הנתבעת הגישה בקשה לצרוף נתבע או להגשת הודעה לצד ג' כנגד חברת שומרה.
בהחלטתי מיום 15.03.2022 התרתי משלוח הודעה כאמור.
ככל ותוכח ידיעה, תעמוד לנתבעת הזכות לסתור חזקה זו.
בכתב ההגנה נטען על ידי צד ג', חברת הביטוח שומרה כי, דין ההודעה כנגדה להדחות על הסף, מאחר ולנהג אשר נהג ברכב המודיעה, אין כסוי בטוחי אצל הצד השלישי בשל העובדה כי בהתאם לנתוני הרשומה המוסדית אשר הופקה ממחשבי משרד הרשוי, מפורט כי רישיון הנהיגה אינו תקף ליום הארוע בשל התליית רישיון הנהיגה וזאת מיום 25.4.2016 עקב צבירת נקודות.
בראשית הדברים אומר כי, מצאתי לדחות את טענת הנתבעת ולפיה התובעת לא הציגה בסיס חוקי לחיובה בתביעה זו. סעיף 19 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי כאשר נפטר אדם, כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, לטובת עיזבונו או נגד עיזבונו.
אומר בזהירות, כי העובדה שהמבטחת התעכבה בהגשת תביעת השבוב, ועתה היא מבקשת את מלוא סכום נזקיה בהתאם לחוות דעת שהוצאה מטעמה ומבלי שניתנה לנתבעת האפשרות לסתור את חוות הדעת והנזק הנטען, גורמת לתחושת חוסר נוחות וחוסר הוגנות אך מאחר ושוכנעתי בהתרחשות התאונה ומצאתי כי הנזקים הנטענים תואמים לנסיבות היתרחשות התאונה, מצאתי לקבל את התביעה.
...
התובעים טענו כי אין הם יודעים את הסיבות הממשיות אשר גרמו לאירוע התאונה, וכי נסיבות התאונה מתיישבות יותר עם המסקנה שהמנוח לא נקט באמצעי הזהירות הסבירים מאשר עם המסקנה ההפוכה.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי דין התביעה להידחות על הסף, מאחר והוגשה כשש שנים ממועד התרחשות התאונה, על אף כמה וכמה עת העובדות נשוא התביעה והרלוונטיות להכרעה בה, היו רק בידיעת, בעל הנתבעת, המנוח ישראל לבנטר אשר נפטר במהלך שנת 2017.
אומר בזהירות, כי העובדה שהמבטחת התעכבה בהגשת תביעת השיבוב, ועתה היא מבקשת את מלוא סכום נזקיה בהתאם לחוות דעת שהוצאה מטעמה ומבלי שניתנה לנתבעת האפשרות לסתור את חוות הדעת והנזק הנטען, גורמת לתחושת חוסר נוחות וחוסר הוגנות אך מאחר ושוכנעתי בהתרחשות התאונה ומצאתי כי הנזקים הנטענים תואמים לנסיבות התרחשות התאונה, מצאתי לקבל את התביעה.
בשל כל האמור לעיל, לא הצלחתי להשתכנע באופן וודאי המאפשר לי לקבוע כי המנוח ידע בפועל כי בעת התאונה היה רישיונו שלא בתוקף.
סוף דבר
התביעה מתקבלת במלואה, וההודעה לצד ג' מתקבלת אף היא, באופן בו צד ג' תישא בסכום התביעה בסך 25,669 ₪.
