בקשה למעצר עד סוף ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי

בפניי בקשה להורות על מעצר המשיבה עד תום הליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

עוד לעניין ההיריון ראו בהודעת המתלונן שלפיו המשיבה אמרה לו שהנה בחודש השלישי וזאת בהתאם לתמונת העובר ששלחה לו, וכן טענה בפניו שמדובר בבן זכר (ראו הודעת המתלונן בתמצית הראיות המסומנת (ב)(3),ש'127); ראו גם הודעת המתלונן בתמצית הראיות המסומנת (ב)(2) וכן, ראו התכתבויות בין המשיבה למתלונן (מסומנת בתמצית הראיות (ב)(5)), מהן עולה שהמשיבה מציינת שהיא בחודש הששי, כאשר הודעה זו היא מיום 30.10.21, עוד הציגה מצג שוא לפיו התינוק בסדר ובסוף טענה בפניו שתלד את ילדו בקנדה.

...

עוד מסרה שהציגה עצמה בפני יוסף כמי שיודעת לרפא אנשים חולי סרטן "באמצעות טיפולים בלתי קונבנציונליים. יכול להיות שאמרתי לו ואני עשיתי כמה קורסים בנושא הזה ויש לי את הידע. בהמשך, טענה שלמדה רפואה בארצות הברית משך שבע שנים אך לא סיימה את התואר (ש' 202). סבורני, שלאור העובדה שהמשיבה הזדהתה בשם אחותה, העובדה שהמשיב העביר לה כספים, המשיבה שאישרה שהיא יודעת לרפא באמצעות טיפולים לא קונבנציונליים חולי סרטן, העובדה שהמשיבה אישרה שלכאורה למדה רפואה אך לא סיימה את לימודיה, שאף המשיבה הציגה עצמה בפני המתלונן כבעלת תואר M.D.

בשים לב למסוכנות הרבה, ועוצמתה, כפי שהיא משתקפת מחומר הראיות, ונוכח מאפייני אישיותה של המשיבה, כפי שמשתקפים מהמעשים ומעברה הפלילי, סבורני כי אין להיזקק לתסקיר מעצר.

בעניין זה ראו בש"פ 4214/21 יחיא אבו ג'אבר נ' מדינת ישראל (21.06.2021) בו נקבע כי : " שירות המבחן עמוס לעייפה ואין טעם להעמיס עליו עריכת תסקירי מעצר מקום שבו עולה בבירור כי חלופת מעצר לא תסכון. כאשר מסוכנותו של הנאשם כה רבה עד שלא ניתן לאיין אותה בשום צורה – לא נדרש ביהמ"ש לבקש תסקיר מעצר. תסקיר המעצר נועד להיות אך כלי מסייע בידי ביהמ"ש ואינו בבחינת תסקיר-חובה". לאור כל האמור לעיל, מורה על מעצרה של המשיבה עד תום הליכים.

כן הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחסד"פ (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו- 1996.

בנוסף, ציין את הקושי לשהות בבית הגרושה – המפקחת והחשיבות כי ימצא מקום מגורים חלופי בהקדם נוכח צו פינוי כנגדו הקבוע לסוף חודש זה. דיון והכרעה- באשר לסמכותו של בית המשפט לידון בתשתית הראייתית במסגרת בקשה לעיון חוזר- נאשם רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש לידון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה , כאשר סוגיה זו לא נידונה לגופה .גם אם סניגורו של המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בשלב הראשון של הדיון, וביהמ"ש הורה על מעצרו על יסוד הסכמה זו, ניתן וצריך לקיים דיון מקיף בשאלת הראיות במסגרת בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר.

אדון בתנאים לפי סדר: ראיות לכאורה- שמעתי את טענות ב"כ המבקש בדבר העדר ראיות לכאורה, או לכל הפחות בדבר כירסום ראייתי משמעותי.

המסוכנות הנשקפת מן המבקש נלמדת ממכלול הנסיבות , לרבות עברו הפלילי והרשעותיו הקודמות בתעבורה.

...

אני סבורה כי בהיעדר פסיקה מחייבת לא ניתן לראות במבקש כבלתי מורשה שאינו נדרש כלל בהפקדה.

עניינה של החלטה זו בשאלת קיומן של ראיות לכאורה כחלק מדיון בבקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

סוף דבר לסיכום, ראיות המבקשת מתבססות על מארג ראיות נסיבתיות, המשתלבות ומתיישבות האחת עם השנייה, אשר מובילות למסקנה אפשרית אחת ויחידה המתיישבת עם ההיגיון ועם השכל הישר שלפיה ביצעו המשיבים לכאורה את המעשים המיוחסים להם בכתב האישום.

...

בנסיבות אלו, ומאחר שלא הוברר אילו מבין שלל הטענות נזנחו (דוגמא מוחשית לכך היא השלמת טיעון בכתב מיום 8.8.2022 שהוגשה מטעם ב"כ משיב 1), אסקור במסגרת החלטתי זו את המסד הראייתי עליו נשען כתב האישום, תוך התייחסות לטענות ההגנה בדבר קיומם של פגמים ותהיות ומידת השפעתם על המצב הראייתי בתיק.

לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים, אלו שבכתב ואלו שבעל-פה ועיינתי בחומר הראיות שהוגש הן על-ידי המבקשת והן על ידי ב"כ המשיבים, באתי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה המספיקות להוכחת אשמת המשיבים, ואין בהשגות ב"כ המשיבים כדי לפגום, בשלב זה, בעצמתן.

השני, מקובלת עליי טענת המבקשת שלפיה לובל אינו מומחה אלא חוקר שערך דוח צפיה שנועד לסייע לצופה, בעוד שזיהוי המשיבים מבוסס בעיקרו על אלו - לגבי משיב 1 על עדים, לרבות משיב 1 בעצמו, כפי שמסר למדובב, כמפורט לעיל, ולגבי משיב 2 על ראיות פורנזיות.

כיוון שכלי הנשק היחיד שנראה בזירה, ואף נעשה בו שימוש הוא כלי הנשק אותו החזיק משיב 2, הרי שמתבקשת המסקנה כי הוא זה שירה את כל הכדורים.

גם בטענה שהמנוח הגיע למקום עם סכין ואבג'ה הגיע למקום כשהוא מצויד באלה אין כדי להשפיע על המצב הראייתי בתיק, למעט השפעה אפשרית על הסיבה בגינה הגיעו אבג'ה, המנוח וחבריהם לזירה, כאשר בעוד שהמבקשת טענה שמטרת ההגעה הייתה "על מנת לאסוף דבר מה שהשאיר אבג'ה במקום", טענו ב"כ המשיבים שהשניים הגיעו "על מנת לנקום במי שתקף את אבג'ה". הטעם לכך הוא שאין בנמצא כל ראיה לכך שמי מחבורת אבג'ה השתמש בסכין או באלה בצורה כלשהי, לרבות שליפתם במהלך האירוע, או שהעמיד את הנאשמים בסכנה שהצדיקה את השימוש באקדח שהיה ברשותם במקום.

סוף דבר לסיכום, ראיות המבקשת מתבססות על מארג ראיות נסיבתיות, המשתלבות ומתיישבות האחת עם השנייה, אשר מובילות למסקנה אפשרית אחת ויחידה המתיישבת עם ההיגיון ועם השכל הישר שלפיה ביצעו המשיבים לכאורה את המעשים המיוחסים להם בכתב האישום.

בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו -1996.

הסביר שכאשר ניכנסו לרהט לקראת סוף המרדף בכיכר קרגל החל הנאשם נוסע נגד כיוון התנועה עד שנעצר ויצא מהרכב.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בתיק החקירה ושמעתי טענות ב"כ הצדדים ולאחר שצפיתי בסרטונים המצויים בתיק החקירה, אני סבור כי קמה תשתית ראייתית לכאורית בנוגע לעבירות המיוחסות למשיב.

כך, לא מצאתי כי העדר תיעוד צילומי מלא של התנהלות המשיב יש בו כדי להביא למסקנה כי הצילום הופסק במכוון ולא בהתאם להסבר שניתן על ידי השוטר, אשר נראה כי מתיישב עם נסיבות המרדף הממושך אחר המשיב.

אשר על כן, באתי למסקנה, כי קיימות ראיות לכאורה ברף ובעוצמה גבוהה ביחס לכלל העבירות המפורטות בכתב האישום.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה (להלן: המדינה) בקשה למעצרם של העורר ואיסמעיל עד לתום ההליכים נגדם לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן, בהתאמה: חוק המעצרים ו-בקשת המעצר עד תום ההליכים).

לבסוף, הדגיש בא-כוח המדינה את עברו הפלילי של העורר העומד לחובתו.

...

כמו כן, לאור זווית הצילום, ספק אם ניתן לקבוע מה נשאו עימם פאדי ואיסמעיל בדרכם לרכב, אם בכלל נשאו דבר מה, לא כל שכן האם אכן הסליק פאדי שקיות, כטענתו, במקומות ברכב בהם נמצאו בסופו של דבר האקדח והתחמושת (השוו: עניין מישייב, פסקה 23 (24.6.2018); עניין ברזילי, פסקה 16).

לאור זאת, ולאור מסקנותיי בדבר החולשה הקיימת בראיות לכאורה, סבורני כי על בית המשפט קמא להידרש בשנית לשאלת היתכנותה של חלופת מעצר, וזאת לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של העורר.

סוף דבר: דינו של הערר להתקבל באופן חלקי.