מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן הנחיות בהליך פשיטת רגל

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט קמא נתן את החלטתו, במסגרתה הכריז על המבקש כפושט רגל, ואישר את תכנית הפרעון שהוסכמה על הצדדים, כך שהסכום הנוסף שישולם לקופת הנושים יעמוד על 81,000 ש"ח. ביום 7.2.2019 הגיש המבקש לבית המשפט קמא "בקשה לשינוי החלטה מיום 28.6.2017 בשל שינוי נסיבות". בבקשתו, טען המבקש כי ההחלטה מיום 28.6.2017 קבעה כי לצורך מתן הפטר עליו להשלים לקופת הכנוס 10% מסכום הנשייה, כלומר, סך של 81,000 ש"ח. ואולם תביעות החוב בעיניינו נבדקו רק לאחר הדיון האמור, וזאת בנגוד להנחיות הכנ"ר, לפיה ראוי לקיים דיון בתוכנית הפרעון רק לאחר הכרעה בתביעות החוב, על מנת שהכרעה זו תהיה מונחת לנגד עיני בית המשפט של חידלות פרעון.
המבקש טוען כי הדבר מנוגד להנחיות הכנ"ר (האפוטרופוס הכללי והכונס הרישמי, המחלקה המשפטית אוגדן הנחיות למנהלים מיוחדים ולנאמנים בהליך פשיטת הרגל 10 (2017) (להלן: "הנחיות הכנ"ר")), המנחות כי הכרעה בתביעות החוב תשלח לנושים בתוך 12-9 חודשים ממועד צו הכנוס, במטרה להביא לגיבוש מצבת תביעות חלוטות עד המועד להגשת הדו"ח הסופי ותכנית הפרעון לבית המשפט.
...
המבקש לא הציג טעם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה, ובהתחשב בכך כי שיקול דעתו של בית משפט של פשיטת רגל הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור, לא מצאתי כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור ([רע"א 5633/18]בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 (16.10.2018); ע"א 9007/15 אמיר נ' אמיר, פסקה 4 (11.12.2016); רע"א 8523/18 זוהר נ' עו"ד ליברט דורון, פסקה 6 (‏23.1.2019)).
גם טענה זו דינה להידחות.
משגם המבקש היה חלק מהסכמה כללית זו – מה לו כי ילין עליה? סוף דבר: הבקשה נידחית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 20.11.2019 ניתנה החלטתו של כב' נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כתוארו דאז, השופט אורנשטיין במסגרתה קבע כי מקום בו הסעד העקרי המבוקש במסגרת ההליך הוא ביטול צוים אשר ניתנו בבית משפט זה במסגרת הליך פשיטת הרגל, ובהנתן מעורבותה של המבקשת באותם הליכים, נתונה הסמכות לידון בתובענה לבית המשפט המחוזי מרכז, אשר דן בתיק פשיטת הרגל, וכי בית משפט זה יחליט על האופן שבו יש לברר את הסעדים המבוקשים.
כפועל יוצא של עתירת המבקשת, ניתנו ביום 2.6.2020 הנחיות להגשת ראיות, ונקבע מועד לדיון במסגרתו נחקרה המבקשת על ידי הנאמנות כמו גם על ידי החייב.
...
בהינתן מסקנותיי אלו, אני מוסיפה ומורה בזאת כדלהלן: 80.1 עתירתה של המבקשת למתן סעד הצהרתי על פיו חשבון הבנק נשוא הדיון שימש אותה באופן בלעדי, נדחית.
80.2 עתירת המבקשת להורות כי הערבויות הבנקאיות בהיקף כולל של 492,500 ₪, מקורן בכספיה שלה, ועל כן יש להשיב את כספי מימוש אותן ערבויות לידיה, נדחית.
המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לידי המבקשת, החייב והנאמנות.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כמו כן יש ליתן הנחיות לקידום ההליך.
אלא, כי לאמור לעיל יש להוסיף ולהבהיר כי אין המדובר בבקשה ראשונה המוגשת על ידי החייב ואשר עניינה כתב ההיתחייבות או עיכוב הליכי ההוצאה לפועל ביחס למימוש הנכס, אלא כי החייב הגיש במסגרת תיק פשיטת רגל זה, מספר רב של בקשות, בכל פעם תוך שימוש בכותרת אחרת, או טענה אחרת, אלא כי בבסיס כל אלו עומדות טענותיו לעניין זכויותיו בנכס, העידר זכויות מי מהמשיבים מכוחם של הסכמים אלו ואחרים או כתב ההיתחייבות, והיעדר הצדקה לניהולו של הליך מימוש הנכס במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
במסגרת תגובת הנאמנות לבקשת החייב, צוטט חלק מהחלטתו של כב' השופט סולברג ברע"א 3285/15 כדלהלן: "לא למותר לציין כי צו ההכרזה על המבקש כפושט רגל ומינוי הנאמנות, לא נזכרו בבקשה שלפני, וזאת אף לאחר שבית המשפט המחוזי עמד במפורש על חסר זה ביחס לבקשה שהוגשו לו. מעיון בהליכים קודמים שניהל המבקש אגב הסיכסוך סביב הנכס (בש"א 10419/07 חלא יצחק נ' שייקה הללי (5.7.2007)), עולה כי אין זו הפעם הראשונה שבה הוא אינו מוסר לבית המשפט את מלוא המידע הרלבנטי, ובכך נוהג בחוסר ניקיון כפיים. לפנים משורת הדין, ורק בשל העובדה שלא התבקשה תשובה, לא ניתן צו להוצאות. תהא הערתי זו תמרור אזהרה למבקש.". ביום 16.6.2015, לאחר הגשת תגובות לתשובות, והודעות נוספות במסגרת הבקשה, הודיע המבקש כי הוא עותר לביטול הבקשה, תוך העלאת טענות כלפי הגורמים השונים הנוגעים לנכס.
...
כן אני מורה כי המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך של 7,500 ₪.
מקביל, יש לקדם את הליך פשיטת הרגל לגופו, ולצורך כך אני מורה כי הנאמנות יגישו בתוך 45 יום מהיום דו"ח עדכני ומפורט, בעניינו של החייב.
המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ברע"א 7008/18 ברוכמן נ' הכנ"ר (פורסם בנבו, 2.1.2019), עמד בית המשפט על התנאים הנדרשים לשם ביטול צו עיכוב היציאה: "כשעסקינן בבטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ, איזון ראוי של האינטרסים שבבסיס הליך פשיטת הרגל מחייב קיומם של מספר תנאים: ראשית, על הבקשה להתבסס על נימוקים משכנעים המצדיקים את יציאת החייב מהארץ, כגון "שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי" (עניין טאהא, פסקה 19).
שנית, על החייב לעמוד בכל הדרישות שעליהן הורה בית המשפט המנהל את הליך פשיטת הרגל או על-פי הנחיות הכנ"ר, ולהגיש את הדוחות הנדרשים ממנו כסדרם.
לעניין משך הביקור, אני מקבל את בקשת היחיד הועלתה בדיון, לאפשר פרק זמן גמיש, שיעמוד על 30 ימים לכל היותר ועל מנת לאפשר איתור כרטיס טיסה זול עד כמה שניתן.
...
לעניין משך הביקור, אני מקבל את בקשת היחיד הועלתה בדיון, לאפשר פרק זמן גמיש, שיעמוד על 30 ימים לכל היותר ועל מנת לאפשר איתור כרטיס טיסה זול עד כמה שניתן.
לעניין האפשרות שעלתה במהלך ההליך הנוכחי, לתשלום כל יתרת התשלומים ע"פ צו השיקום, היינו הקדמת תשלום, אני מקבל עמדת הנאמן שההליך הנוכחי אינו מתאים לבקשה מעין זו, שיש להגיש בהליך העיקרי ואיני מוצא צורך להכריע בה במסגרת הנוכחית.
תוצאה על יסוד כל האמור, אני מקבל את הערעור ומורה כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל על ידי הממונה, בכפוף למילוי התנאים הבאים: יציאת היחיד את הארץ, למדינת תאילנד בלבד, תהיה בתוך 60 הימים הקרובים בלבד, ותקופת השהות בחו"ל לא תעלה על 30 ימים.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הרקע לערעור ביום 27.2.2018 הגישה המערערת בקשה למתן צו כנוס ולהכרזתה כפושטת רגל (פש"ר 61435-02-18).
במקביל להליך פשיטת הרגל דנן, התבררה בבית משפט השלום ברחובות תביעה כספית שהגישה הנושה נגד הגב' יפה ליברמן, יורשת עיזבונו של מר צבי ליברמן ז"ל (להלן: המנוח ליברמן), חמו של עידו שרעבי, שערב אף הוא לחובותיה של חברת קונספט.
המערערת מפנה להנחיית מנהל המחלקה המשפטית של האפוטרופוס הכללי והכונס הרישמי (להלן: הכנ"ר; "הנחיית מנהל המחלקה המשפטית: בחינת תביעות החוב" מיום 25.12.2017), המנחה את המנהל המיוחד (בפרק ג', סעיף 13.
...
כך נקבע כי: "המנוח (וסיון) [המערערת; הדגשה הוספה] הסכימו לחתום על תניה המנוגדת להוראות הדין (הקוגנטיות, כאמור לעיל) כפי שעולה מתצהירו של מנהל התובעת [הנושה], אשר ציין כי 'החתמתי, באופן אישי, את הערבים... על שטר חוב, וכן החתמתי את הערבים על ערבות אישית לכתב ההתחייבות ולהסכם מסגרת לניכיון שיקים מסחריים והלוואות...'. בסעיפים 12-10 לתצהירו של מנהל התובעת [הנושה], אין כל אזכור [הדגשה במקור] להסברים או לדברים שנמסרו לערבים טרם חתימתם, להבהרות או לתשובות שניתנו להם. מכלל הן נלמד לאו, וניתן להסיק שלא ניתנו לחותמים הסבר, הבהרות או תשובות כלשהן... מצב דברים זה הוא בדיוק המצב אותו ביקש המחוקק למנוע, עם התיקון לחוק הערבות [הדגשה במקור]... מכוח החובה לנהוג בתום לב במהלך מו"מ לחתימת הסכם – והסכם למתן ערבות לאחר הינו הסכם לכל דבר ועניין – נדרשה התובעת [הנושה] למסור למנוח, טרם חתימתו, כי היא רואה בו 'בעל עניין' בחברת קונספט על כל המשתמע מכך. כך, הייתה התובעת [הנושה] מאפשרת למנוח להבין את תפיסתה של התובעת [הנושה] באשר לתפקידו ומידת אחריותו להתנהלות חברת קונספט, ולאימות המידע או שלילתו. התובעת בחרה שלא לעשות כן, על אף היותה מלוּוה ביעוץ משפטי צמוד, ובהיותה מודעת לאפשרות כי במקרים מסוימים, נוצר ללווה חוב שיכול להביא להגשת תובענה כנגד הערב (כפי שנעשה פעמים לא מבוטלות בעבר). על בסיס דברים אלה, אני קובעת כי התובעת הפרה את חובת תום הלב, בשל נסיבות ואופי החתמת המנוח על כתב הערבות" (סעיפים 22-21 לפסק הדין בעניין עזבון ליברמן).
הנה כי כן, בנסיבות שפורטו, בשים לב לאופיו של ההליך ומן הטעמים שפורטו, הגעתי למסקנה כי יש מקום לאפשר בירור ענייני של טענות המערערת.
אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה שההכרעה בתביעת החוב תבוטל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו