בקשה למתן סעד זמני בערעור על דחיית עתירה לביטול צו הריסה

בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בעירעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט מ' רניאל), בעת"מ 34289-03-20 מיום 24.11.2020.

יצוין, כי בית משפט קמא נתן בתחילתו של ההליך צו ביניים זמני לעיכוב הליכי ההפקעה, אשר בוטל ביום 24.11.2020 עם מתן פסק הדין בעתירה.

מבחינה זו, גם אם בסופו של יום יתקבל ערעור המבקשים לאחר הריסת הקיר, הרי שמדובר בנזק הניתן לפצוי כספי.

סוף דבר, שהבקשה למתן סעד זמני נדחית.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

משכך, כאמור, דין הבקשה להידחות.

סוף דבר, שהבקשה למתן סעד זמני נדחית.

ביום 1.3.2021 ניתן פסק הדין מושא העירעור אשר דחה את עתירת המבקש, תוך חיוב המבקש בהוצאות בסך 5,000 ש"ח. על רקע האמור הוגש ערעור על פסק הדין ובצדו בקשה למתן סעד זמני בעירעור שימנע מהמשיבים לממש את צוי ההריסה – היא הבקשה שלפניי (להלן: הבקשה).

כידוע, שניים הם השיקולים שנקבעו בפסיקת בית משפט זה למתן סעד זמני עד להכרעה בעירעור: (א) סיכוי העירעור להיתקבל הם טובים; (ב) מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד הזמני, כך שעלול להווצר קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו ככל שיזכה בעירעור ופסק הדין יבוטל (עע"ם 2803/06 מאיר ובניו בע"מ נ' הגיחון מפעלי מים וביוב ירושלים בע"מ, פסקה 8 והאסמכתאות המובאות שם (11.4.2006); עע"ם5643/11 אלקו התקנות ושירותים 1973 בע"מ נ' המועצה האזורית עמק הירדן, פסקה 4 והאסמכתאות המובאות שם (4.9.2011)).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסעד זמני לתקופת הערעור להתקבל.

במקרה דנן, סבורני כי מאחר שמדובר בסעד זמני שמשמעותו עיכוב הריסת בית מגוריהם של המבקש ובני משפחתו, יש להיעתר לבקשה.

סוף דבר: הבקשה למתן סעד זמני מתקבלת אפוא.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט אביים ברקאי) מיום 9.9.21 בת"א 40431-08-21 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני.

המשיבים בבקשת לביטול צו מניעה אירעי שניתן במעמד צד אחד נקבו ב- 19 הליכים שהתנהלו/ מתנהלים בסוגיית הבנייה: ע"מ 34959-07-13 וינברג נ' וילוז'ני עע"מ 8434/13 וינברג נ' וילוז'ני ת"א 24537-03-14 וינברג נ' רשות מקרקעי ישראל ת"א (ת"א) 48072-11-14 וינברג נ' וילוז'ני ע"א 1523-12-14 וינברג נ' רשות מקרקעי ישראל ת"א 52875-01-19 וינברג נ' וילוז'ני עת"מ 1817-07-19 וינברג נ' עריית תל אביב ת"א 46485-07-19 וינברג נ' רשות מקרקעי ישראל ערר 1121/0819 וינברג נ' רשות הרשוי עת"מ 11798-12-19 וינברג נ' ועדת הערר עמ"מ 7579/19 וינברג נ' ועדת הערר בר"מ 699/20 וינברג נ' ועדת הערר בר"מ 4452/20 וינברג נ' ועדת הערר בג"צ 4623/20 וינברג נ' ועדת הערר עת"מ 40350-07-20 וינברג נ' ועדת הערר עת"מ 9923-09-20 וינברג נ' ועדת הערר עע"מ 7991/20 וינברג נ' ועדת הערר עע"מ 7993/20 וינברג נ' רשות הרשוי עע"מ 8926/20 וינברג נ' רשות הרשוי ההליך בבימ"ש קמא ניפתח בפגרה – באוגוסט 2021 למתן צו מניעה קבוע; בשל כך שבניית המשיבים תיגרום ל"היזק ראיה" למבקשים, פתיחת חלונות לכיוון בית המבקשים תאפשר למשיבים להשקיף או לצפות או לראות את הנעשה בבית המבקשים וכן בנייה המהוה "מיטרד ליחיד" ופגיעה בפרטיות.

כאן ייאמר שאף אם ייקבע בסופו של יום שאכן היה מקום לתביעה הנזיקית החדשה שהוגשה כעת על ידי המבקשים – הרי עדיין ניתן יהיה לתקן כל עוולה בדרך של מתן פיצוי ואף בדרך של הוצאת צו הריסה, ככל שייקבע כך על ידי בית המשפט.

שם היתייחס בית המשפט לקבלת היתר על ידי המשיבים ולדחיית עתירה מנהלית כנגדו וקבע שהוצאת ההיתר מסיטה, כשלעצמה, את "נקודת האיזון בין האינטרסים המנוגדים", וכלשון בית המשפט (ההדגשות לא במקור) – "שתיים הן אמות המידה לבחינת בקשה למתן סעד זמני בעירעור: סכויי העירעור להיתקבל ומאזן הנוחות בין הצדדים. היחס בין שני שיקולים אלה הוא של "מקבילית כוחות", אולם ככלל השיקול המכריע בין השניים הוא מאזן הנוחות.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, ולפיכך מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

שגה בדבר הקביעה בנוגע לשיהוי- רק ביום 15.8.21 החלו עבודות הבניה והבקשה הוגשה בחלוף יומיים ונטען כי בימ"ש קמא לא קבע מה סיכויי התביעה והותיר נושא זה פתוח בניגוד לצורך לקבוע קביעות בעניין זה. כאמור; בפתח החלטתי, דין הבקשה להידחות.

ומן הכלל אל הפרט: בימ"ש קמא לא קבע כי רק בשל העובדה שבימ"ש העליון דחה בקשה לסעד זמני/צו מניעה אזי דין הבקשה שהוגשה לבימ"ש שלום – דחייה; אלא נימק מדוע בנסיבות; לא יהיה זה ראוי ליתן צו סותר; בייחוד כאשר בימ"ש עליון בנוגע למאזן הנוחות נימק מדוע המאזן אינו נוטה לטובת המבקשים.

לסיכום: החלטת בימ"ש קמא אינה מחייבת התערבות ערכאת ערעור ודין בקשת רשות הערעור להידחות.

בקשה למתן סעד זמני (שכפי הנראה הוכתרה מתוך טעות כבקשה לעיכוב ביצוע) שבגדרה נתבקש צו שיורה על עיכוב הריסת המבנה היביל שבמוקד העירעור, וזאת עד להכרעה בעירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 23.12.2020 (השופט צ' דותן, עת"מ 23663-08-20) (להלן: הבקשה ו-פסק הדין).

ואולם עוד לפני שהתקבלה ההחלטה בהשגה, הגיש ביום 11.8.2020 עתירה לבית המשפט המחוזי בבקשה שיבטל את הצוו ויורה על הותרת הודעת התיקון על כנה – כך שיתאפשר לתקן את המבנה, ולחדש את פעילות בית הכנסת בו. לצד העתירה הוגשה בקשה לצוו ביניים המונע מהעירייה להרוס את המבנה היביל; ואמנם עם הגשת העתירה ניתן צו אירעי כמבוקש, ובהמשך ביום 30.8.2020 ניתן צו ביניים המונע את הריסת המבנה עד להכרעה בעתירה.

עוד נטען לעניין סכויי העירעור, כי אלה אינם משופרים אף בשים לב לכך שכלל לא ניתן להעתר לסעד שנתבקש בעתירה, לנוכח הייעוד התיכנוני של הקרקע; ובהנתן שהעתירה נדחתה על הסף משום חוסר ניקיון הכפיים של המבקש.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

די באמור כדי לבסס את המסקנה שבנסיבות העניין אין הצדקה להיעתר לבקשה לסעד זמני, ועל כן אינני רואה מקום להוסיף ולהידרש לסיכויי הערעור.

התוצאה היא שהבקשה נדחית, והצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 28.1.2021 מבוטל.

לפניי בקשה למתן סעד זמני בעירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (סגנית הנשיא, כב' השופטת ב' טאובר) בעת"מ 31773-11-21 מיום 6.8.2022, במסגרתו נדחתה עתירה מנהלית שהגיש המבקש נגד החלטת המשיבה 1 – הוועדה הארצית לתיכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (להלן: הותמ"ל), לאשר את תמ"ל 1043 "עראבה מיתחם צפוני". המבקש הוא בעלים של חלקה 2 בגוש 19376 ושל חלקה 28 בגוש 19377 בעיר עראבה (להלן: החלקות).

לעניין זה, יצוין כי לטענת הותמ"ל, הוראת הפירסום לשני העיתונים האחרונים בהם פורסמו ההודעות בדבר אישור התכנית ניתנה כבר ביום 18.10.2022, וביום 20.10.2022 הם כבר הודפסו, כך שבמועד מתן הצוו הארעי כבר לא ניתן היה לבטל את ההוראה שניתנה.

בפתח הדברים יובהר כי הבקשה אותה היה על המבקש להגיש היא בקשה למתן סעד זמני בתקופת העירעור ולא בקשה למתן צו ביניים, כפי שהוא כינה אותה.

יחד עם זאת, ברי כי יידרש פרק זמן נוסף עד שיוגשו בקשות להיתרי בנייה ועד שאלה יאושרו; ופרק זמן ארוך עוד יותר עד שתחל ההריסה והבנייה בשטח.

...

דין הבקשה להידחות בראש ובראשונה הואיל והתכנית כבר פורסמה ונכנסה לתוקף.

לכך אוסיף כי גם בחינת טענות המבקש לגופן מובילה למסקנה כי אין מקום לקבל את הבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.