בקשה למתן הוראות לעניין מימוש כספי תגמולים בפשיטת רגל

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 20307-07-19 קריין נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 74859 לפני כב' השופטת ישראלה קראי-גירון בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: ארמן קריין ת"ז 307293209 להלן: "החייב" בעיניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד אסיא סיוון להלן: "הנאמנת" ובעניין: כלל פנסיה וגמל בע"מ להלן: "המחזיקה" החלטה

בדיון מיום 4.5.2021, לאחר ששמע את טענות הצדדים, אימץ בית המשפט את המלצות בעלי התפקיד, ונעתר לבקשתם להורות על הפטר לאלתר לחייב, בכפוף לכך שהחייב ימחה לקופת הכנוס כספים שאינם מוגנים שעומדים לזכותו אצל מחזיקים שונים, ממועד הפיכתם נזילים, ובהתאם נקבע בהחלטה שניתנה באותו הדיון כדלקמן: "לאחר ששקלתי בעיניין ולאור הנסיבות האישיות והרפואיות של החייב, אני סבורה כי נכון יהיה להכריז על החייב פושט רגל ולתת לו הפטר לאלתר, בכפוף לתנאים שבקשו בעלי התפקיד... אני סבורה כי אכן ראוי שהחייב ימחה לקופת הכנוס כספים שעומדים לזכותו אצל מחזיקים שונים ממועד הפיכתם לנזילים, כל עוד הם אינם מוגנים, כתנאי למתן הפטר לאלתר... אם יתברר כי המידע שנימסר לביהמ"ש בדבר נכסי החייב וחיוביו או כל מידע אחר שניתן אינו נכון, יישקל ביטול ההפטר לאלתר." ביום 6.7.2021 הוגשה בקשת הנאמנת לחתימה על צו המורה למחזיקה להעביר כספים לא מוגנים המצויים אצלה והשייכים לחייב, וביום 8.7.2021 נחתם הצוו כמבוקש.

בהמשך, בעקבות פניות מצד החייב לפדיון כספי הפיצויים והתגמולים בקרן הפנסיה, ערכה המחזיקה בדיקה באתר הכונ"ר ובדיקתה העלתה כי ניתן לחייב הפטר חלוט.

בתגובה צוין כי יש לדחות את טענות המחזיקה לעניין העידר המצאה כדין, בשים לב לכך שהאישור על קבלת החלטת בית המשפט מיום 23.8.2021 הגיע מאותה כתובת דואר אלקטרוני ממנו התקבלה הודעת המחזיקה על מימוש כספי קרן ההשתלמות של החייב – ולכן אין לקבל את טענות המחזיקה הסומכות על כך שעסקינן בשתי חברות שונות (יצוין, כי דבר הדואר האלקטרוני –נספח ז' לתגובת הנאמנת - היתקבל מהכתובת שמכונה "דואר עיקולים" (באנגלית) בתוך האתר Clal-Ins (כלומר, קיצור לכלל ביטוח)).

...

בדיון מיום 4.5.2021, לאחר ששמע את טענות הצדדים, אימץ בית המשפט את המלצות בעלי התפקיד, ונעתר לבקשתם להורות על הפטר לאלתר לחייב, בכפוף לכך שהחייב ימחה לקופת הכינוס כספים שאינם מוגנים שעומדים לזכותו אצל מחזיקים שונים, ממועד הפיכתם נזילים, ובהתאם נקבע בהחלטה שניתנה באותו הדיון כדלקמן: "לאחר ששקלתי בעניין ולאור הנסיבות האישיות והרפואיות של החייב, אני סבורה כי נכון יהיה להכריז על החייב פושט רגל ולתת לו הפטר לאלתר, בכפוף לתנאים שביקשו בעלי התפקיד... אני סבורה כי אכן ראוי שהחייב ימחה לקופת הכינוס כספים שעומדים לזכותו אצל מחזיקים שונים ממועד הפיכתם לנזילים, כל עוד הם אינם מוגנים, כתנאי למתן הפטר לאלתר... אם יתברר כי המידע שנמסר לביהמ"ש בדבר נכסי החייב וחיוביו או כל מידע אחר שניתן אינו נכון, יישקל ביטול ההפטר לאלתר." ביום 6.7.2021 הוגשה בקשת הנאמנת לחתימה על צו המורה למחזיקה להעביר כספים לא מוגנים המצויים אצלה והשייכים לחייב, וביום 8.7.2021 נחתם הצו כמבוקש.

בכל הנוגע למחזיקה, אני סבורה שהוכח מעבר לנדרש כי זו פעלה ברשלנות ובניגוד להחלטות מפורשות של בית המשפט (הן בצו הכינוס והן בהחלטה מיום 4.5.2021), שעה שהעבירה לידי החייב את כספי הפיצויים.

למעלה מן הדרוש אוסיף כי המחזיקה אינה יכולה להחזיק את המקל בשני קצותיו ולטעון מחד גיסא שההחלטה מיום 4.5.2021 לא הייתה ברורה ולכן נדרשה הנאמנת להגיש צו לחתימה בהמשך לה, ומאידך גיסא לטעון כי הנאמנת השתהתה בהגשת צו לחתימה ולכן בשל שיהוי זה נגרמה בסופו של דבר התקלה שארעה אצל המחזיקה.

אני קובעת המשך דיון בעניינו של החייב ליום 23/2/2022 שעה 12:00.

ביום 7.3.2019 היתקיים דיון במסגרתו הוכרז החייב פושט רגל ואושרה בעיניין החייב תכנית פרעון לפיה על החייב להוסיף לקופת הכנוס 46 תשלומים[footnoteRef:1] בסך של 2,500 ₪, ימומשו כספים בלתי מוגנים בנוסף על תכנית הפרעון, ועם סיום ביצוע תכנית הפרעון יגיש הנאמן נוסח צו הפטר לחתימה (להלן: פסק הדין).

כונס הנכסים הרישמי סבר כי נוכח הוראת סעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה) מדובר בכספי פיצויים שאינם מוגנים והם מוקנים לקופת הכנוס.

דיון והכרעה סעיף 181 לפקודה מעניק לבית המשפט לפשיטת הרגל את הסמכות "לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו." בהתאם לכך, גם כאשר סיים הנאמן את תפקידו והושלם הליך פשיטת הרגל ניתן לבטל או לשנות את ההפטר שניתן באמצעות בקשה לעיון חוזר מכוח סעיף 181 לפקודה ובהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה [רע"א 4847/18 יהודה פלנר נ' כונס הנכסים הרישמי (7.10.2018)].

הוראות סעיף 181 לפקודה מאפשרות עיון מחדש, הן בהחלטת בית המשפט לעניין העברת כספי התגמולים לקופת הכנוס הן בהחלטה למתן ההפטר.

...

ביום 5.3.2017 נעתר בית המשפט (כב' השופט ש' סרחאן) לבקשת הראל, בהתאם לתנאי המנהל המיוחד.

לאחר שעיינתי בעמדות הנאמן, החייב, כונס הנכסים הרשמי ובהודעת חברת הראל, אני סבור כי יש לקבל את עמדת החייב ולהותיר בידיו את כספי הפיצויים במלואם.

בנסיבות אלו, סבורני כי האיזון הנכון יהיה להותיר את כספי הפיצויים בידי החייב.

בשים לב לכך שסך כספי הפיצויים עומד היום על סכום של כ- 203,000 ₪ נכון יהיה להורות על השארת כספי הפיצויים בידי החייב וכך אני מורה.

בקשה מס' 17 פתח דבר לפני בקשה מיום 18.6.21 של מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (להלן-"המבקשת" או "הנושה") לקזוז סכום יתרת חוב ההלוואה שנטל החייב מהנושה בשנת 2007 מכספי החייב ברכיב הפיצויים בלבד המוחזקים בקרן הפנסיה המנוהלת אצל הנושה (שיתרתם עומדת ע"ס 123,706 ₪ נכון ליום 28.5.21) וכן בקשת הנושה למתן הוראות ביחס ליתרת כספי רכיב הפיצויים הנזילים בחשבון החייב אצל הנושה וזאת בשים לב לאמור בפסק הדין שניתן בע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים וא.ש. נ' לוי (2.2.20) (להלן-"ענין לוי").

עמדת הנאמן והחייב: הנאמן אינו מיתנגד לבקשה והותיר את ההחלטה בעיניין לשיקול דעת בית המשפט ואולם בהתייחס למקור הפער בין סכום תביעת החוב לבין הסכום שמבקשת הנושה היום לקזז הנאמן ציין כי במקרה דנן המבקשת בחרה להמתין כ-5.5 שנים לאחר מועד מתן צו הכנוס עד הגיעו של החייב לגיל הפרישה וזאת בשונה מהמקרה שנידון בעיניין ח'אלד שעליו מסתמכת המבקשת שכן באותו עניין קופת הגמל פנתה למימוש הכספים בסמוך לאחר מתן צו הכנוס.

בהקשר זה ובבחינת למעלה מהדרוש אציין כי דרך הפעולה שבה בחרה המבקשת של הגשת תביעת חוב ובמקביל שמירה על זכויותיה להחזיק בבטוחה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות תקנות פשיטת הרגל תשנ"ה-1985 (ראו ענין "בן שושן" פסקות 24-25), אך מכיוון שהצדדים לא טענו לענין זה לא ארחיב בנושא.

...

בהתאם אני מאשר למבקשת לקזז ממרכיב הפיצויים של כספי החייב המוחזקים בידה סך כולל של 38,176 ₪ (28,719X1.3293).

באשר ליתרת הכספים הצבורים ברכיב הפיצויים, לאחר הקיזוז שאישרתי לעיל, בזיקה להחלטתי מיום 14.11.21 אני מורה על העברתה לידי החייב.

כמו כן משנעתרתי לבקשת הקיזוז, אני מורה על ביטול תביעת החוב שהוגשה על ידי המבקשת בהליך ולמען הסר ספק היא לא תהיה רשאית לכספים נוספים מהדיבידנד שיחולק לנושי החייב.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו פש"ר 69655-11-16 יאיר נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' מספר בקשה:18 לפני כבוד השופט יעקב שקד מבקש/חייב אליעזר יצחק יאיר ע"י ב"כ עו"ד יניב בסט משיבים 1. תגמולים של העובדים בעריית תל אביב יפו אגו"ש בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יוסי פורת 2. עו"ד יקיר ניידיק (נאמן) 3. כונס נכסים רישמי תל אביב החלטה

בהתאם להסכם ההלוואה ולהוראות הדין, עומדת לנושה זכות קזוז ועכבון, בין היתר מכוח המחאת זכות חתומה הקודמת לכל חוב אחר, אשר מועד ממושה הנו במועד זכאות החייב למימוש הכספים בקופות.

