מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למעצר עד תום ההליכים ותנאי שחרור לחלופה

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצר עד תום ההליכים.
ב"כ העורר הפנה למאמר במסגרתו הובעה ביקורת על הילכת סוויסה (בה נקבעו התנאים לצורך שיחרור לחלופה טיפולית), תוך הפניה לפסיקה המאמצת גישה מקלה המאפשרת שיחרור להליך טפולי אף אם לא היתקיימו התנאים שנקבעו בהלכה זו. העורר טען כי נוכח העבירה הקלה לטענתו והעובדה שועדת האבחון של "בית חם" כבר קבעה כי הוא מתאים לגמילה,אין לעכב את כניסתו להליך הטיפולי עד לקבלת תסקיר שירות המבחן וכי משקיימת התכנות טיפולית, יש לאמצה כבר כעת.
אולם בנגוד לנטען, עיון בהחלטות אלו מעלה כי כב' השופט שטיין לא הורה שם להביא את הנאשמים לראיונות במוסד גמילה,אלא דוקא מצא שלא להתערב בהחלטת ביה"מ אשר הורה על מעצר עד תום ההליכים וקבע כי באין המלצה טיפולית אשר תומכת ללא סייגים בחלופת מעצר טיפולית ,אין עילה להתערב בהחלטת ביה"מ. כב' השופט שטיין ציין אמנם כי אינו נועל את הדלת בפני חלופה כזו ואולם הבהיר כי הנטל להוכיח את קיומה והיתכנותה מוטל על העורר והוא טרם עמד בכך.
...
נימוקי הערר-העורר טען כי בניגוד לבקשות מעצר קודמות בהן יוחסה לעורר עבירה של התפרצות, כתב האישום הוגש בסופו של דבר בגין עבירות של הסגת גבול וגניבה בלבד ולטענתו,לא מתקיימת עילת מעצר,לא כל שכן בעצמה גבוהה.
בנסיבות אלו שעה שקמה עילת מעצר של מסוכנות המתייחסת לעבירות רכוש והעורר טרם התחיל הליך טיפולי בפועל, שוכנעתי כי הדרך בה נקט ביה"מ קמא בכך שמחד גיסא לא פסל אפשרות של שחרור לחלופה טיפולית ואולם מאידך גיסא, הפנה תחילה לקבלת תסקיר, הינה נכונה ומאוזנת.
אין בכך די כדי להגיע למסקנה מרחיקת הלכת,אליה הגיע ב"כ העורר, כאילו די רק בעצם מכתב המאשר קבלה למסגרת טיפולית ללא שיש בו בחינה כוללת והתייחסות לכל השיקולים הרלוונטיים,כדי להרים נטל זה. מעבר לכל האמור אפנה גם להלכה לפיה כאשר מדובר ב"שלב הביניים" בעיצומו של הליך מעצר עד תום ההליכים, כאשר טרם הושלמה הבחינה באשר למעצרו של העורר, חרף קיומה של זכות ערר, בימ"ש של ערעור ימעט להתערב בשלב זה (בש"פ 460/19 דינקו נ. מדינת ישראל , וכן בש"פ 5234/15 יצחקיאן נ' מדינת ישראל [6.8.15], פסקה 7, וכן בש"פ 371/15 בלעום נ' מדינת ישראל [19.1.15], פסקאות 6 ו- 7).
סוף דבר, הערר נדחה.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

המבקש שוהה בחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא בפקוח משמורנים למעשה עוד משלב שיחרורו בהליך מעצר ה'ימים', מיום 14.10.2021.
בדיון אשר נערך לגופו של ענין בהליך הבקשה למעצר עד תם ההליכים (שלום חדרה מ"ת 6896-10-21) הושארו על כנם תנאי השיחרור המקוריים מהחלטת יום 14.10.2021 תוך שנקבע כי אין מחלוקת אודות קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר שהנה מסוכנות המבקש מהמשך נהיגתו.
...
בפסיקה נקבע, לא אחת, כי מעצר עד תום ההליכים בעבירות האמורות שמור למקרים חמורים במיוחד כאשר מתחייבת המסקנה שלא ניתן ליתן אמון בסיסי בנאשם, שהרי אם תימצא חלופה שתרחיקו מהכביש ניתן יהיה להפחית עד מאד ממסוכנותו (בש"פ 9524/07 ועקנין, בש"פ 8864/13 שוייסטה).
חלוף הזמן משפיע, אם כן, על יחסי הכוחות וכעת, מששוהה המבקש בחלופת מעצר בית מלא במשך 10 חודשים בקירוב, אני קובעת כי מדובר בפרק זמן העונה על דרישת "זמן ניכר", בראי האישום ועל כן אני רואה הצדקה להקל הקלה מסוימת בתנאי מעצרו.
לפיכך אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה על שינוי תנאי שהיית המבקש בחלופת מעצר באופן שחלונות האוורור יורחבו בכל יום בין השעות 08:00 – 13:00 ובין השעות 14:00 – 19:00.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 18.10.22 פירסם פרקליט המדינה את הנחיה מס' 5.24: "מדיניות התביעה בעיניין הגשת בקשות למעצר עד תום ההליכים ובחינת מתן הסכמה לשיחרור בערובה ותנאי שיחרור (חלופת מעצר) או למעצר בפקוח אלקטרוני.
...
ויובהר, בשלב זה אין בידי נתונים מספיקים כדי לקבוע שחלופה טיפולית כן מתאימה, אך יש בידי את הנתונים כדי לבחון את טענת המבקשת לפיה דינה של החלופה בקהילה הטיפולית להידחות – גם אם יסכימו לקבל המשיב לקהילה.
עם זאת בית המשפט העליון מצא לנכון להדגיש את הדברים הבאים: "יחד עם זאת יובהר כי כפי שעולה מהתיאור שלעיל, בית משפט השלום היה נכון לבחון אפשרות של שחרור של המבקש בתנאים, ובלבד שתנאים אלה יצמצמו את המסוכנות הנובעת ממנו. בחינה כזו תהיה אפשרית גם בהמשך. כך, ככל שיוצע על ידי המבקש מנגנון שיבטיח כי הוא לא ישוב לנהוג במכונית עד להכרעת דינו, חזקה על בית משפט השלום שיבחן אותו, ויישם אותו בהתאם לכללים שנקבעו בחוק ובהלכה." אם כן, לא ניתן ללמוד מבש"פ עתאיקה שלעיל את אשר מבקש ב"כ המבקשת, קרי- לא ניתן ללמוד שאין הצדקה לבחון היתכנות של חלופה טיפולית, אלא עסקינן בישום קונקרטי, שם הגיע בית המשפט למסקנה כי בנתוניו של עתאיקה, אין בחלופה שהוצעה כדי לאיין מסוכנותו.
עם זאת, לאור כל המפורט לעיל, ונוכח מכלול נתוניו של המשיב הידועים נכון לעת הזו, אני סבורה כי יש הצדקה להמשיך ולבחון אפשרות לשחרר את המשיב לחלופה, לרבות לחלופה טיפולית.
על כן, אני מורה לשב"ס לבצע למשיב את הבדיקות שהתבקשו על ידי שירות המבחן: בדיקות א.ק.ג, צילום חזה, כולל פיענוח וסיכום מידע רפואי שב"ס יעביר את הבדיקות לקהילה הטיפולית רוח במדבר במייל shaloma@yachdav.org.il המשך הדיון ידחה ליום 19.3.2023 בשעה 12.00 .

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

אכן ככלל, מקום בו הוגשה בקשה למעצר עד לתום ההליכים, שיחרורו של נאשם לחלופת מעצר ייבחן לאחר דיון המורכב משלושה נדבכים: קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם; קיומה של עילת מעצר; ולבסוף, וככל שהתשובה לשני אלה היא חיובית, על בית המשפט לבחון האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר שבפגיעתה בחירות הנאשם היא פחותה (ראו: בש"פ 8155/15 קלר נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (9.12.2015); בש"פ 7175/23 אל חי נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.10.2023)).
עם זאת, בחינת עניינם של המשיבים 1 ו-2 מעלה כי מתקיימים התנאים המאפשרים את שחרורם לחלופת מעצר כבר בשלב זה של ההליך.
...
כן צוין כי עיקר כתב האישום מנוסח באופן המייחס את המעשים המקיימים את העבירה למשיבים באופן כללי, מבלי לציין את חלקו של כל אחד מהם, ולפיכך התוצאה היא שהפעולות הקונקרטיות שאפשר לייחס לכל אחד מן המשיבים, מצומצמות.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, מסקנתי היא כי יש לדחות את הערר גם בעניינם של יתר המשיבים.
לאור כל האמור, דין הערר להידחות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

(-) נערך עידכון של הנחיות מדיניות התביעה בדבר אופן הפעלת שיקול הדעת בדבר הסכמה לחלופת מעצר או למעצר בפקוח אלקטרוני במסגרת בקשות למעצר עד לתום ההליכים (הנחיית פרקליט המדינה 5.24 מיום 18.10.2022 בעיניין "מדיניות התביעה בעיניין הגשת בקשות למעצר עד תום ההליכים ובחינת מתן הסכמה לשיחרור בערובה ותנאי שיחרור (חלופת מעצר) או למעצר בפקוח אלקטרוני").
...
עוד נכתבו בפסק הדין הדברים הבאים: "[...] חרף מסקנתנו לפיה העתירה אינה מצדיקה התערבות שיפוטית בצוק העיתים – הרי שלא נס ליחן של פסיקות חשובות אלה; ואין בפסק דיננו כדי להקהות מהחשיבות שבשמירה על זכויות אסירים דרך הכלל. שהרי, כידוע, אין דומה אומדן הפגיעה בזכויות אדם בעיתות מלחמה לאומדנה במצבי שלום ולפיכך 'מעשים שיפים הם לעת שלום – לא נוכל לקיימם לעת מלחמה' (ראו: בג"ץ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, פ"ד סא(2) 202, פסקה 82 לפסק-דינו של המשנה לנשיא (בדימ') מ' חשין (2006)). הדברים וודאי יפים לענייננו" (פסקה 6).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו