ובלשונו של בית המשפט העליון ברע"א 7283/22 חדד נ' יעקב כשדי השקעות בע"מ, פסקה 11 (01/01/23):
"הראציונאל העומד מאחורי רכוז התביעות לפני גורם אחד, הוא הנאמן, חלף הגשת תביעות מרובות לאכיפת חובותיו של החייב לבתי משפט שונים, נעוץ ביכולתו של הנאמן לעמוד על תמונת החובות הכוללת, דבר אשר תורם לקיומו של הליך מרוכז, יעיל, מהיר ושוויוני לחלוקת נכסי החייב..".
בשים לב לאמור, נקבע כי היתר לניהול הליכים משפטיים נגד תאגיד המצוי בהליך חידלות פרעון יינתן רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, "בהם בירור המחלוקת לגופה מצריך הכרעה מורכבת מאד מבחינה עובדתית או משפטית, או כאשר קיים חשש משמעותי כי בירור המחלוקת במסגרת הליכי חידלות הפרעון יגרום עוות דין או יפגע פגיעה של ממש בזכויות הדיוניות או המהותיות של בעלי הדין. כך, למשל, במצבים בהם יש ריבוי נתבעים; כשנדרש הליך מיוחד המחייב מומחיות שאינה מצויה אצל בעל התפקיד שמונה על ידי בית משפט של פשיטת רגל; כאשר בירור תביעת החוב לפני בעל התפקיד יהיה כרוך בעלויות גבוהות מאלו אשר במסגרת תביעה נפרדת; במצבים בהם קיים ניגוד עניינים אצל בעל התפקיד ביחס לתביעת החוב" (רע"א 7205/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אסולין, פסקה 12 (02/01/19); (רע"א 8327/07 שוב נ' רו"ח שמואל רוזנבלום, פסקה 2 (23/12/07)).
לגבי טענת המבקשת לפגיעה בזכותה הקניינית אם תדחה בקשתה, בעוד חברת אורי מקס תוכל להתקדם במימוש הנכס, יובהר כי טרם נתנה לחברת אורי מקס החלטה המתירה לה לפעול למימוש הנכס, ובכל מקרה ניתן רק להניח כי משך הזמן הכרוך בבירור בקשה למתן הוראות אל מול תביעה אזרחית קצר בהרבה, וככל שהמבקשת תפעל להגיש בקשה למתן הוראות במסגרת הליך זה כן יקדם המועד לבירור טענותיה, לרבות הטענה כי יש לסווגה כנושה מובטחת.
...
דיון
לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתיר למבקשת להמשיך בניהול ההליך כנגד החברה מחוץ להליך חדלות הפירעון, להידחות.
סעיף 29(5) לחוק קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון".
הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חדלות הפירעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחיסכון בזמן השיפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (29/07/2021)).
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.
