בקשה למתן אורכה להגשת כתב תביעה שכנגד

המבקש לא הגיש כתב ההגנה בתביעה שכנגד במועד, על אף הארכות חוזרות שניתנו לבקשתו להגשת כתב הגנה וניתן נגדו פסק דין על חלק מסכום התביעה שכנגד.

...

המשיבה מתנגדת וטוענת כי אין להיעתר לבקשה שהוגשה ללא תצהיר תומך וללא פרוט טעם כלשהו לאי הגשת כתב ההגנה במועד; וכן משהמבקש אינו משלם את ההוצאות שנפסקו לחובתו כתנאי להארכת המועד הקודמת להגשת כתב ההגנה, ולאור הזלזול הבוטה והמתמשך של המבקש בסדרי הדין והחלטות בית המשפט ואי עמידתו בתנאים לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

את טענת המבקש כי יש לבטל את פסק הדין משהגיש כתב הגנה בטרם ניתן פסק הדין, אין בידי לקבל במקרה זה; הפסיקה לפני חקיקת התקנות החדשות קובעת שיש לראות את מועד הדיון בבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה כגבול העליון שלאחריו לא ניתן עוד להכניס לתיק כתב-הגנה שהוגש באיחור, וכי אם הוגש כתב הגנה עד למועד הדיון בבקשה - יתחשב בו בית המשפט ולא ייתן פסק דין בהיעדר הגנה (ראו; רע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ (8.4.2002) וההפניות שם); רע"א 6265/04 מאיר כסיף עו"ד נ' דורון רובין (10.10.2004)).

ביטול פסק הדין בנסיבות אלה, יעשה פלסתר את החלטות בית המשפט ואין לו הצדקה (למסקנה דומה ראו ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה (פורסם בנבו, 6.4.2008)).

מכל האמור, הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בתביעה שכנגד - נדחית.

לטענת הבנק, בכתב הגנתו ובכתב התביעה שכנגד אשר הגיש טען הנתבע לאחריות של גורמים נוספים על מחדלו, ולפיכך למען הזהירות הבנק מבקש את האפשרות להגיש הודעת צד ג' שתהא נתונה ושמורה לו מתי שימצא לנכון, ואף תנתן לו לאחר תום שלב ההליכים המקדמיים.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה של הנתבע שכנגד למתן ארכה להגשת הודעה לצד ג' עד ל- 30 יום מתום ההליכים המקדמיים בתיק ולפנים משורת הדין ניתנת ארכה בת 7 ימים ממודע מתן החלטה זו. בנסיבות הענין ובהתאם למצוות מתקין התקנות, אני מחייבת את הנתבע שכנגד/תובע לשלם לתובע שכנגד/נתבע הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין, בגין בקשה זו בסך כולל של 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא, הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

...

הבנק ביקש היתר לתשובה לטיעוני התובע, והוסיף וטען כי עסקינן בצדדים קונקרטיים ואף טרח לציינם בפרוט, טען כי עסקינן בשלב מקדמי, עוד בטרם נערך דיון ראשון, טען כי רק לאחר תום ההליכים המקדמיים יוכל לדעת אם ישנה עילת תביעה כנגדם, ציין כי עסקינן בבנק ולא ברשות חוקרת ולכן המשאבים והיכולת שלו לדעת האם ישנה עילת תביעה בשלב כה מוקדם ועל סמך החומרים המצויים בתיק הינה מוגבלת, ולבסוף הוסיף וביקש כי ככל שהבקשה תידחה עותר הוא לארכה בת 7 ימים ממועד החלטה זו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים, בבקשה ובתגובה לה, הגעתי להכרעה כי דינה של הבקשה להידחות, ולהלן נימוקי: מועדי הגשת כתבי טענות קבועים כלהלן בתקנות סד"א 2018: "...כתב תביעה וכתב הגנה – כללי

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה של הנתבע שכנגד למתן ארכה להגשת הודעה לצד ג' עד ל- 30 יום מתום ההליכים המקדמיים בתיק ולפנים משורת הדין ניתנת ארכה בת 7 ימים ממודע מתן החלטה זו. בנסיבות הענין ובהתאם למצוות מתקין התקנות, אני מחייבת את הנתבע שכנגד/תובע לשלם לתובע שכנגד/נתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בגין בקשה זו בסך כולל של 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא, הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

לפניי בקשת הנתבע (שהוגשה במסגרת כתב הגנתו מיום 9.11.2023) להעברת הדיון בתביעה זו לביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים, וזאת לאור טענת חוסר סמכות מקומית של ביהמ"ש לתביעות קטנות בתל אביב לידון בתביעה (להלן: "בקשת הסף").

· ביום 12.10.2023 נתתי החלטה לפיה אין מקום עפ"י הדין לכרוך בין בקשה להארכת מועד היתגוננות לבין בקשת סף בעיניין סמכות מקומית ועל התובע להגיש תחילה כתב הגנה, ואח"כ תדון בקשת הסף, וניתנה ארכה להגשת כתב ההגנה עד יום 10.11.2023.

נימוקיי: החלק הנורמאטיבי סעיף 67 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, שכותרת השוליים שלו "מקום שיפוט", קובע כך: "שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין". "2. תקנה 2 לתקנות השיפוט בתביעות הקטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 שכותרת השוליים שלה "מקום השיפוט" (להלן: "התקנות"), קובעת כך: (א) תביעה תוגש לבית המשפט שאיזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם: (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; (2) (נמחקה); (3) (נמחקה); (4) (נמחקה); (5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים; (6) בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית.

...

במקרה שלנו אין חולק שלפי החלופה הראשונה יש לקבל את בקשת הסף, מאחר שאין חולק כי מקום מגורי הנתבע בירושלים (הדבר נכתב גם בכותרת כתב התביעה).

לגבי החלופה השנייה, קרי, מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים: הצדדים לא ציינו היכן שוכן הסטודיו בו עוצב הספר מחדש ו/או בית הדפוס בו יוצר הספר (ואין חולק ממכלול הטענות כי זה עוצב והודפס לא אצל התובע בת"א כי אם במקום אחר), שכן שני מקומות אלה מהווים לכאורה את מקום המעשה או המחדל לגביו נטענת ההפרה בזכותו המסורית של התובע, ולכן אני קובע כי חלופה זו אינה רלוונטית למקרה הנדון ולא הוכח ע"י מי מהצדדים הדרוש לגביה.

לסיכום בקשת הסף מתקבלת.

התובע ישלם לנתבע הוצאות ההליך בסך 500 ₪, ללא קשר לתוצאות התביעה שתתברר.

אני מורה על העברת הדיון בתיק זה לביהמ"ש לתביעות קטנות במחוז ירושלים.

בקשת הנאמן למתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה שכנגד (בקשה 125) לטענת הנאמן התביעה שכנגד הוגשה ביוני 2023, ובהגיע המועד להגשת כתב הגנה הגישה התובעת בקשה למתן אורכות, כאשר בבקשה האחרונה מיום 29.10.2023 התבקשה אורכה עד ליום 5.11.2023 ובית המשפט נעתר לבקשה.

...

סוף דבר בקשת התובעת למחיקת התביעה שכנגד נדחית.

יחד עם זאת אני מקבלת את בקשת התובעת ומורה על מחיקת הסעד בעניין השותפויות (סעיפים 40-35 לכתב התביעה שכנגד) ולמינוי דירקטור שלישי (סעיף 49 לכתב התביעה שכנגד).

בקשת הנתבע שכנגד (הנאמן) למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד התובעת נדחית.

בית משפט השלום עמד על כך כי המשמעות של מתן ארכה נוספת להגשת כתב תביעה שכנגד רק בשלהי 2023, היא דחיית הדיון הקבוע לחודש ינואר 2024 "ופתיחה מחדש של ההליכים המקדמיים בין הצדדים". דברים אלה עמדו ברקע ההחלטה לדחות את הבקשה למתן ארכה נוספת.

...

בסופו של דבר ולאחר שכבר הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, הגיש המערער כתב הגנה בחודש יוני 2018 ועתר לארכה להגשת תביעה שכנגד.

סוף דבר, הערעור נדחה.