בקשה למשפט חוזר בעבירות תעבורה ושיבוש מהלכי משפט

רקע והליכים קודמים ביום 16.11.2020 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי, המייחס לו עבירת הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירת תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק; 3 עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק; עבירת היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק; ו-2 עבירות של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

בתוך כך, הובהר כי הגם שקיימים קשיים בתשתית הראייתית בנוגע לאישום בעבירת ההצתה, הרי שעוצמת עילת המעצר עודנה "בוהקת" – וזאת לנוכח אופי הסיכסוך בין המשיב ובני משפחתו, שאף טרם נפתר, רמת האיום, ובעיקר בשל עברו המכביד של המשיב אשר מקשה "עד מאוד" על מתן אמון בו. בהחלטה מיום 7.1.2021, הורה בית המשפט על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בהסכמתו, ובכפוף לשמירת זכותו לבקש עיון חוזר.

במסגרת כך, על בית המשפט להביא במניין שיקוליו, בין היתר, את רמת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם לבטחון הציבור; את חומרת העבירות המיוחסות לו; את החשש משיבוש הליכי משפט ומהימלטות הנאשם מאימת הדין; את משך שהותו של הנאשם במעצר; וכן את קצב היתקדמות ההליך המתנהל בעיניינו והצפי להימשכותו (ראו למשל: בש"פ 2721/20 מדינת ישראל נ' צ'חברידזה, פסקה 7 (6.5.2020); בש"פ 4647/19 מדינת ישראל נ' חרלנוב, פסקה 8 (17.7.2019); בש"פ 2237/19 מדינת ישראל נ' פלונית, פסקה 8 (3.4.2019)).

...

יישום אמות המידה האמורות על ענייננו מוביל למסקנה כי יש להיעתר לבקשה דנן ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב.

נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לקבוע כי בשלב זה הוסטה נקודת האיזון אל עבר זכותו של המשיב לחירות, באופן המצדיק את שחרורו ממעצר מאחורי סורג ובריח.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 16.8.2021 או עד למתן פסק דין בת"פ 38793-11-20 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

כתב האישום מייחס למבקש עבירות של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(1) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), נשיאת נשק בצוותא, לפי סעיפים 144(ב) ו-29 לחוק, סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק, ושיבוש מהלכי משפט בצוותא לפי סעיפים 244 ו-29 לחוק.

המתלוננים ברחו מפני המבקש והיורה, ואז החל המבקש במרדף אחריהם ברחבי יפו, תוך ביצוע עבירות תעבורה חמורות, וסיכון כלי רכב והולכי רגל.

בית המשפט סיים החלטתו במילים: "יודגש, כי החלטה זו רלבאנטית לשלב זה של ההליך ולמסגרת הדיונית אשר באה לפניי. ניתן יהא לבחון פעם נוספת התכנות של המשך מעצר בפקוח אלקטרוני בכפוף להמלצה של שירות המבחן או ככל שיבשילו תנאים נוספים שיצדיקו בחינה מחודשת". כעבור 9 ימים הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטת כב' השופט מלמד מיום 7.12.21, וזאת מהטעמים הבאים: קביעת כב' השופט סולברג כי קיים כירסום מסויים בראיות לכאורה.

...

כב' השופטת בן ארי בהחלטתה שניתנה רק לפני שלושה שבועות, דנה רק בנושא המסוכנות (תוך שהותירה את שאלת הנסיגה הנוספת בראיות לבקשה נפרדת), וקבעה פוזיטיבית כי מסוכנותו של המבקש נותרה גבוהה, ובלשונה: "מונח לפניי, אם כן, תסקיר מיום 8.8.2022, ממנו עולה כי רמת המסוכנות עדיין ברמה גבוהה להישנות עבירות אלימות. השירות בחן את המפקחים המוצעים והתרשם כי בולטת עמדה מגוננת וקושי להגמיש את תפיסתם ועמדותיהם כלפי המשיב. השירות העריך כי המפקחים אינם מתאימים לצמצם את הסיכון במצבו של המשיב. לפיכך, השירות מציין בתסקיר כי נוכח הסיכון והעדר פיקוח אנושי מותאם, לא מומלץ על המשך מעצר בפיקוח אלקטרוני. בנסיבות אלה, סבורני כי גם בשלב זה הכף אינה נוטה להורות על שחרור או המשך מעצר בפיקוח אלקטרוני, זאת נוכח קביעות הערכאות השונות בנוגע לרמת המסוכנות, ובהינתן התרשמות שירות המבחן מהימים האחרונים". אם כן, לא חל שינוי נסיבות במישור התשתית הראייתית ולא חל גם שינוי נסיבות במישור המסוכנות, מאז החלטתה של כב' השופטת בן ארי.

על כן אני דוחה את הבקשה.

ב"כ המאשימה הגישה לבית המשפט את גיליון הרשעותיו של הנאשם, בתחום הפלילי והתעבורתי, הפניתה לעבירות שביצע לפני ואחרי העבירה הנוכחית, לכך שמרצה עתה עונש מאסר בדרך של עבודות שירות בגין עבירה של חבלה חמורה (פסק הדין הוגש לעיוני) ביקשה שלא ליתן משקל רב לנסיבותיו האישיות, הפניתה לאמור בתסקיר ולהמלצתו להטיל ענישה מוחשית וקונקרטית, ביקשה לזקוף לזכות הנאשם את נטילת האחריות וחסכון הזמן השפוטי ועל כן עתרה לגזור על הנאשם עונש מאסר בשליש האמצעי של מיתחם העונד ההולם ובמצטבר לעונש המאסר שמרצה עתה, כמו כן עתרה להטיל על הנאשם פסילה בסמוך לרף העליון של המיתחם לצד ענישה נלווית בדמות מאסר מותנה, פסילה מותנית ופצוי לנפגעות העבירה.

בקשת רשות נדחתה, כך גם נדחתה בקשה למשפט חוזר.

· עפ"ג (באר שבע) 18739-12-20 כהן נ' מדינת ישראל (20.1.21): המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הפקרה לפי סעיף 64א(א), נהיגה ברשלנות ושיבוש הליכי משפט.

...

הערעור נדחה.

לאור כל האמור, אני קובעת כי מתחם העונש הולם לעבירות שביצע הנאשם בנסיבות המתוארות בכתב האישום נע ממאסר קצר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר, פסילה בת 3-6 שנים לצד ענישה נלווית.

עונשו של הנאשם לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 6 חודשים.

כתב האישום מייחס למשיב נשיאה והובלת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); נשיאה והובלת אביזר ותחמושת לנשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) סיפא לחוק העונשין; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין; נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

ביום 7.11.2022 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו, אולם בהמשך חזר בו מן הבקשה.

המשיב הורשע בעבר בעבירות אלימות, איומים, שוד מזויין, שבוש הליכי משפט, סמים ועוד –בגינן נשא בעונשי מאסר בפועל ובעונשים אחרים.

...

המשיב סבור כי הגיעה העת למצוא עבורו חלופה למעצר מאחורי סורג ובריח ומבקשני שאעשה כן. בשים לב לכך שההליך העיקרי כבר הגיע לשלב של פרשת ההגנה – אשר לא צפויה להיערך זמן ניכר – למסוכנות הנשקפת מהמשיב לציבור ולהליך, ולחזקת המסוכנות הסטטוטורית אשר חלה בענייננו מכוח האמור בסעיפים 21(א)(1)(ג)(2) ו-35(ב)(1) לחוק המעצרים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אשר על כן, אני מקבל את בקשת המדינה ומאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 16.1.2023 או עד למתן פסק דין בת"פ (מחוזי נצרת) 38591-01-22, לפי המוקדם.

בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) מ"ת 3754-04-23 מדינת ישראל נ' קינדיה(עציר) תיק חצוני: 153394/2023 בפני כבוד השופט שי שלהבת מבקשת מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד רביבו ומתמחה יליזרוב משיב אסמרה קינדיה (עציר) ע"י ב"כ עו"ד טל כהן החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירות של נהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירה על פי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל –1970; נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע מעל שנתיים, בנגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א – 1961 ( להלן: "פקודת התעבורה); סרוב להגיד שם או מען והיגדת שם או מען כוזבים, עבירה לפי סעיף 62(4) לפקודת התעבורה ; נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(4) לפקודת התעבורה ונהיגה בשיכרות (אויר נשוף בנגוד לסעיפים 62(3) ו- 39א לפקודת התעבורה.

למיטב הבנתי, נופלת בקשת המשיב בקטגוריה של "בקשה לעיון חוזר" בתנאי מעצר ואדון בה לפי הכללים הרלוונטים לבקשה מסוג זה. הסעיף הדן בתנאים לקיומו של עיון חוזר בהליך מעצר הינו סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו- - 1996 (להלן: "חוק המעצרים") הקובע בסעיף א כדלקמן: עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשיחרור או להפרת תנאי השיחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה השיקולים המנחים את בית המשפט בעת עריכת עיון חוזר בהחלטת מעצר נוגעים לשלושה: נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מההחלטה שניתנה בנוגע למעצר.

לעניין עצם ההחלטה בדיון הראשוני בבקשת המעצר עד לתוך ההליכים המשפטיים, יש להפנות ללשון סעיף 21 חוק המעצרים" הקובע כדלקמן: (א)  הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפקוח אלקטרוני, אם נתקיים אחד מאלה: (1)   בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד מאלה: (א)   קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת; (ב)   קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור, או את ביטחון המדינה;.

...

לעניין זה, בחינת "חלוף הזמן" בנסיבותיו הקונקרטיות של המשיב, מלמדת כי תקופת עשרים ואחד הימים שחלפו מתחילת מעצר הבית שלו מהווה די זמן במקרה זה. לאחר קביעת מסקנה זו, הרי שמצאתי טעם רב בחשש שהובא על ידי המבקשת מהנימוקים שהעלתה בטיעוניה.

ההתחייבות תיחתם עד יום 4.5.23, בשעה 14 ולא תהווה תנאי לכניסת החלטתי לתוקף.

לאור עתירתה של המשיבה, הרי שביצוע החלטתי יעוכב לפרק זמן של ארבעים ושמונה שעות ממועד מתן ההחלטה.