בפל"א 12312-01-17 משטרת ישראל נ' יוסף שובל מיום 9.1.2018 הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח.
לעניין זה יפים דברי כב' השופטת קסלסי בפ"ל (י-ם) 86-07-12 מדינת ישראל נ' גאווי מיום 17.2.13:
"על אף שאני רוצה מאוד להאמין לנאשם שלא יחזור לסורו, הוא יצטרך להוכיח זאת, רק לאחר שירצה עונש מאסר בתיק הנוכחי. בכל פעם שהנאשם עומד לדין והמאשימה דורשת מאסר בפועל, הוא עותר לרחמי בית המשפט על ילדיו התלויים בו, אולם הוא עצמו שוכח את אחריותו כלפיהם בעת שחוזר ועובר עבירות אלו. בנסיבות הללו לא מצאתי לנכון להאריך התנאים כי אם להפעילם".
יודגש כי כאשר מדובר בעבירה חוזרת ובהרשעה במספר עבירות, נוטים בתי המשפט להשית מאסר בפועל גם כאשר אין מאסר על תנאי בר הפעלה.
בעיניין זה יפים דבריו של כב' השופט סולברג ברע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל מיום 18.12.13, שם נדחו ערעוריו לבתי המשפט המחוזי והעליון של נאשם, בעל הנאשם בעל עבר תעבורתי משמעותי שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח תקף ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה והושתו שנת מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי, פסילה למשך 4 שנים ופסילה על תנאי למשך 6 חודשים:
"אדרבה, העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה. המבקש נוהג משנת 1997, ומאז צבר לחובתו 28 הרשעות בעבירות תעבורה, מרביתן – בעבירות חמורות. מאז שנת 1999 – מזה 14 שנים – אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בּשלוֹ, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רישיונו 6 פעמים לתקופה כוללת של 112 וחצי חודשים. נתתי דעתי על האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר מצדיק מידה מסוימת של רחמים, אך בנסיבות הכוללות אין הצדקה להתערב בעונש שנקבע בגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה. המאסר לבטח יכביד ויקשה על המבקש, אב לשני ילדים קטנים... ברם, במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשׂפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברישיון ואיננו מבוטח."
אשר לרכיב הפסילה קובע סעיף 40א (א)(1) לפקודת התעבורה:
"הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעברות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים".
בעפ"ת 72310-01-20 מדינת ישראל נ' גומעה עודה מיום 8.6.2020 קבע בית המשפט המחוזי כי משמעותו של המונח "הורשע פעמיים" בהתאם לסעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה הוא הרשעה בשני מחזורים של עבירות, קרי הרשעתו השנייה של נאשם נעשתה בשל עבירה שנעברה על-ידו לאחר הרשעתו הראשונה.
...
בעניין זה יפים דבריו של כב' השופט סולברג ברע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל מיום 18.12.13, שם נדחו ערעוריו לבתי המשפט המחוזי והעליון של נאשם, בעל הנאשם בעל עבר תעבורתי משמעותי שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח תקף ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה והושתו שנת מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי, פסילה למשך 4 שנים ופסילה על תנאי למשך 6 חודשים:
"אדרבה, העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה. המבקש נוהג משנת 1997, ומאז צבר לחובתו 28 הרשעות בעבירות תעבורה, מרביתן – בעבירות חמורות. מאז שנת 1999 – מזה 14 שנים – אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בּשלוֹ, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רישיונו 6 פעמים לתקופה כוללת של 112 וחצי חודשים. נתתי דעתי על האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר מצדיק מידה מסוימת של רחמים, אך בנסיבות הכוללות אין הצדקה להתערב בעונש שנקבע בגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה. המאסר לבטח יכביד ויקשה על המבקש, אב לשני ילדים קטנים... ברם, במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשׂפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברישיון ואיננו מבוטח."
אשר לרכיב הפסילה קובע סעיף 40א (א)(1) לפקודת התעבורה:
"הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים".
בעפ"ת 72310-01-20 מדינת ישראל נ' גומעה עודה מיום 8.6.2020 קבע בית המשפט המחוזי כי משמעותו של המונח "הורשע פעמיים" בהתאם לסעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה הוא הרשעה בשני מחזורים של עבירות, קרי הרשעתו השנייה של נאשם נעשתה בשל עבירה שנעברה על-ידו לאחר הרשעתו הראשונה.
ב"כ הנאשם טען במסגרת הטיעונים לעונש כי העבירות הנוספות נעברו טרם חקיקתו ומשכך מדובר למעשה בהחלה רטרואקטיבית של סעיף זה.
דינה של טענה זו להידחות.
לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:
אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 10 חודשים שתרוצה במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה כיום הנאשם.
