בקשה למתן הוראות למתן צו מניעה זמני האוסר על דיספוזיציה

בהחלטתו מיום 2.8.2017 נעתר בית בית המשפט לעינייני מישפחה (כב' השופטת מ' לוי) לבקשה, והורה על מתן צו מניעה זמני האוסר על המבקש 3 לבצע כל דיספוזיציה במקרקעין ולרבות בדירה (להלן: צו המניעה).

...

המשיבים טענו, בעיקרו של דבר, כי נוכח הוראות הצוואה ומסמך ההתחייבות, אין לאפשר למבקש 3 למכור את זכויותיו במקרקעין ללא הסכמת האחים.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי לא היה מקום לבסס את ההחלטה על הפרת הצו השיפוטי על-ידי הרוכש.

לפיכך, ולאור ההלכה שנקבעה כאמור, אני סבורה כי גם בשל שיקולי מאזן הנוחות ראוי היה לעכב את פינוי השוכרת מהדירה.

לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל.

במועד הגשת התביעה, התנהלו הליכי פשיטת רגל בעיניינם של הוריה של ג'יזל, המשיבים 3-2, במסגרתם ניתן צו מניעה זמני האוסר על ביצוע דיספוזיציה בדירה, בשל החשד שההורים, ולא ג'יזל, הם בעליה האמתיים של הדירה, שהוברחה מנושיהם.

נוכח צו המניעה, הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ההליכים בתביעה "עד להבהרת מצב הזכויות בדירה, במסגרת הליך הפש"ר". ביום 20.3.2012, לאחר דיון בנושא הזכויות בדירה שבו נכחו הצדדים הרלוואנטיים, קבע בית משפט של פשיטת רגל כדלקמן: "בהסכמת הצדדים, ולשם יעילות הדיון, נראה כי המחלוקת בין [ג'יזל] לבין אילנה נוטס וכל הצדדים הרלוואנטיים אמורה להתברר בפני בית משפט של פש"ר והתיק אשר מיתנהל בבית [ה]משפט [ה]מחוזי יימחק ללא צו להוצאות". על-פי המתוה הדיוני שנקבע בהמשך ההחלטה, הגישה ג'יזל בקשה למתן הוראות, שבמסגרתה ביקשה לבטל את צו המניעה הזמני, ולקבוע כי אין להוריה זכויות בדירה, ולפיכך אין להקנותה לנאמן.

...

בנדון דידן, סבורני כי התנהלותם של ג'יזל והוריה מחייבת שלא להעתר לבקשתם, גם אילו הייתי נכון להניח לטובתם כי יתר התנאים הדרושים לכך מתקיימים.

מקובלת עלי הנחת המוצא, לפיה בקשה למתן צו שחזור לשם המשך קיום הליך, אינה האכסניה הראויה לבירור טענות מהותיות הנוגעות להליך עצמו.

בחינת נסיבות העניין שלפנינו על רקע השיקולים הנזכרים, מוליכה למסקנה לפיה בקשת צו השחזור דנן עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

הרקע לבקשה המבקשים הגישו נגד המשיב תביעה למתן סעד הצהרתי ולאכיפת הסכם מכר מקרקעין וכן עתרו למתן צו מניעה זמני, האוסר על כל דיספוזיציה בנכס, וזאת עד למתן פסק דין בתביעה לאכיפת ההסכם.

בהבהרה שנתבקשה, פירטו המבקשים כי בקשתם נסמכת על הוראת תקנה 163(ג) לתקנות, הקובעת כי מקום בו "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין". הודגש, איפוא, כי אין טענה להמצאה מכוח תקנה 163(א) וכי אין מדובר "בשאלת ייפוי כוח ומתן הרשאה... אלא בשאלת קיומו של 'נציג מטעמו'" (סעיף 1 לתשובה לתגובה).

...

מכל מקום, משלא הונחה תשתית עובדתית לכך שנעשה ניסיון מספק וממצה לאיתור המשיב, הבקשה להורות על תחליף המצאה נדחית גם היא.

סוף דבר המבקשים לא הוכיחו שההמצאה לעו"ד שטריקר היא המצאה לנציג מטעמו של המשיב במובן תקנה 163(ג) לתקנות.

אשר על כן, הבקשה להכיר בהמצאה נדחית.

בהחלטה שניתנה בדיון נעתר בית המשפט לבקשה, והורה על מתן "צו מניעה זמני אשר אוסר על הנתבע [המשיב] כל דיספוזיציה בכל נכס [...] בארץ ובחו"ל" (להלן: צו המניעה).

...

ביום 6.6.2016 הגישה המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן פסק דין בתביעה בהיעדר הגנה, ובפסק דינו מיום 6.7.2016 נעתר בית המשפט לבקשתה.

אין מנוס אפוא מן המסקנה כי צו המניעה ניתן במהלך דיון שקוים בהיעדר סמכות.

יתר על כן, אף בהנחה שבית המשפט לענייני משפחה רשאי היה לקיים את דיון קדם המשפט אך לצורך דיון בבקשה לצו המניעה, לא היה מקום להיעתר לבקשה למתן צו המניעה, משזו לא הוגשה בהתאם לתקנות: (-) בעוד שתקנה 95(א) מורה כי "בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף לפרק זה", הבקשה בענייננו הוגשה בעל-פה במהלך הדיון.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בצד העירעור, הוגשה בקשה למתן סעד זמני בעירעור בדמות צו מניעה זמני, האוסר על חלוקה או העברה של הכספים מקופת הפרוק עד לסך של 13,800,000 ש"ח, אשר התקבלו כתוצאה ממימוש הנכס, וכן צו מניעה זמני האוסר על כל דיספוזיציה בכספים שבקופת הפרוק, עד לסך של 13,800,000 ש"ח, זולת תשלומי החובה הכרוכים במימוש הנכס, ככל שטרם שולמו (להלן: הבקשה הקודמת).

בו ביום הוריתי על קבלת תגובת המשיבים, וכן על מתן צו אירעי למניעת חלוקה או העברה כאמור, למעט חלוקה לחמשת המוסדות שהוצעו על-ידי המבקשת (ככל שיבקש המנהל המיוחד לחלק בנתיים סכום כלשהוא לגופים אלו, ובהתאם לסכום שיבקש לחלק).

...

כמו כן, דומה כי בשלב הנוכחי לא נוצרה כל הסתמכות ממשית מצד המוסדות הנתרמים, ואף לא שוכנעתי כי צפוי להיגרם נזק ממשי מעיכוב החלוקה עד למתן הכרעה בערעור.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על מתן צו מניעה זמני האוסר על חלוקה או העברה של יתרת הכספים בקופת הפירוק של האגודה, זולת תשלומי חובה הכרוכים במימוש או בפירוק (ככל שטרם שולמו), עד למתן הכרעה בערעור – וזאת למעט חלוקה לחמשת המוסדות שהוצעו על-ידי המבקשת (ככל שיבקש המנהל המיוחד לחלק בינתיים סכום כלשהו לגופים אלו, ובהתאם לסכום שיבקש לחלק).