בקשה למתן סעד זמני לאכיפת יחסי עבודה

מסגרת נורמאטיבית בע"ע (ארצי) 30914-04-10 שמחה בוסי - רשות הגנים של אגודת ישראל (12.9.10) סוכמה ההלכה הפסוקה בנוגע לתנאים הנבחנים בעת הכרעה בבקשה לסעדים זמניים, באופן הבא: "כאשר מוגשת בקשה למתן סעד זמני עלינו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים עקריים: קיומה של זכות לכאורה, הנבחנת באמצעות בדיקתם של סכויי התביעה העיקרית, וקיומה של הצדקה למתן סעד טרם בירור התביעה לגופה, הנבחנת באמצעות "מאזן הנוחות" (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, החלה בבתי הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991).

בהלכה האמורה חל כירסום מסוים ונפסק ש"אין לומר כי אכיפת יחסי עבודה מהוה בהכרח 'סטייה מדרך המלך'" (בר"ע (ארצי) 20400-09-15 סוהיר תורכי - המועצה המקומית שעב (20.9.15)) והדברים נכונים מקל וחומר שעה שעסקינן במעסיק בשירות הצבורי (ר' ע"ע (ארצי) 36316-06-12 עריית רמת השרון - עו"ד איילת שושני-ג'ינו (24.2.15)). כך או כך, מדובר, כאמור, בסעד שבשיקול דעת ויש להכריע בבקשה לסעד מסוג זה על יסוד כלל הנסיבות הרלבנטיות.

...

לא מצאנו הצדקה להגשת הבקשה בשיהוי שבו הוגשה ויש במועד הגשת הבקשה כשלעצמו כדי להצדיק דחייתה.

בשים לב לשיהוי הרב שננקט במועד הגשת הבקשה, אשר את הנימוק שנטען ביחס אליו לא מצאנו לקבל, ובהתחשב גם באפשרות הממשית לפגיעה בצד שלישי שעניינו כרוך בהליך זה (היועצת החדשה שהתקבלה לעבודה בבית הספר), שוכנענו כי דין הבקשה להידחות.

מהטעמים המפורטים הבקשה נדחית.

ביום 14.9.22 הגישה המבקשת תביעה למתן צו עשה קבוע המורה על אכיפת יחסי עבודה.

המשיבה טענה שאין להורות על אכיפת יחסי עבודה כך שאין בטענות כדי להצדיק סעד זמני ומקומן להתברר בהליך העקרי.

...

ראשית, נראה לכאורה שאין מחלוקת עובדתית בדבר תחולת הסכם 1979, בו נקבע שנדרשת הסכמת ההסתדרות לפיטורי עובד קבוע, כדוגמת המבקשת כאן, ובו נקבע מנגנון יישוב חילוקי דעות; שנית, התנגדות נציגי ההסתדרות וועד העובדים הובעה כבר בשימוע, והדברים עולים מתוך פרוטוקול השימוע כמו גם מהחלטת הפיטורים (סע' 21 להחלטה, נספח 8 לבקשה) ועל רקע האמור לא ניתן לקבוע בשלב זה שההסתדרות הביעה מעין הסכמה שבשתיקה לפיטורים משלא הצטרפה להליך בשלביו המוקדמים או משלא הודיעה על הפעלת מנגנון יישוב הסכסוכים מיד ובסמוך לפיטורים; שלישית, הפגיעה בזכויות הדיוניות של המשיבה מכך שהטענות בהקשר להסכם 1979 הועלו באיחור צומצמה במידת מה שכן הטענות הועלו במהלך הדיון ולמשיבה ניתנה זכות תגובה לאחר שהוגש העתק מההסכם ולאחר שהוגשה עמדת ההסתדרות (וראה: בפסקה השניה לסע' 10 לפסק הדין בבר"ע (ארצי) 20400-09-15 תורכי – המועצה המקומית שעב (20.9.15)).

מהאמור אנו מסיקים שההליך אינו לוקה בשיהוי אובייקטיבי, שכן לא שוכנענו במידה מספקת שלצד השני נגרמו בפועל נזקים ישירים ועקיפים שהיו נמנעים אילו המבקשת היתה פועלת באופן מיידי.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת.

לאורך השנים חל כירסום במגמה זו וכיום סעד של אכיפת יחסי עבודה, כפי שמתבקש במסגרת בקשה זו, הוא סעד שבשיקול דעת (ר' ע"ע (ארצי) 506-09‏‏ רות הורוביץ נ' עמותת בית חנה, ניתן ביום 24.10.10; כן ר' בר"ע (ארצי) 24480-10-19 ארז כהן - הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, ניתן ביום 13.11.19).

בהתאם לפסיקה, בין התנאים העומדים לבחינה בבסיסו של הסעד הזמני קיים יחס של "מקבילית כוחות", קרי ככל שבית הדין יתרשם כי סכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עמו בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך (ר' בין היתר רע"א 6994/00‏ בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, ניתן ביום 30.4.2001; בר"ע (ארצי) 24480-10-19 ארז כהן - הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, ניתן ביום 13.11.2019).

...

נוכח האמור, לא שוכנענו בקיומה של זכות לכאורה של המבקשת כלפי המשיבה.

עם זאת, מקום בו 'עוצמת הזכות לכאורה' העומדת למבקשת, כפי שסבורים אנו בשלב זה, אינה עומדת ברף הנדרש להוכחת עילת תביעה לכאורה, הרי שבהתאם ל"מקבילית הכוחות" הנטל המוטל עליה להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה הינו מוגבר.

סוף דבר לאחר שקילת כל האמור לעיל, כאשר על פי הראיות לכאורה שהוצגו בשלב זה, לא שוכנענו בקיומה של עילה לכאורה למתן הצו המבוקש להשבת המבקשת לעבודתה וכאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, סבורים אנו כי דין הבקשה להידחות.

אשר לסכויי התובענה קבע בית הדין האיזורי כך (סעיף 40): "מבלי לקבוע מסקנות בשלב זה, ניכר כי נידרש בירור עובדתי לצורך בחינת הבקשה להכיר במבקשת כעובדת הרשות. אכן, לא ניתן להיתעלם מכך שהמבקשת עברה מנותן שירותים אחד לבא אחריו במשך למעלה מעשור ומחצה ורק לאחר שעמדה על זכויותיה מול הרשות לא המשיכה להיות מועסקת אצל נותן השירותים הבא. יחד עם זאת המבקשת לא הבהירה כיצד הועסקה על ידי נותני השירותים הנכנסים והאם פנתה לנותן השירותים שזכה במיכרז. במסגרת הסעד הזמני אין מקום לברר זאת שכן ממילא כפי שציינו לעיל, קיימת זהות בין הסעד הזמני לעיקרי ומבוקשת בפועל אכיפת יחסי עבודה כלפי מי שנטען שיש להכיר בו כמעסיק – נושא שלא מבורר ומוכרע במסגרת הליך זמני". אשר למאזן הנוחות נקבע בהחלטת בית הדין האיזורי כך (סעיף 41): "ביחס לנזקיה של המבקשת. הטענה לנזקים אינה ברורה, המבקשת מעלה טענות כלליות, שאינן נתמכות בראיות. ברי כי אדם מפוטר חווה קשיים כלכליים ואף מעבר לכך שעה שנגדע מטה לחמו, יחד עם זאת המבקשת לא פעלה מיד לאחר פיטוריה וכן מבקשת בפועל שייקבע כי הרשות היא המעסיקה שלה, עניין שיש לו השלכה רחבה, במיוחד שעה שמדובר ברשות ציבורית ואין מקום לעשות כן במסגרת סעד זמני. יתר על כן, דוקא בשל כך, הנזק שייגרם לרשות מהיעתרות לבקשה עולה על הנזק שייגרם למבקשת. נזכיר כי המבקשת לא כימתה את תביעתה שהוגשה כסעד הצהרתי בלבד ואין בו תביעה לפצוי כספי כזה או אחר. מקובלת עלינו טענת הרשות כי מתן צו עשה לאכיפת יחסי העבודה בשלב זה של הדיון עשוי לפגוע לא רק ברשות אלא גם לגרום לעיוות ופגיעה באנטרס הצבורי הטמון בתכלית הליכי גיוס עובדים בהתאם לדיני המכרזים להם מחויבת הרשות". בית הדין האיזורי סילק את הבקשה לסעד זמני כנגד המשיב 2 תוך שנימק החלטתו בכך ש"המבקשת העידה לפנינו כי אין לה כל בקשה כלפיו, ועל כן לא ברור מדוע הוכנס להליך הזמני ונגרמו לו הוצאות בשל הצורך להיתגונן בסד זמנים קצר ולהתייצב לדיון.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיבים.

בנסיבות המקרה שבפני לא מצאתי הצדקה לחריגה מהכלל האמור ולא שוכנעתי שקיימות נסיבות המחייבות התערבות בהחלטתה של הערכאה הדיונית.

סוף דבר – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, בכפוף להערה בסעיף 27 סיפא בעניין זירוז בירור ההליך, ככל הניתן.

מתן סעד זמני של צו עשה משמעו אכיפת יחסי עבודה באופן שהמשיבה תדרש לשבץ את המבקשת בתפקיד בעל רגישות גבוהה, וזאת בשעה שהוכח לכאורה שלא עמדה בחובת האמון והגילוי המוגברות שחלות עליה.

...

אשר למאזן הנוחות, לא שוכנעתי שהמבקשת ביססה עילה להתערבות בהחלטת בית הדין האזורי.

לא שוכנעתי שמאזן הנוחות נוטה לצד מתן צו המחייב המשך העסקה של עובדת על אף שלא נתקיימו לגביה דרישותיה של חקיקת המשנה.

ויודגש, המדובר בקביעה שהינה לכאורית בלבד על יסוד המארג הקונקרטי שהונח בפני בית הדין האזורי בשלב זה. סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית, ומשלא התבקשה תגובת הצד שכנגד אין צו להוצאות.