מועד מתן ההחלטה באולם לחוד ומועד הטמעת הפרוטוקול המתומלל ב"נט המשפט" לחוד, וראו על דרך ההקש החלטתי בעיניין מיטרי, שם נאמר כי "יש להבחין בין מועד עליית הפרוטוקול למערכת 'נט המשפט', לבין המועד בו נשמעו הסיכומים". לדידי, מועד קבלת הפרוטוקול על ידי הצדדים אינו מעלה ואינו מוריד לצורך מרוץ מניין הימים, מקום שבו ההחלטה התקבלה בדיון במעמד הצדדים.
במקרה פתולוגי כמו זה שלפנינו, על מנת להתגבר על הוראת תקנה 134(ב)(1) המחייבת בעל דין לצרף את "העתק ההחלטה שעליה מערערים", יכול בעל הדין לפנות בבקשה לבית המשפט להעלות את ההחלטה על הכתב, או להגיש בקשה לקבלת ארכה להגשת בקשת רשות ערעור עד לקבלת הפרוטוקול או החלטת בית המשפט.
זאת, תוך סטייה מסדר הדברים הנוהג בהליכי גילוי מסמכים, מקום שבו בית המשפט משתכנע כי הדחייה תשרת את התכלית של חקר האמת (רע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב–חברה לביטוח, פ"ד נה(1) 515 (1999); עמית חסיונות ואינטרסים, עמ' 544-527)).
כפי שנהגו חבריי, אף אני אתייחס לשלושת הנושאים דנן:
מניין הימים להגשת בקשה למתן רשות לערער
בתמצית, השאלה העומדת לדיון הנה מהו מועד תחילת מנין הימים, לצרכי הגשתה של בקשה למתן רשות לערער, כאשר החלטתו של בית המשפט בערכאה שעל החלטה מבקשים לערער ניתנת במהלך הדיון, ופרוטוקול הדיון הוא פרוטוקול המוקלט ולאחר מכן מתומלל?
עמדתו של חברי, השופט סולברג, הנה שתחילת מניין הימים, בנסיבות כאמור, הנה במועד בו הומצא לצדדים תמליל הפרוטוקול.
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי, בבקשת הרשות לערער, בתשובות לבקשה, בתגובה לתשובות, בנספחים הרבים שצורפו להן, ובפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, החלטתי, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
לאחר שעיינתי בהשלמה של חברי, השופט י' עמית לחוות דעתו, מטעמים מעשיים וכדי שתצא תחת ידינו, בפסק דין זה, הלכה, הנני מצרף את דעתי לדעתו לעניין האופן בו ימשיך להיחקר בעל הדין שכנגד או עד המזוהה עמו, לאחר שייחקר בחקירה נגדית על ידי בעל הדין שזימנו להעיד.
בהתאם לאמור הנני מסכים כי דין הערעור להתקבל.
הערעור מתקבל אפוא במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, אשר יקבע מועד לדיון הוכחות, שבו יתאפשר לב"כ של אריה לחקור את יחזקאל בחקירה נגדית.
