חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן סעד זמני בעתירה נגד החלטת ועדת האכלוס העליונה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העתירה שבכותרת מופנית כנגד שתי החלטות של ועדת איכלוס עליונה הפועלת אצל משרד הבינוי והשיכון: האחת, החלטה מיום 8.12.2020 לפיה נדחתה בקשת העותרת להכיר בה כ"דיירת ממשיכה" בדירה ציבורית בה התגוררו אמה ואחיה המנוחים.
בהחלטה מיום 8.12.2020 הועדה העליונה דחתה את בקשת העותרת להקניית זכויות חוזיות כ"דיירת ממשיכה" בדירה, בזו הלשון: "דחיית הבקשה – סיבה לאי זכאות: לפי נוהל, הדייר החוזי היה אח המבקשת שאושר לדירה זו במסגרת 'דייר ממשיך'. בהתאם להוראות החוק אין זכאות לדור שני, ולא עונה להגדרת קרוב, כמו כן לא התגוררה בדירה הציבורית עם הדייר החוזי ברציפות מהתאריך הקובע 8/2009 ועד לפטירתו – בנתונים אלה לא עונה להוראות החוק. לא ניתן לערער לועדה הציבורית.
זאת ועוד; העותרת צירפה לבקשתה לסעד זמני את ההחלטה הראשונה של הועדה העליונה מיום 8.12.2020, בלא לצרף את ההחלטה השנייה של הועדה מיום 27.12.2020.
למרות זאת, נוכח העובדה שהעותרת מייצגת את עצמה, ראיתי בבקשתה לצוו מניעה זמני גם כתב עתירה, וכן איפשרתי לה לטעון לפניי כנגד שתי החלטותיה של הועדה העליונה.
...
מאחר שהתנאים הסטטוטוריים להכרה ב"דייר ממשיך" לא התקיימו בעניינה של העותרת, המסקנה היא כי בדין נדחתה בקשתה של העותרת על-ידי הוועדה העליונה ואין להתערב בכך.
סוף דבר נוכח הטעמים שפורטו, אין מנוס מדחיית העתירה וכך אני מכריעה.
בשים לב לנסיבותיה האישיות של העותרת וכדי לאפשר לה תקופת התארגנות, אני קובעת שהצו הארעי למניעת פינויה מהדירה יוארך עד יום 1.7.2021, כך שתוך תקופה זו ולכל המאוחר עד יום 1.7.2021 העותרת תפנה את הדירה (ראו והשוו: עע"ם 2721/14 שניידר הנ"ל, פס' 15 לפסק דינו של כב' השופט מזוז; עע"ם 3478/14 נוף נ' משרד השיכון, פס' 4 (20.11.2014); עע"ם 6670/15 מקונן נ' מדינת ישראל (9.1.2017); עע"ם 8782/14 מנחם נ' משרד הבינוי והשיכון, פס' 42 (12.6.2017)).

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בעירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ת' בר-אשר) בעת"ם 18860-11-21 שניתן ביום 14.12.2021, בגדריו נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת ועדת האיכלוס העליונה מטעם המשיב 2, בה נקבע כי המבקש אינו עומד באמות המידה לזכאות לדיור צבורי.
...
דיון והכרעה לאחר העיון בבקשה, בנספחיה ובהחלטות השיפוטיות שניתנו בהליכים הקודמים שנוהלו בעניינו של המבקש, שוכנעתי כי דינה להידחות, אף מבלי להורות על הגשת תשובה.
לא שוכנעתי כי יש להעדיף במקרה זה את האינטרס של המבקש אשר, כזכור, פלש לדירה, על פני האינטרס הלגיטימי והחשוב של אותה דיירת.
התוצאה היא כי הבקשה נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופטת י' וילנר:[ לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ת' בר-אשר) בעת"ם 18860-11-21 שניתן ביום 14.12.2021, בגדריו נדחתה עתירת המערער נגד החלטת ועדת האיכלוס העליונה מטעם המשיב 2, הוא משרד השיכון, בה נקבע כי המערער אינו עומד בקריטריונים לזכאות לדיור צבורי.
לאחר שעמידר דרשה מהמערער לפנות את הדירה, הגיש המערער ביום 6.6.2021 בקשה למתן סעד זמני למניעת הפינוי לבית משפט השלום בירושלים (ת"א 11355-06-21), ואולם, משלא הוגשה על ידו תובענה עיקרית בנידון, מחק בית משפט השלום את הבקשה.
על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 43319-09-21), ובמקביל הגיש בקשה לזכאות לדיור צבורי לועדת האיכלוס העליונה מטעם משרד השיכון.
...
דיון והכרעה לאחר ששמענו את טענות הצדדים, שוכנענו כי דין הערעור להידחות.
לא שוכנענו כי המקרה שלפנינו בא בגדר מקרים חריגים אלה.
סוף דבר: הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ככל הנראה מדובר היה בנסיון של המבקש, כשאינו מיוצג, לעתור כנגד החלטה של בית המשפט לעניינים מקומיים שהורתה על הריסת הדירה - כמפורט להלן.
לאחר דיון ביום 7.11.2021 החליט כב' השופט אריה רומנוב לדחות את העירעור, תוך שהורה על עיכוב פינוי התובע דנן מן הדירה עד יום 15.11.2021 בכדי לאפשר למערער להגיש עתירה מינהלית בעיניין החלטת ועדת איכלוס עליונה של משרד הבינוי והשיכון אשר דחתה את בקשתו לדיור צבורי.
כאמור לעיל, ההליך האמור הוזכר בהחלטתה המסכמת של כב' השופטת טוקר מיום 29.9.2021 ב-ת"א 11355-06-21 וככל הנראה גם היה המניע להגשת הבקשה למתן סעד זמני על ידי הנתבע כאן.
...
רק עתה מצאתי כי ביום 27.6.2019 ניתנה החלטתי בתיק האמור המורה על הריסת הבינוי, תוך שהוריתי להמציא את אותה החלטה ללשכת הרווחה אשר הנכס מצוי בתחומי פעילותה - תוך רגישות להשלכות הצו שניתן.
בסיפה לכתב ההגנה נאמר: לאור כל האמור לעיל, יתבקש בית המשפט הנכבד לשקול את החרגתו של הנתבע תחת נוהל 5.1.4 ו/או לכל הפחות לשקול אמצעי חלופי אשר יכול לסייע לנתבע לעמוד בתשלומי שכר דירה וצרכיו הבסיסיים, תוך שמירת זכותו לכבודו ומניעת הותרתו ללא כל קורת גג תוך הגברת הסיכון לעצירת והורדת שיקומו לטמיון ומניעת התאקלמותו בחברה.
התוצאה התביעה מתקבלת במלואה.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון עע"מ 3623/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: שוקי שאולקר נ ג ד המשיבים: 1. משרד הבינוי והשיכון 2. עמיגור ניהול נכסים בע"מ בקשה למתן סעד זמני בעירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 15.3.2023 בעת"מ 14361-09-22 שניתן על ידי כב' השופטת ג' לוין בשם המבקש: עו"ד עדן חג'ג' בשם המשיב 1: עו"ד נועה רוזנברג בשם המשיבה 2: עו"ד שי קגן ][]החלטה
לפניי בקשה למתן סעד זמני בעירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ג' לוין) מיום 15.3.2023 בעת"מ 14361-09-22, בו נדחתה עתירת המבקש להכיר בו כ"דייר ממשיך" בדירה הציבורית בה התגוררה אמו המנוחה.
ביום 20.6.2022 דחתה עמיגור את הבקשה בציינה כי "המבקש לא עומד בהוראות החוק של בן ממשיך. לא התגורר עם אימו 4 שנים טרם פטירתה ולא בתאריך הקובע 08/2009". במקביל, הגיש המבקש ביום 19.6.2022 בקשה להקניית זכויות חוזיות בדירה לועדת איכלוס עליונה במשרד הבינוי והשיכון (הוא המשיב 1.
ביום 7.9.2022 הגיש המבקש עתירה מנהלית נגד החלטה זו, בה התבקש בית המשפט להורות למשיבות להכיר בו כדייר ממשיך של אמו ולהקנות לו זכויות בדירה.
...
דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים מזה ומזה, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה לסעד זמני.
אף שעל פני הדברים סיכויי הערעור דנן להתקבל נחזים להיות נמוכים, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה לאור שיקולי מאזן הנוחות.
עם זאת, אני סבורה כי ניתן לצמצם ולאזן נזק זה באמצעות קביעת הדיון בערעור במועד קרוב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו