בקשה למעצר עד תום הליכים בעבירות חמורות, לרבות חטיפה, כליאה, תקיפה ואונס

כנגד העורר (ועוד ארבעה אחרים (להלן – האחרים)) הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע, חטיפה לשם כליאה, חטיפה לשם סחיטה, כליאת שוא, סחיטה באיומים וסחיטה בכוח.

להשלמת התמונה יוער כי כתב האישום מייחס לנאשמים 5-4 גם עבירת אונס, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות ותקיפה.

בתאריך 26.2.2009 הגיש העורר בקשה לעיון מחדש במעצר ובתאריך 29.3.2009 ניתנה החלטת בית המשפט הנכבד קמא הן בבקשה להארכת מעצרו של העורר עד לתום ההליכים (בהקשר שאלת חלופת המעצר, כאמור לעיל) והן בבקשת העיון החוזר, בגדרה הוחלט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

מובן כי חלופת מעצר שכזו, בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לעורר, צריכה שתכלול מעצר בית מלא בפקוח משמורנים ראויים, איזוק אלקטרוני, איסור יציאה מן הארץ, ערבויות כספיות גבוהות, איסור על יצירת קשר כלשהוא עם המתלוננת ועדי התביעה והרחקתו הגיאוגרפית של העורר מאזור ביצוע העבירות ומן המעורבים האחרים.

...

לאחר שעיינתי בערר, שמעתי את טענות הצדדים וסקרתי את חומר הראיות המקיף שהוגש לי, הגעתי למסקנה, לאחר התלבטות, כי דין הערר להתקבל, כך שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי הנכבד לשם קביעת תנאים לשחרורו של העורר לחלופת מעצר מהודקת.

במקרה שלפנינו אני סבור כי ראיות התביעה, המורכבות בעיקר מעדות המתלוננת, נחלשו במידה מסוימת וזאת מבלי לקבוע מסמרות בדבר.

נוכח כל האמור לעיל – דין הערר להתקבל.

כנגד המשיב, הוגש ביום 23.7.2013 כתב אישום המייחס לו עבירות של חטיפה לשם כליאה לפי סעיף 371 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), כליאת שוא לפי סעיף 377 לחוק (2 עבירות), אינוס לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק ולפי סעיף 345(ב)(4) לחוק (2 עבירות), מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(3) ו-345(ב)(4) לחוק (2 עבירות), תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק (3 עבירות), הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק (4 עבירות), איומים לפי סעיף 192 לחוק והיזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

בהחלטה נקבע כי נוכח הכפייה והאכזריות של המעשים המיוחסים למשיב, ולאור עברו הפלילי הכולל הרשעה משנת 2010, בגין עבירות אלימות חמורות מאד כלפי בת זוגתו השניה, שבגינן נדון לעונש מאסר בפועל של שלוש שנים ומאסר על תנאי, וכן מאסר על תנאי נוסף העומד לחובתו, נשקפת מהמשיב מסוכנות, אשר לא ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר.

...

ביום 31.10.2013 נדחה הערר שהגיש המשיב כנגד החלטה זו (בש"פ 6706/13).

אומר בקצרה כי יש מקום להיעתר לבקשה.

אשר על כן אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 22.7.2014 ועד למתן פסק דין בתפ"ח 45268-07-13 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם ביניהם.

בדיון שהתקיים ביום 5/8/13 בפני עמיתתי, כבוד השופטת ברקאי, הסכים ב"כ המבקשים למעצרם עד תום ההליכים תוך שמירת הזכות לפנות בבקשה לעיון חוזר בעת שיאותרו חלופות מעצר שיבחנו באמצעות תסקיר נוסף.

אשר לחלופה שהוצעה בעיניינו של המבקש 2 – נטען ששרות המבחן מצא, שהמפקחים המוצעים אינם מהוים דמויות סמכותיות ומציבות גבולות עבור המבקש, ועל כן לא בא בהמלצה לשחרורו של המבקש לחלופה זו. דיון והכרעה המבקשים מואשמים בעבירות קשות וחמורות – חטיפה לשם סחיטה, חטיפה לשם כליאה, כליאת שוא, סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות ועוד.

מסוכנותם של המבקשים נלמדת הן מאופי המעשים ונסיבות ביצועם לכאורה, שהתאפיינו בין היתר בהתארגנות בחבורה, תוך תיכנון מוקדם כדי לסייע לעלי- אחיהם, להוציא את תכניתו לפועל, ולמצער אכן באמצעות המעשים החמורים המתוארים "נאנסה" אימם של הבנות הקטינות למוסרן לידי שולחיו של עלי.

...

על רקע המתואר לעיל, ולאחר שהקשבתי לטיעוני באי כוח הצדדים, עיינתי בתסקירי שירות המבחן שגובשו בעניינם של המבקשים, ושקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיון חוזר להידחות, וזאת מאחר ולא שוכנעתי שיש בחלופות שהוצגו כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמבקשים כלפי הציבור בכלל וכלפי המתלוננים בפרט.

המסקנה המתבקשת, כי מי שבוחר לבצע מעשים כגון מעשים חמורים כגון אלה המתוארים בכתב האישום, לא ניתן ליתן בו אמון שיקיים אחר הוראות בית משפט.

עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

בא כוח המבקשת טוען, כי יש להאריך את מעצרם של המשיבים נוכח המסוכנות הגלומה בעבירות החמורות המיוחסות להם ונוכח עברם הפלילי: למשיב 1 הרשעות קודמות בעבירות רכוש וכן הרשעה משנת 2004 בעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות והחזקת מקום לשם זנות, עבירות בגינן הוא מרצה בימים אלה עונש מאסר של 21 חודשים.

למשיב 2 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, לרבות תקיפת בן זוג, אינוס בנסיבות מחמירות, כליאת שוא, סיוע לאינוס בנסיבות מחמירות וסיוע למעשה סדום בכוח, סיוע לכליאת שוא, סרסרות למעשה זנות, שדול למעשה זנות וסיוע לשידול למעשה זנות, חטיפה לשם חבלה או עבירת מין, סחיטה באיומים והפרת חובה חקוקה.

...

דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים ב- 90 ימים החל מיום 14.4.06 או עד מתן פסק דין בעניינם בת.פ. 4268/05 המתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב – יפו, לפי המוקדם.

בגין מעשים אלו הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו אישומים בגין העבירות שלהלן: חטיפה לשם כליאה לפי סעיף 371 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כליאת שוא לפי סעיף 377 לחוק העונשין (2 עבירות), אינוס לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין ולפי סעיף 345(ב)(4) לחוק העונשין (2 עבירות), מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(3) ו-345(ב)(4) לחוק העונשין (2 עבירות), תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין (3 עבירות), הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין (4 עבירות), איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין והיזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, בתאריך 23.7.2013, עתרה המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים.

באשר למסוכנות הלכאורית הנובעת מהמשיב, עסקינן בעבירות חמורות ביותר, אותן ביצע תוך הפעלת אלימות קשה מאוד כלפי המתלוננת, ונגזרת מהן מסוכנות בעוצמה גבוהה.

...

לפיכך, דין הבקשה להידחות.