בעניינינו חלה הוראה ספציפית, מעבר להוראות הקזוז בחיקוקים שונים, והיא סעיף 74(א) לפקודה: "היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כנוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצוו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למישנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי הענין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל." כלל זה נועד למנוע אי צדק היכול להגרם מקום בו פושט הרגל חייב כסף לנושה, והנושה חייב כסף לפושט הרגל, אך בעוד שהנאמן יגבה את מלוא חובו של הנושה, זה האחרון לא יוכל לגבות את חובו של פושט הרגל (ע"א 41/68 קופלמן נ' הנאמן בפש"ר של מאיר גרבר, פ"ד כב(2) 19, 22 (1968): "קזוז בפשיטת רגל משמש את המטרה למנוע אי צדק היכול להגרם עקב פשיטת הרגל של אחד הצדדים. מקום שפלוני חייב לאלמוני 100 לירות ואלמוני חייב לפלוני אותו סכום, אך פלוני פושט את הרגל אין נאמנו של פלוני משלם לאלמוני אלא את הדיבידנד, ואילו אלמוני שלא פשט את הרגל חייב לשלם לנאמן את מלוא חובו". ראו גם ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177 (1995): "המשפט האנגלי,  ובעקבותיו המשפט הישראלי, מנע בסעיף 74, על-ידי הכרה בזכות הקזוז, את העוול הנובע מכך שצד יידרש לקיים את מלוא חיובו כאשר ברור שהחיוב כלפיו יקוים באופן חלקי בלבד". על התנאים להחלתו של סעיף 74 לפקודה עמד בית המשפט העליון בע"א 2146/06 ברק נ' עו"ד ברוך אבוקרט - מפרק (18.11.10): "בעניננו, התנאי העקרי הנידרש לצורך זכות הקזוז של נושה על פי סעיף 74 לפקודה משתקף בקיומו של "אשראי הדדי", או "חוב הדדי", או "עסקים הדדיים", התלויים בין הנושה לבין החייב.

...

לכן כל טענה ו/או רמז לאי ידיעה דינה להידחות.

לעניין תביעת החוב מצד הנושה, טען הנאמן כי לעמדתו דין הבקשה להידחות: מחד, ראשית, אין תימוכין משפטיים להחרגת חוב עקב אי המצאת צו כינוס לנושה.

סוף דבר, הבקשה להורות על ביטול החוב לנושה נדחית.

טענות הנושה הנושה עתר לקבלת תגמול מיוחד, שכן לטענתו, מאמציו שלו תוך השקעת משאבים לא מבוטלים מצידו, לאורך השנים, הם שעשירו את קופת הכנוס בסכום של כ-807,000 ₪ (המורכב מ-490,000 ₪ שהועברו לקופה ממכירת דירת עיזבון הורי החייב, ומ-302,512 ₪ שהועברו לקופה מתפיסת כספי מכירת דירת החייב וגרושתו, ומהסך של 14,539 ₪ ממימוש כספי פיצויים).

תגובת הנאמן הנאמן אישר כי לקופת הכנוס הגיעו הסכומים הבאים: 302,353 ₪ ממכירת דירת החייב וגרושתו שעוקלו על ידי הנושה, לאחר שהנאמן הגיש ביום 22.07.15 בקשה למתן הוראה להעברתם.

באשר למימוש כספי קופת הפיצויים, נטען כי ממילא הוטל במהלך הליך פשיטת הרגל עיקול על כספים אלה ולאחר ניסיון כושל של החייב למשוך כספים אלה פנתה נציגת הקופה לנאמן, ולאור הסכמתו, חציים הועברו לקופת הכנוס.

כאמור מדובר בסטייה מהותית מעיקרון העל של ההליך והוא עיקרון השויון, ולכן נקבעו בפסיקה הגבלות ברורות להליכה בדרך זו (ראו: עניין ב.ר.ן), בינהן: א. נושה הנחשב "נושה מקצועי" אינו זכאי לגמול שכן עסקו הוא בהעשרת קופת הכנוס והוא חב חובת תום לב מוגברת; ב. על בעל התפקיד לוודא כי הנושה פועל רק באמצעים כשרים לשם השאת הרווח; ג. על הנושה להצטייד לפני תחילת פעולתו בהסכמת בעל התפקיד למתן הגמול ובאשור בית המשפט, לאור פוטנציאל הפגיעה בקופת הכנוס; ד. יש לקבוע מראש את שיעור הגמול על מנת לאמוד את התועלת היחסית שתופק במהלך הפעולה לקופת הכנוס ולשאר הנושים; ה. יש לקבוע מראש את גובה התגמול.

...

בשל כל האמור, דין הבקשה להידחות .