כתוצאה מעבירות אלה שביצע הנאשם, נעצר הוא על ידי משטרת ישראל, ועד לרגע זה הוא עצור עד לתום ההליכים ללא כל חלופת מעצר.
הדברים נכונים, על אחת כמה וכמה, בעיניינו של מי שאין זו הרשעתו הראשונה בעבירה זו. וכך נקבע ברע"פ 1483/19 ליפשיץ נ' מדינת ישראל (6.3.19, להלן- עניין ליפשיץ):
"נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סכנה לבטחונם ולשלומם של הנהגים והולכי הרגל שבסביבה, והיא אף משקפת יחס מזלזל בחיי אדם, בצוי בית המשפט ובחוק... בנוהגו בפעם השלישית בזמן פסילה, בעוד עונש מאסר בשל פסילה בזמן נהיגה תלוי ועומד מעל לראשו, ביטא המבקש כי אין עליו מורא הדין והוא אינו נרתע מסיכון חיי אדם. יש לייחס חומרה רבה להיתנהגות זו, המצדיקה, בנסיבות העניין, עונש מאסר בפועל כפי שנגזר על המבקש".
גם העבירה של נהיגה כשרשיון הנהיגה פקע לתקופה ארוכה, היא עבירה שהערכים המוגנים בגדרה דומים, ושלא ניתן להקל ראש בחומרתה; כאשר ככל שתקופת הפקיעה ארוכה יותר, ראוי להתייחס אל הנהג כמי שאינו מורשה כלל לנהיגה, כך שפוטנציאל הסכנה לציבור הטמון בנהיגתו, גבוה.
לחובת הנאשם עבר פלילי הכולל תקיפת שוטר, חבלה במזיד ברכב, תקיפה סתם, הפרת הוראה חוקית ואיומים.
מכך שהמחוקק קשר בין מועדוּתו של נאשם ובין מספר ההרשעות שנצברו לחובתו – להבדיל ממספר העבירות שבגינן הורשע – ניתן להסיק כי העונש הקבוע בסעיף 40א לפקודת התעבורה נועד לשקף את העמדה שלפיה קיים פסול מיוחד בכך שאותו אדם לא נרתע מלהמשיך ולבצע עבירות תעבורה חמורות אף לאחר שנגזר דינו.
...
בנסיבות אלה, מידת הפגיעה בערך המוגן היא גבוהה, ולכן אני קובע כי מתחם ענישה ינוע בפרשה זו בין 5 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל.
מניתוח כל הנתונים לעיל, ובהינתן שהצדדים סיכמו על תקופת מאסר כוללת ראויה של 14 חודשי מאסר בסה"כ, ולאחר שלקחתי בחשבון מחד את לקיחת האחריות המלאה של הנאשם ומאידך את עברו התעבורתי המכביד מאד הכולל עבירה קודמת של נהיגה בפסילה, ועבירה קודמת של נהיגה במצב של שכרות (יחד עם גרימת 3 תאונות דרכים), נחה דעתי כי תקופת פסילה כוללת בת 8 שנים תשקף בצורה הולמת את עונש הפסילה הראוי, שכן לאחר הרחקה לתקופה כה ארוכה של הנאשם מיכולת נהיגה ולאחר ריצוי המאסר הארוך הנוכחי, אין אני סבור כי צפויה עוד סכנה מהמשך נהיגתו (ככל כמובן שיכבד את ההחלטה על פסילתו באופן מלא ולא ינהג שוב במהלך תקופת פסילתו.
באשר לפסילות המותנות התלויות כנגד הנאשם יופעלו אלה במצטבר לתקופה זו.
לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
הנאשם יצהיר ויתחייב בפני בית המשפט כי ימנע מביצוע העבירה בניגוד לסעיף 62(3) בפקודת התעבורה וזאת במשך שלוש שנים מהיום.
הנני גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה
של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין והכל או נהיגה במצב של שכרות והכל תוך 3 שנים מהיום.
