בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה

הואיל וגם במועד זה לא הוגשה תגובה עניינית מטעם המשיב (זו הפעם השנייה), הגיש המבקש בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה ובמקביל הוגשה תגובתו לבקשה לסילוק הבקשה על הסף.

...

לאור המפורט מעלה, הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי נדחית.

סוף דבר המבקש כשל בהוכחת איזה מהתנאים הנדרשים בסעיף 229 לחוק לשם ביטול צו ההריסה המנהלי מושא דיוננו.

לפיכך – הבקשה נדחית.

הנתבע לא הגיב במועד ואף לא הגיב עד הגשת הבקשה למתן החלטה בהעדר תגובה בבקשה 39 ביום 7.5.23 (שלושה חודשים אחרי ההחלטה למתן תגובה בתוך 7 ימים), בהעדר תגובה נעתרתי לבקשה למחיקת סעיף 31 לתצהיר הנתבע.

...

התביעה לפיכך כנגד הנתבעת 2 הראל – נדחית.

לאור המייל השגוי שהטעה את ב"כ התובע הקודמת ולאור מצבו של התובע, אינני עושה צו להוצאות לטובת הנתבעת 2, והתביעה כנגדה נדחית ללא צו להוצאות.

התביעה מתקבלת נגד נתבע 1.

באותו היום, הגיש המערער בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה, במסגרתה כלל המערער סעדים שחלקם לא הופיעו בבקשה המקורית, לרבות: צו לעיכוב ביצוע פקודת המאסר מיום 12/05/22; ביטול צו המאסר חלף הקנס; לקבוע כי הקנס שהוטל על המערער במסגרת התיק הפלילי שולם ו/או כי המשיבה אינה רשאית לפעול כנגד המערער לגבייתו, לחילופין להורות כי המשיבה אינה רשאית להוציא כנגד המערער צו/פקודת מאסר לגביית הקנס או בקשר אליו.

...

דיון לאחר שעיינו בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים ובהשלמת הטיעונים בעל פה בדיון שהתקיים בפנינו ביום 29/06/23, בשל הנסיבות שיפורטו להלן, הגענו למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

משכך, אין מנוס מקבלת הערעור.

סיכומו של דבר ולאור האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שאנו מורים על ביטול ההחלטות מיום 02/11/22 ומיום 27/11/22.

בית המשפט המחוזי קבע מועד להגשת תגובות המשיבים, וכן קבע כי אם לא תוגשנה תגובות מטעם הנושים, היחיד יגיש בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובות הנושים.

...

רקע והשתלשלות ההליך לפני בקשה מטעם המוסד לביטוח לאומי לעיון חוזר ולביטול החלטתי מיום 8.8.23.

בהחלטתי מאותו מועד הוריתי למוסד לביטוח לאומי להפסיק תשלום המזונות, ובהחלטה נוספת מיום 7.2.23 התבקש הנאמן לפעול על מנת לוודא יישום החלטתי על ידי המוסד לביטוח לאומי.

מתוך המסמכים שהוצגו עולה, כי היחיד לא ביצע מסירה כדין של החלטתי מיום 4.7.23 למוסד לביטוח לאומי.

על אף האמור, אין בידי לקבל את טענת המוסד לביטוח לאומי על כך שלא ידע על החזרת היחיד להליך; לאחר ביטול הצו לפתיחה בהליכים המשיך המוסד לביטוח לאומי בהליכי גבייה נגד היחיד במסגרת תיק הוצל"פ 03-00723-07-6.

לפיכך, אני מורה על ביטול החלטתי מיום 8.8.23 על השבת הכספים שקוזזו לקופת הנשייה.

בשלב זה ציפיתי לראות בתיק קמא שהמבקשת פועלת לקדם את בקשתה התלויה ועומדת ומגישה מייד בסמוך ליום 8.10.23 בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובת המשיב בצרוף אסמכתת מסירה, שהרי המבקשת כאמור חוששת שמא המשיב יבצע ההחלטה, יפקיד את ההפקדה הכספית הנדרשת ויצא מן הארץ לבלי שוב! אלא שמעיון בתיק קמא עולה כי המבקשת כלל לא פעלה לקדם את בקשתה התלויה ועומדת ולמעשה זנחה את הבקשה! אין כל פעילות בתיק כלל ממועד מתן ההחלטה 28.9.23 ואילך! זאת ועוד: גם ההליך הערעורי לא ננקט- לא כעבור 14 ימים כפי שהצהירה בבקשתה וגם לא כעבור 20 ימים; למעשה מאז מתן ההחלטה הנ"ל 27.9.23 והגשת בקשתה לעיכוב ביצוע עוד באותו היום, חלף למעלה מחודש-חודש וחצי עד שהואילה המבקשת לנקוט את ההליך הערעורי רק בחודש 11/23 (מעיון בתיק קמא עולה כי תחילה הגישה את ערעורה ביום 2/11 בטעות לבימ"ש קמא עצמו, ביום 14/11 מחק בימ"ש קמא את העירעור מחוסר סמכות עניינית והערעור הוגש מחדש לבימ"ש זה ביום 21/11), כשבבקשת רשות העירעור סוקרת המבקשת את השתלשלות ההליכים עד למתן ההחלטה מושא העירעור וזהו! המבקשת לא מציינת שלאחר ההחלטה מושא העירעור הגישה בקשה לעיכוב ביצוע, שלכאורה עודנה תלויה ועומדת, ומה נעשה עם אותה בקשה (כאמור לא נעשה דבר מצד המבקשת.

...

[הערה: ההדגשות בציטוטים שיובאו בפסה"ד להלן, אינן במקור ונועדו לשם ההדגשה בלבד] לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, ומכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), אשר הוחלו גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, שוכנעתי לדחות את הבקשה אף ללא צורך בתשובה, מהטעמים שיפורטו.

לאור כל האמור אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.