כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן סעד זמני למניעת פעולות במקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה למתן סעד זמני שימנע מהמשיב 2 (להלן: "המפקח") לשנות את רישיון החציבה שניתן למבקשת במחצבת ערה, שהיה בתוקף במועד הגשת הבקשה ועד יום 31.3.21 (נספח 1 לבקשה, להלן: "הרישיון") ולהאריך את רישיון החציבה בהתאם לרישיון מאוחר לרישיון האמור, שתוקפו לשנה, החל מיום 1.4.21 (נספח 2 לבקשה, להלן: "הרישיון הנוסף").
מניעת חציבה בגבולות ההרשאה לפי הסכם ההרשאה, פוגעת ביכולת של שפיר לבצע כמתוכנן ולפי צרכי המשק, את פעולות החציבה.
בין סכויי ההליך ומאזן הנוחות קיים יחס של "מקבילית כוחות", לפיו, ככל שבית המשפט יתרשם כי סכויי ההליך גבוהים, ייטה להפחית מחשיבות קיומו של מאזן הנוחות לטובת המבקש וכן להיפך (ראו למשל: רע"א 343/21 אליהו יפרח נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 8 (9.5.2021); רע"א 5879/16 ‏גולן טלקום בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ, פסקה 46 (02.09.2016)).
...
לאור המסכת הלכאורית בעניין נתוני השקילה; המעבר של חומרי גלם מהשטחים הפרטיים לשטח המדינה; פער, הטעון בירור מעמיק, בין סכמת השקילות של שפיר ובין תוצאות חישובי המומחה ושאלת 'הנפח הממשי' שהועבר למחצבה מהשטחים הפרטיים ולא הוצא לשיווק, שאין לכלול אותו בכמות החציבה של 60 מ' טון שנקבעה בהסכם ההרשאה, מחלוקות אלו ואחרות, העולות מטיעוני הצדדים, מביאות למסקנה כי התובענה מעלה לכאורה שאלות רציניות וכי היא איננה בגדר תביעת סרק.
אשר לשיהוי, דינה של טענה זו להידחות.
סיכומו של דבר, לא מצאתי כי תיגרם פגיעה משמעותית במשיבים ובאינטרס הציבורי במתן הסעד הזמני ומאזן הנוחות, נוטה לטובת המבקשת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרתה התבקשו צוי מניעה האוסרים על המבקשים או מי מטעמם להכנס אל המקרקעין הידועים כמגרשים 701 ו-702 ביישוב הר ברכה (להלן – המקרקעין), הקשור במיזמים צורים א', צורים ב' וצורים ג' ביישוב זה; לעשות כל פעולה, שינוי או דיספוזיציה במקרקעין או במיזמים האמורים; להוציא ציוד, חומרים, מסמכים, מכונות או ציוד מכאני המצוי בשטחי המקרקעין והמיזמים.
בעקבות זאת וכאמור, הוגשה ביום 10.9.2023 הבקשה למתן הסעדים זמניים אשר כאמור, נועדו למנוע מהמבקש להכנס אל המקרקעין ואל שטחי המיזם, לערוך שינויים במקרקעין ולהוציא את המיטלטלין ששמשו לעבודות הבניה.
...
על יסוד כל אלו קבע ממצאי עובדה ומהימנות שלפיהם הגיע לכלל מסקנה כי עלה בידי המשיב לבסס "עילת התביעה חזקה לכאורה" (פסקה 37 בהחלטה).
שכן, אף שנקבע כי לא נראה כי ישנו יתרון למי מן הצדדים בשאלה זו, בפועל בית המשפט קמא הגיע לכלל מסקנה כי יש להעדיף את מצבו של המשיב וזאת מהטעם שהעדפת המבקשים תביא לפגיעה בצדדים שלישיים.
לנוכח כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ותקנה 109- "בית המשפט רשאי להורות למשיב להמנע מלעשות או להמנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו פעולה כלשהיא, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי- מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין". היינו על המשיבים- מבקשי הסעד הזמני- היה להוכיח את הנידרש מהם לאורו של כתב התביעה שהוגשה בנתיים (תביעה כספית בלבד).
האם הוכיחו המשיבים את הנידרש מהם לצורך קבלת הצוו, הן עובר לקבלת הצוו הארעי לפני הגשת כתב תביעה, והן במועד הדיון, לאחר הגשת כתב תביעה? התנאים למתן צו מניעה זמני שעניינו מניעת כניסת המבקש לנכס ואף פינויו ממנו- הדין החל ברע"א 769/11 אלמסוני נ כרמון (4.5.11), נקבע כי השיקולים למתן סעד זמני, הנם סכויי התביעה, מאזן הנוחות, כאשר בין שיקולים אלו מתקיימים יחסי גומלין.
יצויין כי בעיניין זה אישרה ערכאת העירעור את החלטת הערכאה הדיונית שלא ליתן צוי מניעה על המנעות מבצוע פעולות הקשורות בנכס מקרקעין, בדומה לעניין שבפנינו.
...
דיון והכרעה- כפי שיפורט להלן- דין טענות המבקש להתקבל, ודין טענות המשיבים להידחות.
התוצאה - נוכח האמור לעיל, המסקנה היא כי אכן, כפי שנקבע בחלק האופרטיבי של החלטת בית משפט קמא, הצו הארעי שניתן אינו יכול לעמוד עוד, ודינו להתבטל.
סיכומו של דבר התוצאה הינה, כאמור, הצו הארעי שניתן ביום 21.8.23- מבוטל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בבקשה לצוו מניעה זמני מבוא בפניי בקשה למתן סעד זמני החופף לסעד הקבוע המבוקש בתביעה, והוא "שיאסר על המשיבות לתפוס חזקה או לעשות כל עבודה או שינוי במקרקעין שלא על פי צו מתאים של בית המשפט המוסמך או ללא הפקעת זכויות הבעלות והחזקה במקרקעין כדין" (מתוך הבקשה).
יחד עם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, ומשהוריתי על צירוף מנהל מקרקעי ישראל, וזה הגיש תגובתו לבקשה והעמיד נציג לחקירה, לצורך הדיון אתעלם מחוסר תום לב זה. ההליכים השונים שננקטו ע"י התובעים עד היום ת.א. 14316-10-19 במסגרת התביעה הנ"ל התבקש סעד זמני המונע מהנתבעות לפעול במקרקעין.
...
איני מקבלת טענה זו. כל המבקש סעד הוא בבחינת "המוציא מחברו" ועליו נטל הראיה.
להבנתי, בשלב זה, ונוכח העובדה כי עד כה התובעים לא הוכיחו כי מדובר בשטחים במיקומים שונים, ואף לא טענו כי השטח אליהם הם מכוונים רשום על שמם, או על שם צד שלישי שאינו המדינה, אני קובעת בשלב זה ולצורך הדיון בסעד הזמני, כי מדובר בצו מניעה שהתובעים מבקשים שיוצא בנוגע לחלקה 1 בגוש שומא 30110 - מקרקעין הרשומים בבעלות המדינה, ואשר לגביו חלות תכניות שונות (עמ/6, עמ/9 ו-101-0872952).
סוף דבר נוכח הנזק שלא ניתן לאמוד, באי פיתוח הטיילת לרווחת הציבור, לרבות הציבור המוסלמי עליו נמנים המבקשים, בהינתן אופיה המיוחד של ירושלים, מיקום המקרקעין ליד חומות העיר העתיקה, והיותה עיר בירה מתויירת, כמו גם סיכויי הצלחה נמוכים בתביעה בנוסחה הנוכחי, והתנהלות המבקשים עד כה, לאורך ארבע השנים שחלפו מאז נקטו בהליך המשפטי הראשון, אני מוצאת כי יש לדחות בקשתם לצו מניעה זמני.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת, שגה בית המשפט קמא כאשר נתן צו מניעה זמני, מבלי שהמשיבים הוכיחו שום זכות במקרקעין.
נטען כי תפילה בבית הכנסת במשך שנים רבות אינה מעניקה למשיבים זכות המונעת מן הבעלים של המקרקעין לפעול לחזוק המבנה המצוי בשטח שבבעלות המבקשת.
בהתאם לאמור, צו המניעה הזמני מבוטל והביטול ייכנס לתוקף בעוד 7 ימים ממועד החלטה זו. בתום תקופת ששת החודשים תאפשר המבקשת למשיבים להכנס למבנה המשופץ ועשות שימוש בבית הכנסת, כפי שהיה נעשה עד להגשת הבקשה לסעד זמני בבית המשפט קמא, בהתאם להתחייבות שנרשמה בפרוטוקול הדיון מיום 7.2.24 (עמוד 2, שורות 27-30).
...
הואיל ומדובר בתקופת ביניים למשך 6 חודשים בלבד, סבורני שאין הוראה בדין או בהסכם הרכישה, המחייבת את המבקשת לשאת בהוצאה של 50,000 ₪ לשם התאמת מקום חלופי ולשלם 60,000 ₪ נוספים כדמי שכירות של מקום חלופי (לתקופה של 6 חודשים).
סוף דבר לאור כל האמור, סבורני שיש מקום ליתן רשות ערעור ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.
לעצם העניין, סבורני כי דין הערעור להתקבל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו