תחילתו של ההליך קמא בתביעה כספית בסך 400,000 ₪ ובתביעה למתן צו עשה שהוגשה נגד המשיבה הפורמאלית (להלן: "גוגל") ונגד גוגל ישראל בעילת פירסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות בגין פרסומים ביחס לתובעים – המבקשים החל משנת 2016 באתר Complaintboard.
המסגרת הדיונית בעניינינו היא: בקשה לפי תקנה 500 לתקסד"א.
שלבי הבחינה להם יידרש בימ"ש בבואו להכריע בבקשה לפי תקנה 500 לתקסד"א הם שלושה, ואכן בימ"ש קמא נידרש לשלושת התנאים המזכים תובע באישור להמצאה מחוץ לתחום השיפוט: קיומה של עילת תביעה, קיומה של עילת המצאה לפי החלופות בתקנה 500 לתקסד"א ונאותות הפורום הישראלי לידון בתובענה.
במסגרת הבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט טענו המבקשים כי האירועים נשוא ההליך היתרחשו בישראל, ולמצער בזיקה חזקה לישראל, המבקשים הם אזרחי ישראל, מתגוררים ועובדים בישראל והנזקים שנגרמו להם היתממשו בישראל, מרבית הראיות בישראל.
...
נקבע כי אין טעם מיוחד המצדיק בירורה של התובענה בגבולות ישראל, בין היתר כיוון שמירב הזיקות אינן לישראל ולא הונח דבר לסתור מסקנה זו.
תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור:
חובת ההוכחה לטענת פורום לא נאות מוטל המשיבים, ולא היה מקום לעסוק בכך בבקשה זו.
בימ"ש קמא שגה בקביעתו כי הפורום הישראלי אינו הפורום בעל מירב הזיקות לסכסוך.
סיכומו של דבר, הגעתי למסקנה כי בשלב זה, המתקיים "במעמד צד אחד" ובהעדרם של המשיבים, עלה בידי המבקשים להראות כי הפורום בישראל הוא הפורום הנאות.
לסיכום:
לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות לערער ולקבל את הערעור לגופו.
אני נעתרת לבקשתם של המבקשים למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט.
