה הוראת תקנה 101 לתקנות סד"א שכותרתה "מימוש ערובה או השבתה", הקובעת כי: לא הוגשה לבית המשפט תביעה או בקשה לפיצויים בשל נזק שניגרם עקב מתן הסעד הזמני, בתוך תשעים ימים ממועד פקיעת הסעד הזמני, תוחזר למבקש הערובה; בית המשפט רשאי להאריך מזמן לזמן את התקופה האמורה, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.

...

בנוסף, נוכח התרשמותו החד-משמעית ממהימנות עדותו של עו"ד קריכלי, לא מצא בית המשפט צורך להכריע בין חוות הדעת הגרפולוגיות השונות שהגישו הצדדים על אודות זיוף חתימת המבקש, מה גם שהמבקש בחר שלא למסור למומחית מטעמו את מסמכי המקור, באופן אשר שלל את האפשרות כי תינתן על ידה חוות דעת מלאה ומקיפה בסוגיה שהתבקשה לחוות את דעתה עליה.

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

הבקשה נדחית.

בהמשך לשימוע, ביום 13.2.24 ניתנה החלטתה של הגב' ירדנה תורג'מן סרור, סמנכ"לית בכירה לניהול ההון האנושי במשרד המשפטים, לפיה החליטה לקבל את המלצת הממונים על המבקש ולסיים את העסקתו מחמת אי התאמה לתפקיד בתקופת הניסיון, וזאת בהתאם לסמכותה מכח ס' 82.22 לתקשי"ר. בהתאם לכך, מועד סיום העסקתו של המבקש נקבע ליום 29.2.24, תוך תשלום פדיון דמי הודעה מוקדמת כחוק.

עוד טוענת המשיבה, כי גם בבחינת מאזן הנוחות נמצא שככל שקיימים למבקש נזקים, הם ניתנים לפצוי כספי, במיוחד לאור טענה המשיבה בנוגע לאופי הכשלים שנמצאו בתפקוד המבקש.

אולם, אין באמור בסעיף זה כדי ללמד על הליך פיטוריו של עובד שלגביו חלפה תקופת הניסיון ולא קיבל כתב מינוי, זאת מקום שהוראות סעיפים 82.221 ו- 82.222 לעניין זה הנן חד משמעיות, ומקום שכאמור, נקבע בהנחיה במפורש כי היא כפופה להוראות התקשי"ר. מעבר לפגם המהותי והשורשי שמצאנו בהליך פיטוריו של המבקש, גם אם לכאורה, מצאנו כי בעיניינו של המבקש מתקיימים גם התנאים הנוספים שנקבעו לעניין מתן סעד זמני בהתאם לתקנות 94 ו-95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018, החלות בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

...

אולם, אין באמור בסעיף זה כדי ללמד על הליך פיטוריו של עובד שלגביו חלפה תקופת הניסיון ולא קיבל כתב מינוי, זאת מקום שהוראות סעיפים 82.221 ו- 82.222 לעניין זה הינן חד משמעיות, ומקום שכאמור, נקבע בהנחיה במפורש כי היא כפופה להוראות התקשי"ר. מעבר לפגם המהותי והשורשי שמצאנו בהליך פיטוריו של המבקש, גם אם לכאורה, מצאנו כי בעניינו של המבקש מתקיימים גם התנאים הנוספים שנקבעו לעניין מתן סעד זמני בהתאם לתקנות 94 ו-95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018, החלות בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

עוד נציין כי לאור הפגם המהותי שמצאנו כאמור, נוכח התקופה הארוכה יחסית שבה המשיך המבקש לעבוד אצל המשיבה, חרף הטענות שהיו לכאורה לגביו, ולאור העובדה שאיננו עוסקים במעסיק פרטי, לא מצאנו כי יש מניעה להורות בשלב זה על המשך העסקתו של המבקש אצל המשיבה, וזאת חרף מיעוט המקרים שבהם נאכפים יחסי עבודה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה למתן סעד זמני מתקבלת במובן זה שבשלב זה, ועד מתן פסק דין בתביעה העיקרית, המבקש ימשיך להיות מועסק אצל המשיבה בתחולה מן המועד שבו נועדו פיטורי המבקש להיכנס לתוקף, 29.2.24.